משתמש:LizardKing007/תורשתי (סרט)
| מבוסס על | סיפור מאת ארי אסטר |
|---|---|
| בימוי | ארי אסטר |
| הופק בידי |
קווין פרייקס לארס נוסדן באדי פטריק |
| תסריט | ארי אסטר |
| עריכה | ג'ניפר ליים |
| שחקנים ראשיים |
טוני קולט גבריאל ביירן אן דאוד מילו שפירו אלכס וולף אן דאוד |
| מוזיקה | קולין סטסון |
| צילום | פאבל פוגלורצ'סקי |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
A24 פאלם סטאר מדיה |
| חברה מפיצה | A24 |
| הקרנת בכורה |
21 בינואר ,2018 (פסטיבל סאנדנס) 8 ביוני ,2018 |
| משך הקרנה | 127 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| תקציב | 10 מיליון דולר |
| הכנסות | 80 מיליון דולר |
תורשתי (באנגלית: Herediatry) הוא סרט אימה על-טבעי פסיכולוגי אמריקאי משנת 2018 שאותו כתב וביים ארי אסטר ,בהופעת הבכורה שלו כבמאי בעוד שהסרט הופק בידי קווין פרייקס ,לארס נוסדן ובאדי פטריק לפי סיפור מקורי של אסטר. בסרט מככבים טוני קולט ,אלכס וולף ,מילי שפירו ,אן דאוד וגבריאל ביירן. הסרט מספר על משפחה אשר נרדפת בידי נוכחות שטנית ומסתורית בעקבות מותה של סבתה המסתורית של המשפחה.
הסרט ,אשר הופק בידי חברת A24 שגם הפיצו אותו ,הוקרן בבכורה ב-21 בינואר ,2018 בפסטיבל הסרטים סאנדנס ויצא לאקרנים ב-8 ביוני ,2018. עם יציאתו ,הסרט זכה לביקורות משבחות לחלוטין על התסריט ,הסיפור ,המשחק (בעיקר של טוני קולט) ,הפסקול והנושאים אל מול סצינות האימה. הסרט היה הצלחה בקופות עם סכום הכנסות של כ-80 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של רק כ-10 מיליון דולר. אולם ,למרות שהוא איננו שובר קופות אלא כישלון מודרני.
עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנני גרהם היא אמנית מיניאטורות שגרה ביוטה עם בעלה סטיב; בנם בן ה -16, פיטר; ובתם האקסצנטרית והשמורה בת ה -13, צ'רלי. בהלווייתה של אמה החשאית, אלן ליי, אנני מוסרת הספד המסביר את מערכת היחסים הרעועה שלהם ואת חייה הפרטיים ביותר של אמה. שבוע לאחר מכן מתבשר לסטיב שקברה של אלן חולל, ואילו אנני חושבת שהיא רואה מראה של אלן בסדנה שלה. בקבוצת תמיכה לשכול, אנני מגלה כי שאר בני משפחתה סבלו ממחלת נפש שגרמה למותם וכיצד אלן הייתה דמות משמעותית בגידול צ'רלי.
כדי להשתתף במסיבה, פיטר משקר שהוא הולך לאירוע בבית ספר, ואנני מכריחה אותו לקחת את צ'ארלי איתו. ללא השגחה, צ'רלי אוכלת עוגה המכילה אגוזים, אליה היא אלרגית, ונופלת להלם אנפילקטי. כשפיטר מסיע אותה במתח ובעצבים לבית חולים בתקווה להציל את חייה, צ'רלי רוכנת את ראשה מהחלון לאוויר כאשר ההלם לוחץ על גרונה וחונק אותה. בכדי להימנע מצבי מת על הכביש החשוך, ראשה של צ'רלי נערף על ידי מוט טלפון בעת שפיטר מחליק עם רכב המשפחה בדרך. בהלם, פיטר נוסע בשקט הביתה ומשאיר את גופת אחותו במכונית כדי שאמם תגלה למחרת בבוקר למרבה אימתה. המשפחה מתאבלת בעקבות הלווייתה של צ'רלי, מה שהגביר את המתח בין אנני לפיטר וגורמת לאנני להתנהג בקור כלפי סטיב. פיטר מוטרד מנוכחותה של צ'רלי ברחבי הבית.
אנני מיודדת עם חברת קבוצת התמיכה, ג'ואן. אנני מספרת לה שהיא נהגה ללכת סהרורית ומספרת על אירוע בו התעוררה בחדר השינה של פיטר כדי למצוא את עצמה, פיטר, וצ'רלי מכוסים בדילול צבע עם גפרור מואר בידה. ג'ואן מלמדת את אנני לבצע סיאנס כדי לתקשר עם צ'רלי המנוחה. אנני משכנעת את משפחתה לנסות את הסיאנס. חפצים מתחילים לנוע ולהישבר, מפחידים את פיטר, וצ'רלי מחזיקה לכאורה את אנני עד שסטיב מרטיב אותה במים בעת שפיטר נתקף בהלה ופחד. אנני חושדת שרוחו של צ'רלי נעשתה זדונית. היא זורקת את ספר הסקיצות של צ'רלי אל האח, אך גם שרוולה מתחיל להישרף. היא מאחזרת אותו ופונה לדירתה של ג'ואן לקבלת ייעוץ, אך היא אינה מוצאת את ג'ואן בשום מקום.
אנני שמה לב כי מזרן קבלת הפנים של ג'ואן דומה לעבודות האומנות של אמה. היא עוברת על רכושה של אמה ומוצאת אלבום תמונות המקשר בין ג'ואן לאלן, וספר עם מידע על שד שטני בשם פיימון, המעוניין לאכלס את גופתו של מארח גבר. בעליית הגג אנני מוצאת את גופה הערוף של אלן עם סימנים מוזרים על הקיר הכתובים בדם. בבית הספר פיטר נרדף בידי צ'רלי עד כדי כך שהוא מוחזק בידי רוחה והוא מטיח את ראשו על שולחנו, שובר את אפו עד זוב דם ומובא הביתה בפחד. אנני מציגה את סטיב לגופה של אמה ואת ספר הסקיצות. אנני מתחננת לסטיב לשרוף את ספר הסקיצות כדי שתוכל להקריב את עצמה כדי להפסיק את הרדיפה, אך סטיב מניח שהיא השתגעה, ומאשים אותה בכך שהיא חיללה את קברה של אלן בעצמה. כשאנני זורקת את הספר לאח, סטיב פורץ בלהבות אש. אנני נתקפת בהלה לרגעים קצרים ,אך בעקבות הרדיפה ,חוזרת לעצמה שניות מספר לאחר מכן.
פיטר מתעורר למצוא את גופת אביו השרופה. אנני, הרדופה בידי רוחה של צ'רלי כנראה, רודפת אותו לעליית הגג, שם היא מטיחה את ראשה מספר פעמים ,מה שמבהיל את פיטר המוצא את עליית הגג המעוטרת בתמונות נסתרות. אנני מגיעה לעליית הגג בפני פיטר ועורפת את ראשה באמצעות חוט פסנתר כשחברי כת נחשפים במערומיהם נראים בפני פיטר. פיטר קופץ מהחלון בתקווה להתאבד ולסיים את פחדיו. כשהוא שוכב על האדמה, אור נכנס לגופו והוא מתעורר. הוא עוקב אחר גופתה המרחפת וחסרת הראש של אנני לבית העצים של צ'רלי, שם מונח ראשו המוכתר ,הרקוב והכרות של צ'רלי על גבי בובת ראווה. ג'ואן, חברי ברית אחרים וגופותיהם חסרות הראש של אמו וסבתו משתחווים לו.
ג'ואן, הפונה אליו כצ'רלי, נשבעת עליו בתור פיימון, ומצהירה בפניו כי הוא שוחרר ממארחו הנשי, והוא חופשי לשלוט עליהם. הסרט מסתיים כאשר פיטר מביט קדימה ללא מילים.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוני קולט - אנני גרהם
- אלכס וולף - פיטר גרהם
- גבריאל ביירן - סטיב גרהם
- מילי שפירו - צ'רלי גרהם
- אן דאוד - ג'ואן
הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבמאי-כותב ארי אסטר החל קריירה בתעשיית הקולנוע בזמן שהיה סטודנט במכון האמריקני לקולנוע; הוא כתב וביים שני סרטים קצרים פרובוקטיביים, "הדבר המוזר על ג'ונסונס" ו"מיונהאוזן ", והביא אותו לתחום חברת פאלם סטאר. אסטר התמקם במקור בתורשה כטרגדיה משפחתית ש"מתכרבלת לסיוט", אך הוא מקפיד לא לקרוא לזה סרט אימה על הסף. בהיותו חובב דרמות ביתיות, שילב אסטר נושאים מהז'אנר בתסריט שלו, וחזה סרט ששורשו בדינמיקה המשפחתית, הטראומה והאבל; קארי והטבח, הגנב, אשתו ומאהבה היו יצירות שאסטר ציין כהשפעות על "תורשתי". הוא פירש את הסרט כשני חצאים ש"אינם ניתנים להפרדה זה מזה ,באומרו כי; " זה מתחיל כטרגדיה משפחתית ואז ממשיך בדרך ההיא, אך מתכרבל בהדרגה לסיוט מלא ".
התסריט משקף אירוע אמיתי משנת 2004 במריאטה, ג'ורג'יה, בו ג'ון קמפר האצ'רסון ערף את ראשו בטעות של חבר ילדותו ונוסעו, פרנקי ברום, על עמוד טלפון, לאחר שהאחרון השליך את ראשו מהרכב כדי להקל על התסמינים. מהשיכרות שלו. האצ'רסון נסע אז הביתה עם גופת ראשו של ברהם ברכב ונרדם, עד שעובר אורח, שהלך עם פעוטו, הבחין בגופתו של ברום עדיין במשאית למחרת בבוקר והודיע לרשויות.
ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2018 ,טוני קולט הייתה בין השחקנים הראשונים להצטרף לסרט כדמותה של אנני גרהם. למרות שהיא סירבה בעבר לשחק בסרט אימה ,הקרבה לאבני הדרך בז'אנר בתסריט שכנעו אותה לעבוד בפרויקט באומרה; הוא [אסטר] פשוט ממש הבין את הדינמיקה המשפחתית ויש לו כזו הבנה מיוחדת מה זה להיות אדם ומהי החוויה לאבד". ב-23 בדצמבר 2018 ,אחרי שקולט הצטרפה ,גבריאל ביירן הצטרף אף הוא לסרט כאב המשפחה סטיב; אלכס וולף ,אשר שיתף פעולה בעבר עם ביירן על סדרת HBO "בטיפול" ,לוהק כפיטר ,בן המשפחה של גרהם.
בהצטרפותה להופעת הבכורה הקולנועית הראשונה שלה ,שחקנית הברודוויי בת ה-14 מילו שפירו צורפה בתפקידה של צ'רלי ,בת המשפחה. לאחר שצפה באודישן שלה ,אסטר חש הקלה באופן מיידי באומרו; "כי ידעתי שהסיכויים קלושים שאמצא מישהו שיהיה אמיתי", שהשאיר את אישיותו של צ'רלי מעורפלת יותר מדמויות אחרות בתסריט.
מאוחר יותר ,הצטרפה השחקנית אן דאוד לתפקידה של האם השכולה ג'ואן.
צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצילומים לסרט החלו בפברואר 2017 למרות שהליהוק דווח רשמית במהלך דצמבר 2018. הסרט צולם ברובו ובכולו במדינת יוטה ,בין היתר במחוז סאמיט. סצנת בית הקברות צולמה בסנדי ,יוטה.
יציאה לאקרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט ,אשר הופק בידי חברת A24 שגם הפיצו אותו ,הוקרן בבכורה ב-21 בינואר ,2018 בפסטיבל הסרטים סאנדנס ויצא לאקרנים ב-8 ביוני ,2018. עם יציאתו ,הסרט זכה לביקורות משבחות לחלוטין על התסריט ,הסיפור ,המשחק (בעיקר של טוני קולט) ,הפסקול והנושאים אל מול סצינות האימה.
קופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט היה הצלחה בקופות עם סכום הכנסות של כ-80 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של רק כ-10 מיליון דולר. אולם ,למרות שהוא איננו שובר קופות אלא כישלון מודרני.
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת יציאתו ,"תורשתי" זכה לביקורות משבחות על התסריט ,הסיפור ,המשחק ,הפסקול ,הנושאים ,סצינות האימה והצילום. באתר Rotten Tomatoes ,הסרט מחזיק בציון של כ-89% "טרי לגמרי" בהתבסס על כ-359 ביקורות וציון נורמלי של כ-8.9/10 ,עם האתר כותב; "תורשתי משתמש במערך הקלאסי שלו כמסגרת לסרט אימה מחריד, לא רגיל, שמגע הקור שלו משתרך הרבה מעבר לכותרות הסיום".
בכתיבה עבור Rolling Stone, פיטר טראוורס נתן לסרט 3.5 מתוך 4 כוכבים וכינה אותו הסרט המפחיד ביותר של 2018, באומרו "זה קולט, אשר נותנת את הופעת הקריירה שלה, שלוקחת אותנו לתוך ההתמוטטות של אנני בבשר וברוח ומנפצת את מה שנשאר בעצבים שלנו. הסיור שלה רווי פרובוקציות שבוודאות ישמרו אותך ער בלילות. אבל ראשית, תצרח את ראשך העקוב מדם".
באתר Metacritic ,קיבל הסרט ציון של כ-87 מתוך 100 עם חותם האתר של "חובה לראות" בהתבסס על 49 ביקורות אל מול ציון 7.2 של הקהל.