משתמש:Mfofrfafn
תסמונת מינכהאוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תסמונת מינכהאוזן (Munchhausen Syndrome) היא הפרעה נפשית הנחשבת לחלק משורת הפרעות המכונה הפרעות של זיוף (factitious disorder) (לרנר, 2007). בתסמונת זו החולים בעלי ידע רפואי נרחב, מציגים עצמם כסובלים ממחלה פיזית או פסיכיאטרית בדויה, שאינה מובנת לרופאים וגם לא מתגלה בבדיקות, או אף גורמים לעצמם למחלה ממשית. החולים מציגים תסמינים כמו למשל חום גבוה ללא סיבה, בחילות קשות, סחרחורת והתעלפויות, פליטה מסיבית של כיח דמי, פריחה בכל הגוף ועוד. מטרת החולים בתסמונת היא לקבל חמלה, תשומת לב רפואית, אהדה מהסובבים אותם וטיפול רפואי. לשם כך, הם מרבים לנדוד בין בתי חולים ורופאים שונים, לעתים תוך הצגה עצמית בשמות בדויים (מכבי; קרמר-מור, 2010 ). תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח (Munchausen Syndrome by Proxy) היא צורה נוספת של תסמונת מינכהאוזן, בשונה מתסמונת מינכהאוזן בה הפגיעה של החולה היא בעצמו, תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח מובילה לפגיעה באדם התלוי באדם הלוקה בתסמונת בצורה נפשית, פיזית ו/או כלכלית, הפגיעה היא בדרך כלל בילדים, תוך המצאת תסמינים פסיכולוגיים ו/או פיזיים או פגיעה ממשית עד שהוא נזקק להתערבות רפואית (לרנר, 2007; פסיכיאטריסט; קרמר-מור, 2010). מקור השם תסמונת מינכהאוזן הוא על שם הברון הגרמני קארל פרידריך הירונימוס פון מינכהאוזן אשר שירת בצבא הצארי ברוסיה ונודע בבדיותיו כגוזמאי ובעל חוש הומור מפותח (לרנר, 2007).
סיכונים ונזקים של תסמונת מינכהאוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבוכי התסמונת תלויים במידת הפגיעה ובמשך הזמן שעובר עד לגילוי התסמונת. הסיכון יכול להיות מפציעה ועד בעיות בריאותיות חמורות כתוצאה מניתוחים או מהלכים רפואיים שונים ועלול לגרום אפילו למוות כתוצאה מפגיעות שהלוקים בתסמונת גרמו לעצמם. נוסף על כך, הלוקים בתסמונת אשר נוהגים לנדוד בין מוסדות רפואיים גורמים לנזקים כלכליים ניכרים (לרנר, 2007; מכבי; medical-opinion). בתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח עלולים להופיע מקרים בהם ילדים נפגעו באופן בלתי הפיך – מקרים כמו נכות פיזית, פיגור, נזק מוחי, עיוורון, ובמקרים חמורים אפילו מוות. הנזק הנפשי הוא גבוה, חלק מהילדים עלולים לפגוע בעצמם בהמשך חייהם על מנת להשיג תשומת לב וטיפול. חלק אחר מן הילדים עלול להפוך להורים מתעללים בעצמו (בן יהודה,2009; medical-opinion).
הגורמים להופעת התסמונת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורמים לתסמונת אינם ידועים במדויק ואין סימנים אחידים לתופעה זו, זאת מאחר ורוב החולים מסרבים לשתף פעולה עם כל סוג של טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. אף על פי כן, נמצאו עדויות רבות לקיומם של מספר גורמים העלולים להגביר את הסיכון להופעת ההפרעה כגון, אירועים טראומטיים (טראומה בילדות כגון התעללות רגשית, גופנית או מינית, מחלה קשה בילדות שאפשרה להם לקבל טיפול וחום רגשי, חוסר תשומת לב והזנחה של החולה בילדותו, אבדן של אדם אהוב בילדות, אם בגלל מוות ואם בעקבות נטישה ועוד), קשיים רגשיים וחברתיים (תחושות זהות עצמית או דימוי עצמי נמוך, קושי ליצור חברויות, יכולת התמודדות נמוכה עם הלחצים שיוצרת הסביבה ועוד), הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, גורמים ביולוגים עקב פגיעות שונות בתפקודי המוח. Psychiatrist ; מכבי) )
אבחון התסמונת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תסמונת מינכהאוזן הנה תסמונת מורכבת מאוד הדורשת חוות דעת פסיכיאטרית בשיתוף עם אבחון רפואי ומעקב הצוות הרפואי המטפל בחולה, ולעתים אף נדרש אבחון פסיכולוגי ואבחון סוציאלי (ד"ר טל). בדומה לכך, גם את תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח ניתן לאבחן באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים אך בכדי לאשש או לשלול את האבחנה לעתים נדרש מידע נוסף להוכחה ממשית של פגיעה בילד ובדיית תסמינים אליו מגיעים דרך אשפוז הילד ומעקב צמוד של צוות רפואי ובמצבים מיוחדים ע"י התקנת מצלמות נסתרות (בן יהודה,2009).
דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבעיה העיקרית בתסמונת זו היא שרוב האנשים שלוקים בה אינם מוכנים להכיר בעובדה שיש להם בעיה, ולא משתפים פעולה שעה שיציעו להם תוכניות טיפוליות (מכבי). קיימים טיפולים שונים בתסמונת מינכהאוזן כגון: טיפול בדיבור (פסיכואנליזה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי) אשר מטרתם לשנות את המחשבות, הרגשות והאמונות המעוותות של החולה ולהחליפם בדפוסי התנהגות ומחשבה הגיוניים, חיובים ובריאים, בנוסף ובהתאם לחולה קיים גם טיפול של תרופות פסיכיאטריות (לרוב תרופות אנטי פסיכוטיות) וטיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי ארוך- טווח שמטרתו הגברת האינטגרציה החברתית של החולה ושינוי התנהגותו (לרנר, 1998). בנוסף, תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח הטיפול ידרוש שילוב עם טיפול משפחתי וכן דיווח לשרותי הרווחה או למשטרה, טיפול בנפגע ולעיתים אף הרחקתו מהלוקה בתסמונת (בן יהודה, 2009; מכבי ;psychiatrist ; רותם, 2010)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח
- הברון מינכהאוזן
- פסיכואנליזה
- אשפוז פסיכיאטרי
- הפרעת אישיות אנטיסוציאלית
- תרופות אנטי פסיכוטיות
- טיפול התנהגותי קוגניטיבי
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-יהודה, י' (2009). התעללות רפואית בילדים - שם נוסף לתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח. הרפואה, 148 (8), 500-501.
- לרנר, ו' וויצטום, א' (2007).החולה המדומה. מדיסין- פסיכיאטריה, 3, 38-41.
- לרנר, ו' וויצטום, א' (1998). תיסמונת מינכהאוזן- תמונת מצב עדכנית.הרפואה, 134 (2), 114-116.
- קרמר-מור, ד' (2010). "אימא לא תפגע בילד שלה"? ילדים כקורבנות של תסמונת מינכאוזן בידי שליח. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 32, 75-86.
- רותם, ע' (2010). תסמונת מינכאוזן על ידי שליח: של מי אתה ילד?. כתב העת הישראלי לרפואת ילדים, 71, 45-47.
