משתמש:Mar0was~hewiki/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב הקדוש רבי צבי הירש הלברשטאם זי"ע רב ואב"ד רודניק.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי צבי הירש נולד בשנת תר"י לאביו רבי ברוך הלברשטאם אב"ד גורליץ בן רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל דברי חיים וחתן רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט בעל ייטב לב.

בשנת תרכ"ה נשא את הרבנית בת רבי ישראל הורביץ מבארנוב בן רבי אליעזר הורביץ אב"ד דזיקוב.

לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן זקינו הרב מצאנז וזכה ליצוק מים על ידיו וללמוד הרבה ממנו במשך של י"א שנים, ואז שלח אותו הרב מצאנז לסיגעט לשמש את זקנו הייטב לב, לאחר שנה הסמיכו הרב מסיגעט להוראה (הייטב לב שלח להודיע להדברי חיים והדברי חיים צוה אז להעמיד יין על השולחן לכבוד הבשורה הטובה), אחר כך שב לצאנז וגם הרב מצאנז בחנו, ונשאר שם עד כ"ה ניסן תרל"ו יום בו נכבו האורות בהסתלקות הרב מצאנז ואז חזר לסיגעט.

הרב מסיגעט דאג לו לכהונת רב העיר קרעשוב בגליל סיגעט, אך חפץ היה לשבת בסמיכת מקום לאביו שהיה אז רב ברודניק, אז נתמנה לרב העיר ניסקא. לאחר י' שנים בניסקא כשנתמנה אביו לרב בגארליץ נתקבל למלא מקום אביו ברבנות רודניק, בה שימש גם זקינו הדברי חיים כרב לפני כהונתו בצאנז.

לאחר פטירת הרבנית נשא בזיווג שני את הרבנית בת רבי מאיר משולם שפירא מלאנצוט בן רבי שמואל שפירא בן רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל בני יששכר.

לאחר הסתלקות אביו הרב מגורליץ נתנו החסידים את עיניהם עליו להיות מורה דרכיהם והתחילו לנסוע אליו, ביניהם היו חסידים שעוד זכו לכתת רגליהם להסתופף בצל רבי שלום רוקח מבעלזא ורבי אלעזר מקאזניץ.

את דרכו בתורה עבודה וגמילות חסדים קיבל מזקינו הדברי חיים מצאנז שהעיד שקיבל תורתו איש מפי איש עד משה רבינו, עם דקדוקי הלכה שקיבל מדודו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, סיגופים מדודו רבי אביגדור הלברשטאם מדוקלא, חכמה ופקחות מאביו הרב מגורליץ, התנהגות בעדן ואצילות והתנהגותו בפשטות מבית חותנו בזיווג ראשון למשפחת בית ראפשיץ.

נפטר בקליינווארדיין בט"ו מנחם אב תרע"ח והובל לקברות אבותיו באוהל בבית החיים בגארליץ.


בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק – נפ' ו' אלול תרפ"א.
  • הרבנית פעסיל – בעלה בזיוו"ר הרב משה הלברשטאם בן רבי אשר ישעי' הלברשטאם מבאכניא נכד רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב - נפ' שנתיים אחרי הנישואין, ובעלה בזיווג שני בן רבי שלום מפשיטיק חתן הרב מקשאנוב.
  • רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק – נעקה"ש בפרימישלאן כ"א תמוז תש"ב.
  • רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג – נפ' ט' תמוז תשנ"ד.


מבין כל יוצאי חלציו ניצולו רק ד' נפשות ממחנות ההשמדה בשואה , ואלו הן:
  • בנו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזענבורג.
  • נכדו רבי צבי הלברשטאם מרודניק לוס אנג'לס בן בנו רבי אברהם הלברשטאם.
  • נינו רבי משה זילבערמאן בן רבי אליעזר ליפא זילבערמאן מראצפערטה חתן בנו רבי נפתלי הלברשטאם.
  • נינתו הרבנית פריידא בת רבי אליעזר ליפא זילבערמאן מראצפערטה חתן בנו רבי נפתלי הלברשטאם - בעלה היה רבי חיים בערגער ממישקאלץ.


הסתלקותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשמע מפי בנו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג

כשבועיים קודם הסתלקותו היה בגארליץ והשתטח על קבר אביו, ואמר אח"כ "אה ס'איז דאך א מחיה, ס'איז גאר אנדערש ווען מ'איז נעבן א טאטן" [טוב הוא להיות קרוב לאבא]. וכן דיבר עם בנו ר' נפתלי ורמז לו שעומד להסתלק וציווהו שלא יספר לאיש.

בשבוע של הסתלקותו אמר נסע מכאן (היה זה בקליינווארדיין שם ברח במלחמת העולם הראשונה שהיה אז בעיצומה) ביום ד' ולא מאוחר ממוצש"ק שמיד אחר שבת ניסע מפה לבטח, וכך הוה שנסתלק ביום ד' בשעה 5 אחה"צ ובמוצש"ק נסעו משם, באותה שעה עמד השעון בחדרו כמקובל אצל צדיקים.

היות שהיה עת מלחמה והוצרכו לרשיונות להעביר את הארון לגארליץ ונמשך עד יום ה' אחה"צ הוחלט להמתין עד מוצש"ק. החברה קדישא חששו שמא לא יוכלו לעשות טהרה אחרי שבת עשו הטהרה לפני שבת בהסכמת הרב מנירבאטור.

לאחר ה' ימים תמימות מהפטירה הגיעו לגארליץ ביום ב' אחה"צ, היות שהיה זמן רב מהטהרה החליטו לעשות עוד פעם טהרה, עמדתי שם סמוך לרגליו בעת שפתחו את הארון, החברה קדישא עמדו מוכנים בכלים מיוחדים לטפל בו שחשבו שבטח לא יעלה להם בניקל אחר ה' ימים מהפטירה ונסיעה ברכבת בקרונות ברזל שהיו לוהטות מחום, אבל לתדהמתם נראה כמו אדם ישן ולא ניכר כי עברו עליו ה' ימים של תקופת תמוז מאז הסתלקותו, ואכן עשו עוד טהרה. ונתפרסם הדבר בכל הגליל ותהום כל המדינה.


ומדי דברו בו, נזכיר פה שבנו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם היה אז בחור בן י"ג, והספיד את אביו משך ו' שעות רצופות.