משתמש:Monibale/ליאונרדו פדורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

לאונרדו דה לה קרידד פדורה פואנטס ( הוואנה, 9 באוקטובר 1955 ) הוא סופר, עיתונאי ותסריטאי קובני, הידוע ברומני הבלשיים שלו, Mario Conde (מריו קונדה), ולרומן El Hombre que amaba a los perros ("האיש שאהב כלבים", 2009).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד מנטיליה (אחת מעשר המועצות העממיות בשכונת ארויו נאראנחו, בשטחה של מחוז הוואנה), למד את לימודיו הקדם אוניברסיטאיים בשכונה לה ויבורה, שכונת מגוריה של אשתו, התסריטאית לוסיה לופז קול . אזורים אלה של הוואנה, הקשורים מאד לנפשו של פדורה, יבואו לידי ביטוי בהמשך ברומנים שלו. פדורה למד ספרות לטינו אמריקאית באוניברסיטת הוואנה והחל את דרכו כעיתונאי בשנת 1980 במגזין הספרותי El Caimán Barbudo ; הוא כתב גם עבור העיתון " Juventud Rebelde ". לימים התפרסם כמסאי וכותב תסריטים לסרטים וכסופר.

הרומן הראשון שלו - Fiebre de Caballos (קדחת הסוסים) -הנו סיפור אהבה שכתב בין 1983 ל -1984. בשש השנים הבאות בילה בכתיבה עיתונאית של ראיונות ארוכים על אירועים תרבותיים והיסטוריים, שכפי שהוא עצמו מספר, אפשרו לו להתמודד עם סוגיות אלה בכתיבתו הספרותית . [1] באותה תקופה החל לכתוב את הרומן הראשון שלו על הבלש מריו קונדה, ובעודו עוסק בכך הוא הבין ש "אותן שנים שהוא עבד כעיתונאי, היו מהותיות בהתפתחותו כסופר". "ראשית, בגלל שהן נתנו לי ניסיון וחוויה של המציאות הקובנית שלא היו לי, ושנית, כי מבחינה סגנונית השתניתי לחלוטין ביחס לרומן הראשון שלי", מסביר פדורה בראיון ל "הוואנה-קולטורה ". [1]

ברומנים הבלשיים של פדורה , יש גם אלמנטים של ביקורת על החברה הקובנית. בהקשר זה , הסופר מסביר שלמד מסופרים אחרים שגם רומן בלשי יכול לקיים קשר ממשי[2] עם המציאות , עם הסביבה הקיימת ולא רק עם הדמיונית.

הדמות שלו - מריו קונדה - לא מסודר, שיכור לעתים קרובות, לא מרוצה ומאוכזב, "שגורר מלנכוליה כלשהי ", לדברי פדורה עצמו - הוא שוטר שהיה רוצה להיות סופר ומרגיש סולידריות לכותבים, למשוגעים ולשיכורים. הרומנים עם בלש זה זכו להצלחה בינלאומית גדולה, תורגמו למספר שפות וזכו בפרסים יוקרתיים. מריו קונדה , אומר הכותב בראיון הנ"ל, משקף את "התהפוכות החומריות והרוחניות" שדורו היה צריך להתנסות בהן. "זה לא האלטר אגו שלי, אבל זאת הייתה הדרך שלי לפרש ולשקף את המציאות הקובנית," הוא מודה.

מריו קונדה, למעשה, "לא יכול היה ולא רצה להיות שוטר" [2] וב Paisaje de otoño נוף הסתיו (1998) עוזב את המשטרה - כפי שפדורה עצמו עזב שלוש שנים קודם לכן תפקידו כעורך כתב העת Gaceta de Cuba,של איחוד הסופרים, כדי להתמסר לכתיבה - [3] וכשהוא מופיע שוב ב Adiós Hemingway להתראות המינגווי (2001) הוא כבר עוסק בקניה ומכירת ספרים ישנים.

ברומנים שבהם מריו קונדה לא מופיע, כמו La novela de mi vida "הרומן של חיי" (2002) או El hombre que amaba a los perros , "האיש שאהב כלבים" (2009), יש ביקורת על המהפכה הקובנית שמגיעה לרמות הגבוהות ביותר.

פדורה כתב גם תסריטים לקולנוע, הן לסרטים תיעודיים והן לסרטי עלילה. הסדרה Cuatro estaciones en La Habana "ארבע עונות בהוואנה " עלתה לראשונה ברשת נטפליקס בשנת 2016. ארבעת פרקי הסדרה משחזרים את רומני פאדורה, שיצאו לאור בין 1991 ל -1998, ושגיבורם הוא הבלש מריו קונדה. [4]

הוא גר בשכונת מנטיליה בה נולד. כשנשאל מדוע הוא לא יכול לעזוב את הוואנה, זירת סיפורו, הוא אמר: "אני אדם שיחה. הוואנה הוא מקום שתוכל תמיד לנהל בו שיחה עם זר בתחנת אוטובוס. "

העבודות שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציון ראשון בתחרות לטינו אמריקאית של העיתונאות חוסה מרטי (1988), שהתכנסה על ידי APL.
  • פרסי ביקורת ספרותית במהדורות 1985 ו- 1988 של תחרות "26 ביולי" של איחוד העיתונאים של קובה.
  • פרס מירטה אגייר 1985, קטגוריה במאמר (משרד התרבות של קובה)
  • פרס UNEAC 1993 עבור רוחות השמש
  • פרס קפה גיחון, 1995
  • פרס המבקרים 1997 (קובה) על סיפור החומה
  • 1998 פרס האמט לנופי הסתיו
  • פרס אגודת הסופרים לרוחות השמש
  • פרס איים 2000, צרפת
  • Prix des Amériques insulaires et de la Guyane (קרן בעלת אותו שם, פוינט-פייטר, האי גוואלופי) למהדורה הצרפתית של Past Perfect
  • השוטר הטוב ביותר שתורגם בגרמניה על ידי מסכות
  • קצין המשטרה הטוב ביותר באוסטריה 2004 לרוחות העדשות
  • פרס האמט 2006 על הערפל של אתמול
  • פרס ריימונד צ'נדלר 2009 (Courmayeur Noir Infestival) [5]
  • פרס פרנצ'סקו גמלי די קפוריאקו 2010 (איטליה) עבור האיש שאהב כלבים
  • גמר פרס ספר השנה 2010 (גילדת חנות הספרים במדריד) עם האיש שאהב כלבים
  • 2011 פרס רוג'ר קאילואה לספרות אמריקה הלטינית (La Maison de l'Amérique Latine בשיתוף עם Société des Amis et Lecteurs de Roger Caillois ומועדון העט הצרפתי)
  • Prix Initiales 2011 (צרפת) מאת האיש שאהב כלבים
  • פרס מבקרי 2011 (מכון הספרים הקובני) לאיש שאהב כלבים
  • פרס Carbet del Caribe לשנת 2011 (מגזין Carbet & Institut du Tout Monde) עבור האיש שאהב כלבים [6]
  • פרס הספרות הלאומית 2012 [7]
  • סדר אומנויות ומכתבים (צרפת), 2013 [8] [9]
  • פרס בינלאומי לעיר רומן היסטורית של סרגוסה, 2014 [10]
  • פרס נסיכת אסטוריאס למכתבים 2015 (ספרד) [11]
  • תואר דוקטור לשם כבוד, UNAM (מקסיקו), 2017 [12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:זוכי פרס נסיך אסטוריאס לספרות]] [[קטגוריה:סופרי מתח ואימה]] [[קטגוריה:סופרים קובנים]]

  1. ^ 1 2 Entrevista (vídeo) a Padura en Havana-Cultura
  2. ^ Roberto Careaga C. Leonardo Padura: "Antes sentía ira y desencanto por Cuba, ahora sólo escepticismo", La Tercera, 03.03.2012; acceso 06.03.2012
  3. ^ Roberto Careaga C. Leonardo Padura: "El policial me sirve para dar una visión de la realidad cubana", La Tercera, 22.05.2013; acceso 30.05.2013
  4. ^ "'Cuatro estaciones en La Habana' llega a Netflix - Netflix en Español" (בEuropean Spanish). Netflix en Español. 5 de diciembre de 2016. נבדק ב-14 de julio de 2018. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  5. ^ Noir in Festival premio Chandler a Padura Fuente, La Repubblica, 01.12.2009; acceso 06.03.2012
  6. ^ "Página del premio donde se puede leeer la carta de agradecimiento de Padura". אורכב מ-המקור ב-7 de enero de 2012. נבדק ב-6 de marzo de 2012. {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |accessdate= and |archivedate= (עזרה)
  7. ^ Leonardo Padura gana Premio Nacional de Literatura en Cuba, nota de AFP reproducida en El Nuevo Herald, 12.18.2012; acceso 19.12.2012
  8. ^ Leonardo Padura, Oficial de la Orden Nacional de las Artes y de las Letras, Embajada de Francia en Cuba, 21.01.2013; acceso 02.10.2013
  9. ^ Leonardo Padura recibe la Orden de las Artes y las Letras de Francia, Diario de Cuba, 22.01.2013; acceso 04.02.2013
  10. ^ 'Herejes', de Padura, X Premio Novela Histórica, Europa Press, 05.05.2014; acceso 26.10.2014
  11. ^ "Aceprensa | Leonardo Padura: "Tengo una deuda de gratitud con España"". www.aceprensa.com. נבדק ב-19 de octubre de 2015. {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |accessdate= (עזרה)
  12. ^ "UNAM entrega Honoris Causa a Leonardo Padura" (בספרדית). El Universal. 9 de noviembre de 2017. נבדק ב-14 de julio de 2018. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)