משתמש:Marloweperel/קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
שער החוברת "קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל".
שער החוברת "קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל".

קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל הוא מסמך תפיסתי כולל שכתבו הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, ופרופסור גבי סיבוני, בספטמבר 2019. עבודה זו התפרסמה במקביל בהמכון למחקרי ביטחון לאומי ובמכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. במסמך קובעים השניים כי האתגרים ביטחוניים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל מאז הקמתה מחייבים את קברניטיה לעצב עקרונות כתובים לביטחון לאומי ולגבש לאתגרים אלה מענה רלוונטי המשתרע על מגוון מאמצי הביטחון הלאומי. האיום המרכזי מולו מתמודדת ישראל הנה שאיפתה של איראן להשיג הגמוניה אזורית ונשק גרעיני. לצד אלה עולה הצורך להתמודד עם שינויים פנימיים בחברה הישראלית, כאשר לצד צמיחה באוכלוסייה, בעוצמה הכלכלית וביכולותיה מדעיות וטכנולוגיות, מתגלעים בקיעים מטרידים בלכידות החברה. העבודה מציעה מספר תובנות עקריות בהם: עדכון למושגי היסוד הצבאיים-ביטחוניים, מרכזיות המערכה שבין המלחמות, חשיבות התמרון היבשתי, חשיבות המאמץ המדיני בדגש על הקשר האסטרטגי עם ארצות הברית, המאמץ הכלכלי, המאמץ החברתי ובמסגרתו החשיבות המכרעת של הקשר על יהדות התפוצות והצורך לחזק קשר זה. המסמך מציג את עילות המלחמה של ישראל ובכלל אלה החשיבות של מערכה לפגיעה בבניין כוח של האויב לאור התפתחות אסטרטגית ומערכה לגמול מרתיע[1].

עקרונות התפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרכיב הצבאי של התפיסה נשען על ארבע עמודי התווך: הרתעה, התרעה, התגוננות והכרעה מיושמים באופן הבא:
    • אסטרטגיה ביטחונית הגנתית שמטרתה הבטחת קיומה של ישראל תוך יצירת הרתעה אפקטיבית המנטרלת איומים במידת הצורך ודוחה עימותים.
    • תפיסה צבאית התקפית המושתת על הנחת היסוד כי לא ניתן להביס אויב במגננה. על כן יש להפעיל את כוח התקפי להשגת תוצאות צבאיות ברורות שיסייעו להשגת היעדים המדיניים. הפעלת הכוח תיעשה על פי כללי המשפט הבינלאומי, דיני המלחמה ובמטרה לשמר את הלגיטימציה של מדינת ישראל.
  • שיתוף פעולה אסטרטגי - חיזוק שיתוף הפעולה עם ארצות הברית ופיתוח יחסים אסטרטגיים עם מדינות מפתח כמו גם עם מוקדי תמיכה בעולם.
  • חיזוק מעמדה של ישראל בזירה האזורית תוך שימור הסכמי השלום, ויצירת שיתוף פעולה עם גורמים מתונים במזרח התיכון.
  • שימור היתרון היחסי של מדינת ישראל באזור הנשען על איכות כוח האדם, יכולות טכנולוגיות מתקדמות ומודיעין מסוגים שונים.
  • אסטרטגיית צה"ל גורסת כי יש לחתור להשגת:
    • תקופות רגיעה ביטחונית ארוכות ככל האפשר במטרה לאפשר את פיתוח החברה, המדע והכלכלה בישראל ולשפר את מוכנותה לחירום ולמלחמה.
    • יצירת הרתעה במרחב האזורי כמו גם אל מול גורמים מרוחקים הנשענת על עוצמה צבאית מתקדמת ועל הנכונות והנחישות להפעיל בעת הצורך כוח צבאי.
    • בשגרה – יש לממש להעמיק ולחזק את ההרתעה באמצעות בניין הכוח ועל ידי איום אמין ביחס לנכונות ולמוכנות להפעיל כוח הצבאי. במקביל יש להפעיל את כלל מערכת הביטחון הישראלית במתואם כדי לפגוע ביכולות האויב ובבניין כוחו.
    • בחירום ובמלחמה – יש להסיר במהירות את האיום, תוך צמצום הנזק למדינת ישראל ובמטרה לחזק את ההרתעה של ישראל במרחב.

עיקרי המסמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היעדים הלאומיים - המסמך מגדיר את יעדיה הלאומיים של מדינת ישראל:
    • שמירת קיומה של המדינה, שלמותה הטריטוריאלית וביטחונם של אזרחיה ותושביה.
    • שמירת ערכיה של המדינה ואת צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית וכבית לעם היהודי.
    • הבטחת חוסנה החברתי והכלכלי של המדינה.
    • חיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי של המדינה, במקביל לחתירה לשלום והסדרה עם שכניה.
  • איומים - המסמך מגדיר את האיום האסטרטגיים על המדינה:
  • הישגים - התפיסה מגדירה את שיפור המצב הביטחוני כהישג נדרש בלחימה מול האיומים שהוגדרו וזאת בניגוד לתפיסה כי יש למוטט את היריב או לכבוש שטח.
  • כפיפות וסמכות - המטה הכללי כפוף לדרג המדיני ועליו בלבד לעמוד בקשר עמו ולנהל איתו שיח אסטרטגי על מטרות הלחימה.
  • לחימה - התפיסה קובעת כי בלחימה יפעיל צה"ל את מאמץ האש מנגד ואת מאמץ התמרון היבשתי. התפיסה קובעת כי במקרה של לחימה בלבנון יותקפו עשרות אלפי מטרות ויעדים, במקרה של לחימה בעזה יותקפו אלפי יעדים. עוד קובעת התפיסה כי על צה"ל לפתח תוכניות מגירה של מבצעים מיוחדים לשעת מלחמה.
  • בניין הכוח - על המטה הכללי לבנות את הכוח הלוחם של צה"ל כך שיהיה מבוסס על גמישות מבצעית רב זירתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גדי איזנקוט וגבי סיבוני, קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל, מזכר 196, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ספטמבר 2019.

[[קטגוריה:דוקטרינה צבאית]] [[קטגוריה:אסטרטגיה]] [[קטגוריה:פיקוד ושליטה]] [[קטגוריה:טקטיקה צבאית]] [[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]]