משתמש:Hoda jaber/לינדה לאובנשטיין
 | |
| לידה |
21 במאי, 1947 בוסטון, מסצ'וסטס |
|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט, 1992 (בגיל 45) צ'אטאם, מסצ'וסטס |
| השכלה | מכללת ברנרד, אוניברסיטת ניו יורק |
| מקצוע | המטולוגיה, אונקולוגיה |
לינדה ג'יין לאובנשטיין (באנגלית : Linda Laubenstein, נולדה ב 21 במאי 1947 – נפטרה ב 15 באוגוסט 1992) לינדה ג'יין לאובנשטיין רופאה וחוקרת ב איידס/HIV . היא הייתה הראשונית בגילוי מגפת האיידס בתחילת שנות ה-1980. היא שיתפה בכתיבת המאמר הראשון שקשר מחלת האיידס עם מחלת סרקומת קפושי.
ד"ר לאובנשטיין גדלה בברינגטון, רוד איילנד, שבה חלתה בשיתוק ילדים גרמה לה להיות משותקת ומשתמשת בכיסא גלגלי לשארית חייה. היא למדה במכללת ברלנדר, קיבלה את התואר שלה לרפואה מאוניברסיטת ניו יורק בית ספר לרפואה ששם התמחתה בתחום המטולוגיה ואונקולוגיה והייתה הולכת על מנת להיות פרופסור קליני לפני שעוזב כדי להתמקד בטיפול חולי איידס בתוך מרפאה פרטית. בנוסף לעבודה הרפואי שלה, היא הייתה בוטה פעילה בתחום האיידס, שיטפה ביקום ארגון ללא כוונת רווח, ריבוי משימות, אשר סיפקה תעסוקה לאנשים עם איידס.
אחרי שד"ר לאובנשטיין מתה בשנת 1992, מחלקת הבריאות במדינת ניו יורק הקים פרס על שמה ל-HIV/איידס רופאים. היא גם הוזכירה ב - לארי קרמר הלב נורמלי וגם בקולנועי שלו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר לינדה לאובנשטיין נולדה ב-21 במאי 1947 ב בוסטון, מסצ 'וסטס, לפריסילה וג'ורג' לאובנשטיין.[1] היא גדלה בברינגטון, רוד איילנד. פריסילה לאובנשטיין הייתה מורה בתור חינוך מיוחד לגיל הרך, ואילו ג'ורג' לאובנשטיין עבד בתור סוכן רכישה של ההשגחה חברת הגז.[2] בתור ילדה, היא חלתה באסטמה[3], ואז בפוליו בגיל חמש. היא בוצעה בתוך ברזל ריאות למשך שלושה חודשים כדי למנוע כשל נשימתי ונותר אותה משותקת;[4] היא השתמשה בכיסא גלגלי לשארית חייה. מפני שהיא לא הייתה מסוגלת, פיזית, להשתתף בבית הספר היסודי, שמו אינטרקום מהכיתה לבית שלה. ובתיכון, מפני שלא היה מעלית בבית הספר, חברי קבוצת כדוררגל שאים את הכיסא הגלגלי שלה למעלה ולמטה מהמדרגות בכל פעם שהיא צריכה להשתתף בשיעורים בקומה השנייה. היא בחרה להשתתף במכללת ברנארד , כי הקמפוס היה נגיש עבור משתמשים בכיסא גלגלים. שואפת להיות רופאה, היא לקחה בעיקר קורסים מדעים.[5] היא המשיכה ללמוד באוניברסיטת ניו יורק בית הספר לרפואה, קבלת איתה M. D. ב-1973 והשלימה ההתמחות שלה, תושבות ואחווה בשנת 1978.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר לאובנשטיין הייתה מומחה בהמטולוגיה ו אונקולוגיה, קלינית, פרופסור ב אוניברסיטת ניו יורק המרכז הרפואי, היא הייתה אחת מהראשונים בארצות הברית שזהה את המראה של מגפת האיידס.[6] תוך כדי עבודה בפרקטיקה פרטית, היא ראתה עלייה פתאומית במספר המקרים של סרטן קפושי—סרטן נדיר שיכול בעתיד לזוהה כמו איידס-הגדרת המחלה—נמצאת בהומואים צעירים שיש להם ליקויים החיסונית. ביחד עם אלווין פרידמן-קיאן, רפואה עור, היא שיתפה בהמאמר הראשוני שפורסם על המראה של סרטן קפושי בגברים הומוסקסואלים.[7] המטופל הראשוני שהיא אובחנה עם סרטן קפושי, ב-1979, היה גבר הומו עם פריחה כללית, בלוטות הלימפה מוגדלות; שבועיים לאחר מכן, עמית ביקש ממנה לראות את המטופל השני, גם הומו, עם אותה המחלה. שני הגברים הפכו לחברים בGaëtan Dugas—נקרא לעיתים קרובות "חולה אפס" של HIV/איידס בצפון אמריקה (אף על פי שמחקרים מאוחרים יותר מצביעים אחרת[8][9]). ב-1981, כאשר דוקס, קנדי, שמע על סרטן קפושי, הוא נסע לניו-יורק ממונטריאול להתייעץ עם ד"ר לאובנשטיין ופרידמן-קיאן, ביקר את הפרקטיקה שלהם לטיפולים כימותרפי חודשי.[10] עד שנת 1982, ד"ר לאובנשטיין היה טיפלה ב-62 חולים עם סרטן קפושי. מאוחר יותר היא עזבה העמדה שלה באוניברסיטה כדי להתמקד בטיפול חולי איידס בתוך אותה מרפאה פרטית.
ד"ר לאובנשטיין שיטפה בהיקום מחקר קרן בסרקומת קפוסי ב-1983. באותה שנה, והיא סידרה, ביחד עם פרידמן-קיאן, כנס רפואי ארצי הראשון על גבי האיידס ב אוניברסיטת ניו יורק. אוסף של מחקר שהוצג בכנס פורסם בשנת 1984 שכותרתו היא איידס: המגפה של סרקומת קפוסי, זיהומים אופורטוניסטים, נערך על ידי ד"ר לאובנשטיין ופרידמן-קיאן.[11] ב-1986, היא הקימה עם ג'פרי ב. גרין ארגון ללא כוונת רווח, ריבוי משימות. הארגון, אשר סיפקה שירותי משרד לעסקים, המועסקים חולי איידס שאיבדו את עבודתם בגלל המחלה ועזרו להם למצוא תנוחות חדשות. גרין קרא לד"ר לאובנשטיין "רופא האיידס האולטימטיבי" מפני שהיא דאגה מאוד למטופלים שלה, כשלעיתים היא עושה ביקורי-בית בגלגלים שלה. החבר של ד"ר לאובנשטיין; ג'יימס וירנז, אונקולוג, ציין כי היא הייתה מכונה לעיתים "ככלבה על גלגלים" בגלל הגישה "השתלטנית" כלפי רופאים האחרים בכל פעם הם מסרבים לראות חולי איידס.
ד"ר לאובנשטיין הייתה גם דוברת פעילה של איידס ומותחת ביקורת על ממשלת ארצות הברית על מה שהיא ראתה מרתיעה בקרב מגפת האיידס. היא הייתה גם ביקורת על הכנסית הקתולית על יחסה עם הסביות וההומואים. חלק מהדעות שלה גרמה למחלוקת בין הומואים פעילים, כגון החלטה שלה לסגור הומו בתי מרחץ כדי להרתיע התנהגויות מינית מיסוכנת, ובכך להפחית את העברת HIV. המחזאי לארי קריימר, שהתיידד עם ד"ר לאובנשטיין אחרי שהיא טיפלה בשותפו, שמת ממחלת האיידס, אמר כי היא "כנראה הרופא הראשון להציע [הומואים] להפסיק לעשות סקס".
בעיות בריאות ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר לאובנשטיין פיתחה דלקת התוספתן בשנת 1984 והיה מפחד לעבור ניתוח בשל הסיכון בהרדמה כללית לריאות שלה, כבר בסכנה מפני פוליו. לאחר הניתוח, המנתחים קבלו בעיות להספיק ההנשמה ממנה, והיא סבלה פסיכוטי התמוטטות הדורשים אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי; פסיכיאטרים הניחו שההזיות נגרמו על ידי היפוקסיה מההרדמה. ב-1990, היא חלתה בשילוב של אסמטה, דלקת הקבה והמעים עם כשל נשימתי, למרות זאת היא המשיכה לעבוד. היא התחילה לקחת קורטיקוסטרואידים לעזור לה בבעיות הנשימה—אשר היו מחריפות עקב אלרגיות משני החתולי שלה— והיא לא הייתה מסוגלת לגמול את עצמה מהם אף על פי שחווה תופעות לוואי.
היא מתה באופן בלתי צפוי[12] בגיל 45 ב-15 באוגוסט 1992, בעת שהייתה בבית של המשפחה שלה בצ'טהאם, מסצ'וסטס. נעשה נתיחה לאחר המוות ונראה שסיבת המוות היה התקף לב. היא השאירה אחריה הורים ואח, פיטר.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לארי קריימר - הלב נורמלי, מדבר על מגפת האיידס בתחילת שנות ה-1980 בניו-יורק, כולל רופאה עם כיסא גלגלי, אמה ברוקנר, שמייצגת את ד"ר לאובנשטיין.[13] קריימר קיווה שהציור של ד"ר לאובנשטיין מקדש את מורשתה לנצח. לאחר שהמחזה נפתח בשנת 1984, אלן בארקין תוך הפקת ברודוויי ו - ג'וליה רוברטס ב הקולנוע שחקו את תפקיד ד"ר לאובנשטיין.[5]
בספרו "נשים, גברים הומואים בתקופה שלאחר המלחמה", ג'ון פורטמן זכה ד"ר לאובנשטיין "להעשרת" קהילת ההומואים דרך המחקר האקדמי ופעולתה החברתית". בכל שנה, מדינת ניו יורק מחלקת הבריאות פרסימה ד"ר לינדה לאובנשטיין פרס הצטיינות בHIV קלינית לרופאים מי "מאופיינים שלהם רחום אופן כנים מעורבות במאמץ כדי לספק טיפול מקיף עבור אנשים עם HIV/איידס".[14]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסמכים של ד"ר לאובנשטיין נמצאים בספריית שלזינגר, מכון רדקליף, אוניברסיטת הרווארד.
- New York Times: Linda J. Laubenstein, helped identify AIDS. by Telegram & Gazette. 21 Aug, 1992. p.B5.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Harvey, Joy; Ogilvie, Marilyn Bailey (2000). "Laubenstein, Linda (1947–1992)". The Biographical Dictionary of Women in Science: Pioneering Lives from Ancient Times to the Mid-20th Century. Vol. 2. New York: Taylor & Francis. ISBN 0-203-80145-8.
{{cite book}}: פרמטר לא ידוע|chapterurl=(הצעה:|chapter-url=) (עזרה) - ^ Gordon, Meryl (במאי 1993). "The woman who "discovered" AIDS". McCall's. pp. 110–119.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lambert, Bruce (17 באוגוסט 1992). "Linda Laubenstein, 45, Physician And Leader in Detection of AIDS". The New York Times. נבדק ב-30 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "New York University School of Medicine Honors School Faculty Legends in 'Firm' Naming Ceremony" (Press release). New York University School of Medicine. 2 באוקטובר 2001. נבדק ב-30 במרץ 2017 – via HighBeam Research.
{{cite press release}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|subscription=(הצעה:|url-access=) (עזרה) - ^ 1 2 Portmann, John (2016). Women and Gay Men in the Postwar Period. London, U.K.: Bloomsbury Publishing. pp. 23–25. ISBN 978-1-4742-6791-5.
- ^ "Linda J. Laubenstein, helped identify AIDS". Telegram & Gazette. 21 באוגוסט 1992. p. B5.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Papers of Linda J. Laubenstein, 1947–1993: A Finding Aid (93-M98)". Schlesinger Library. Radcliffe Institute for Advanced Study. בספטמבר 1993. נבדק ב-30 בספטמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Worobey, Michael; Thomas D. Watts; et al. (26 באוקטובר 2016). "1970s and 'Patient 0' HIV-1 genomes illuminate early HIV/AIDS history in North America". Nature. 539: 98–101. doi:10.1038/nature19827.
{{cite journal}}: (עזרה) דורש הרשמה - ^ McNeil, Donald G., Jr. (26 באוקטובר 2016). "H.I.V. Arrived in the U.S. Long Before 'Patient Zero'". The New York Times. נבדק ב-22 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shilts, Randy (1 בנובמבר 1987). "Patient Zero". Chicago Tribune. נבדק ב-29 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Smilack, Jerry D. (16 בנובמבר 1984). "AIDS: The Epidemic of Kaposi's Sarcoma and Opportunistic Infections". JAMA. 252 (19): 2771–2772. doi:10.1001/jama.1984.03350190063028.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Driscoll, Kathi Scrizzi (23 באפריל 2011). "Doctor inspiration for 'Normal Heart' character". Cape Cod Times. נבדק ב-1 באפריל 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gans, Andrew (25 באפריל 2011). "Letter from Larry Kramer distributed following Normal Heart performances". Playbill. נבדק ב-3 באפריל 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "New York State Department of Health to Host World AIDS Day Event" (Press release). New York State Department of Health. 6 בדצמבר 2016. נבדק ב-29 במרץ 2017.
{{cite press release}}: (עזרה)
[[קטגוריה: רופאים אמריקאים]] [[קטגוריה: איידס]] [[קטגוריה:אונקולוגים]] [[קטגוריה:אוניברסיטת ניו יורק]] [[קטגוריה:רפואת נשים]]