משתמש:Kippi70/חברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחנה אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש את הבריטים ושכן ברחוב יהודה הימית ביפו. התקיים לאחר מלחמת העצמאות ושימש מפברואר 1949 כמטה הראשי (מטר"ש) של חיל האוויר. על שם מי נקרא - האם מדובר בלוחם ההגנה אריאל אנקלביץ שנהרג בינואר 1948? מלון ירקון (קונטיננטל) בפינת הרחובות נס ציונה והירקון.

שיכון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בקיצור "שו"פ", הייתה חברה ציבורית לבנייה (דירות, מגרשים לבנייה עצמית, מרכזים מסחריים ומבני תרבות) באיזורי פיתוח ובשכונות חדשות בכל רחבי ישראל. החברה הופרטה ונמכרה לחברת "אזורים". נוסדה על ידי חברת עמידר בעקבות החלטת ועדת השרים לעניני כלכלה מפברואר 1961 כזרוע ביצועית של משרד השיכון. מימון פעולות החברה נועדה לבוא מהון עצמי, הון פרטי ותמיכה ממשלתית. נבנו דירות לעולים ולזוגות צעירים. במקור הייתה כוונה להשכיר את הדירות להפריש חלק מן השכירות עבור קניה עתידית. אולם, עקב הדרישה הרבה לקנייה מיידית של הדירות, השתנה אופי המסירה לזכאים. החברה אכלסה את העיר ימית ובספטמבר 1975 החלה במסירת הדירות הראשונות בעיר. בסוף שנת 1985 דרש מרכז הקבלנים את מכירת החברה, בטענה שהיא מוכרת דירות מתחת למחירי השוק ויוצרת בכך תחרות בלתי-הוגנת.

בשנת 1995 רכשה אזורים יחד עם החברה לישראל וחברת רנסאנס את חברת "שיכון ופיתוח" מידי מדינת ישראל במכרז. בשנת 1998 רכשה אזורים את חלקם של שותפיה, ומיזגה את אזורים ו"שיכון ופיתוח" לחברה אחת[1].

מנכ"לים:

  • דן תיכון,1977
  • דוד ראם, 1986-1988
  • עמוס מר-חיים
  • בני כשריאל?

הקבלנים תובעים את מכירת שיכון ופיתוח, מעריב, 03/12/1985: http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1985%2F12%2F03&id=Ar01616&sk=6F5FED3D

חילוקי דעות בין שרים בדבר עתיד חברת שיכון ופיתוח - הצפה, 20/06/1966: http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1966%2F06%2F20&id=Ar00218&sk=4F061E8F

שיכון ופיתוח לישראל בע"מ - דבר, 28/05/1964: http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F05%2F28&id=Ar00924&sk=17991AC4

אמקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמקור היא חברה ישראלית שפיתחה וייצרה מקררים בעבר. כיום היא עוסקת בפיתוח וייצור דודי שמש. חברת אמקור היא חברת-בת בחטיבת הנדל"ן של אמפא ומתמחה בהשקעות בנדל"ן.

בשנת 1949 נכנסה חברת "אמפא" לשותפות עם הארגז להקמת מפעל אמקור לייצור מקררים בתל אביב[2]. אמפא שימשה עבור חברות אלו מפיצה בלעדית[3] וכן הייתה אמונה על מתן שירותי תיקונים למקררים. חלקים בודדים יוצרו במפעל, עיקר הפעילות היה הרכבת המקררים מחלקים שיובאו מחברת "פילקו" האמריקנית. בשנת 1953 הוקם מפעל העזר אמאץ-אמקור לציפוי גופי המקררים באמייל. בשנות ה-60 החל בייצור דודי שמש. בשנת 1986 חתמה על הסכם לייצוא חצי מיליון מקלחות מסז' בחמש שנים לארצות הברית. [4] בשנת 2000? נסגר מפעל המקררים של אמקור ורוב עובדיו פוטרו. בסוף שנת 2000 החל תהליך מיזוג בין תדיראן לאמפא יאחדו תדיראן ואמפא את פעילותן בתחומי ייצור מקררים ומזגנים, שיווק מוצרי חשמל, ושירותי תיקונים. בשנת 2001 הוקמה תדיראן אמפא שיווק ושירות בע"מ.[5] משה ממרוד, בעלי תדיראן, רכש את מפעל אמקור למקררים בעפולה ב-2007. המפעל התקשה לעמוד בתחרות מצד חברות ענק מחו"ל ונסגר ברבעון השלישי באותה שנה. הייצור הועבר לחו"ל. ייצור המזגנים במפעל, שבו הועסקו כ-40 עובדים נותר על כנו.[6] את המקררים שווקה בישראל חברת קריסטל מאותה שנה.

תבנית: אריה גלבלום, למטוסים דרושות כתפים, מעריב, 24 באוגוסט 1956

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אנו מתכוונים למזג את הפעילות של שו"פ ואזורים", באתר גלובס, 3 בדצמבר 2013
  2. ^ הונחה אבן פינה לביח"ר למקררים חשמליים, על המשמר, 21 בנובמבר 1949
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב

    שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]

    שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ]
    אמפא, מעריב, 18 בספטמבר 1953
  4. ^ href=MAR%2F1986%2F06%2F02&id=Ar01616&sk=44CAEF37
  5. ^ אושר המיזוג בין תדיראן לאמפא (אמקור), באתר ynet, 3 בנובמבר 2000
  6. ^ http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3603060,00.html

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הממשל של הסוכנות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצרת, חבר נאמנים, הנהלה ההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע) הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה JFNA קרן היסוד