משתמש:Isreuven/טיוטה

ימי הביניים בתרבות פופולרית

בעת המודרנית התרבו הייצוגים של תקופת ימי הביניים במספר תחומים. ייצוגים אלו לעיתים מהווים את הדרך העיקרית דרכה נחשפים החיים בימי הביניים לאדם המודרני. מדיומים אלה יכולים להיות החל מסרטי קולנוע (לב אמיץ, ממלכת גן עדן ועוד), סדרות טלוויזיה וכלה אף במשחקי מחשב. בעוד הסרטים והסדרות מציגים עלילה וסיפור מוכתב מראש ומוגבל בזמן, משחקי מחשב מאפשרים לשחקן לבחור כיצד יראה הסיפור (ברמה המשתנה ממשחק למשנהו). מאידך, העובדה כי הינם פחות תחומים בזמן נותנת להם את היכולת להציג החוויה מחדש ולעיתים אף בצורה שונה בין חזרות על אותו המשחק (תלוי גם בדרך אותה בוחר השחקן). מעבר לכך הדבר מאפשר לכותבי משחקי המחשב גם להתעמק במימדים ותחומים שונים אותם הם מעוניינים לבטא, לייצג ולחשוף יותר לשחקנים. כך ניתנת לשחקים גם היכולת ללמוד יותר על התקופה ולהתעמק במאפייניה המגוונים, בכפוך למספר האלמנטים המוצגים במשחקים אלה.

במשחקים המציגים את תקופת ימי הביניים כמו Crusader Kings 2 ו Medieval 2: Total War אפשר לראות ביטויים מגוונים למימדים השונים של התקופה. בעוד Medieval 2: Total War מתמקד מאוד בתחום המלחמה, גיוס החיילים, מאפשר לשחקן להוביל את הקרבות ומנסה להציג את המערכות הצבאיות בצורה כמה שיותר קרובה למציאות, המשחק Crusader Kings 2 נותן דגש רב יותר למערכת הפוליטית בימי-הביניים ולמנגנוני המלחמה המוסדיים. במשחק זה השחקן יכול לשחק כשליטה של ממלכה ולנהל את ענייניה, החל מחוקי הממלכה והירושה, דרך המוסד הפיאודו-וסאלי בממלכה (שהשחקן אף יכול להיות חלק נמוך בו כמו רוזן או דוכס) ועד לניהול המלחמה בקנה מידה רחב (מבלי להוביל קרבות בשטח).

עם זאת, בעוד שמשחקי המחשב מציגים תמונה טובה למדי של ההתנהלות המוסדית של ימי הביניים (כמו מערכת המלוכה) הם לוקים בבעיה גדולה מבחינת שיקוף התפיסה של אנשי ימי הביניים. תכנונם של משחקי מחשב מציג בתוכו הטמעה של תובנות וסטנדרטים מודרנים שלא היו קיימים בתקופת ימי-הביניים וקשורים מאוד גם בהתנהלותה.

דוגמא בולטת לכך היא שבכל משחקי המחשב יהיה תמיד שימוש במפות בצורה שהן משמשות כיום – כמפות מדיניות, עם דיכוטומיה ברורה בין מדינות ועם דמיון רב באופן בה מוצגת כל מדינה. במפה מדינית, אין ייצוג שונה לערים שונות, למרות שברור כי ירושלים אינה דומה למדריד, אך במפה שתיהן יסומנו כנקודה בסדר גודל מסויים (לרוב, כתלות במספר התושבים בעיר). מפות מימי הביניים לא עשו תצוגה כה דיכוטומית ומונוטונית ואף לא היו מדוייקות גיאוגרפית כמו המפות של ימינו. מפות אלו ייצגו את העולם שהיה מוכר ליוצר המפה דרך סיפורי הברית הישנה והחדשה, כמו גם לעיתים עירוב של מיתולוגיות שונות, ועל כן המפות כללו בתוכן גם סיפורים מן העבר ולא רק מקומות פיזיים. באותן מפות לכל עיר היה ייצוג מיוחד משלה והיא הוצגה במפה לפי פרטים המייחדים אותה והייתה ידועה בגינם. באיזורים אותם לא הכירו יוצרי המפה היו לעיתים שמים דמויות של מפלצות, עליהם קראו בכתבים הנ"ל. במפות אלו לא היה קיים ייצוג של גבולות בין ממלכות, ולמעשה לא הייתה תפיסה של מושג הגבול השרירותי כמו שקיים היום, אלא רק תחום היקפם של איזורים בהם היה לשליט מסויים (מלך, רוזן, דוכס או אף כומר) זכויות מסויימות.

אספקט אחר שמוצג באופן שגוי הוא תנועת הזמן והתפתחות הכלכלה. משחקי מחשב מציגים את מעבר הזמן בצורה לינארית עם נקודת סוף ברורה לשחקן (יש לקחת בחשבון שבמנגנון המשחק היא די נחוצה ואי אפשר לוותר עליה), אך גם מציגים השפעה מודרנית על התפתחות כלכלית. במשחקי המחשב ניתנת האפשרות לשחקנים לשדרג ולשפר את כלכלת מדינת בעזרת בניית מבנים מסויימים, שניתן לשחקנים המידע כי הם יתרמו לכלכלת ממלכתם – השחקנים מודעים לכך שיש רק רווח מכך שיקימו מבנה או שדרוג מסויים והם עושים זאת מתוך האינטרס להגדיל מכך את הכנסתם והידיעה כי הם משקיעים כסף על מנת לגרוף רווחים בהמשך המשחק. הדבר נוגד את התפיסה בימי הביניים בה הזמן נתפס כדבר מעגלי החוזר על עצמו כל שנה מחדש, ללא תנועה קדימה. באותה עת לא היה פיתוח כלכלי, המערכת הכלכלית הייתה בשפל היסטורי ורוב העסקאות בוצעו או בצורה של סחר חליפין או סחר טובות בין קרובי משפחה וחברים. בימי הביניים השקעה כלכלית הייתה מעטה עד לא קיימת, לא הייתה אמונה בצמיחה כלכלית כמו שיש בימינו ועל כן הייתה גם המנעות מהשקעה בפיתוחים כלשהם. הרצון היה לנסות ולשמר את העושר הקיים מתוך חשש שמחלה, מלחמה, סערה או כל דבר אחר עשוים להגיע ולמחות את מה שיש לאדם בבת אחת.