משתמש:Nath.haya/Nath.haya/מוח האחורי

המוח האחורי

המוח האחורי (Rhombencephalon), הוא אזור מוחי המורכב משלושה מבנים עיקריים: מדולה ,(medulla) פונס (Pons) ומוח קטן (Cerebellum) יחד, שלושת המבנים האלה שולטים בפעולות אוטומטיות של הגוף ובמערכות הגוף האוטונומיות. כגון, דפוסי הלב, קצב נשימתי, שינה וערות, תפקוד שלפוחית השתן, תחושת שיווי המשקל, ושליטה מוטורית עדינה .ראוי לציין בנוסף את תתי האזורים של המוח האחורי האחראים על תפקודים שונים:    Reticular formation - אחראי על רגולציה של שינה וערות,  -Cochlear nucleus מקבל מידע שמיעתי מהאוזניים,Vestibular nucleus - מקבל מידע לגבי התנועה והמיקום של הראש לצורך איזון ושיווי משקל, Raphe nuclei and Locus Coeruleus- מייצרים נוראדרנלין וסרוטונין בהתאמה,  ולכן משפיעים על אזורי מוח רבים ובכך משפיעים על מצב רוח, רמות עוררות ושינה. מכאן, תפקידו העיקרי של המוח האחורי נמצא בתיאום פונקציות בסיסיות וחיוניות להישרדות .

אבולוציה והתפתחות המוח האחורי:

המוח האחורי נחשב כחלק ממערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח וחוט השדרה. מבחינה התפתחותית, בתחילה, העובר מורכב רק מ-3 שכבות תאים מובחנות, כאשר כל שכבה עוברת תהליכים התפתחותיים מסוימים עד שמגיעה לאיבריים ספציפיים בהמשך. אחת מתוך שלושת השכבות האלה מתפתחת למערכת העצבים המרכזית, והיא מכונה 'רקמת האקטודרם', שלאחר שלבים רבים הופכת ממצב של השכבה שטוחה יחסית עד למצב של יצירת צינור העצבים, שממנו תצמח ותיווצר מערכת העצבים המרכזית. החלוקה העיקרית של המערכת העצבים המרכזית היא למוח קדמי, מוח אמצעי ומוח אחורי. המוח הקדמי מתחלק לדיאנספאלון (Diencephalon) ולטלנספלון (Telencephalon), והמוח אחורי המתחלק למטינספלון (Metencephalon)- שכולל את המוח הקטן ואת הפונס, ולמילינספלון הזנב  (Myelencephalon)- הכולל את המדולה. וכך נוצר מסע התפתחותו של המוח האחורי אצל בני אדם .

Metencephalon

המוח הקטן: מכונה גם מוחון (Cerebellum)

המוח הקטן הוא מהמבנים הראשוניים במוח שמתחילים להתפתח ולהשתנות, אך גם האחרון שמגיע להתפתחות מלאה; כך שארגונו של המוח הקטן ממשיך להשתנות במשך חודשים רבים לאחר הלידה. מיקומו של המוח הקטן בחלקו האחורי של המוח, מאחורי החלק העליון של גזע המוח (שבו חוט השדרה פוגש את המוח), והוא מחולק לשתי הימספרות. למרות שהמוח הקטן מייצג רק 10% מכלל נפח המוח- ומכאן השם "מוח קטן", הוא כולל בתוכו יותר ממחצית הנוירונים שלנו. מכאן, למוח הקטן יש תפקיד מרכזי בחיי היומיום שלנו .

המוח הקטן משמש כמרכז תיאום, כך שהוא מקבל מידע חושי על התנועה ועל המיקום של חלקי הגוף מהפריפריה ומהמוח, כדי לכוונן את תנועות ואיזון הגוף; כך שיכול לתקן תנועות בזמן אמת ולהביא לביצוע חלק. בנוסף לכך, המוח הקטן מקבל מידע מקליפת המוח על תנועות המתוכננות לביצוע, וכך המוח הקטן עושה אינטגרציה של כלל המידע שמקבל ודואג לביצוע תנועות מתאימות בסיטואציות שונות .

המוח הקטן מעורב לא רק בביצוע התנועות, אלא גם בתהליך הלמידה שלהן עד לשלב של רכישת מיומנות אוטומטית בתנועה. בהתאם לכך, כיום ישנן סברות כי בנוסף לתפקידים המוטוריים, המוח הקטן ממלא באדם גם מספר תפקידים קוגניטיביים. בשנים האחרונות מתחזקת ההשערה שלמוח הקטן יש יכולת לקשר בין גירוי לתגובה, ובכך ממלא תפקיד בתגובת הפחד ובעיקר בהתניית פחד הנחשבים כסוג של למידה .

פונס (Pons)

הפונס הוא חלק מהמוח האחורי שנמצא מעל למדולה ומתחת למוח הקטן. הוא חלק רחב יחסית במוח האחורי שמכיל בתוכו סיבים עצביים רוחביים המחברים את המדולה עם הצרבלום. בנוסף, הוא נחשב לנקודת המוצא או הסיום של ארבעת העצבים הגולגולתיים המעבירים מידע חושי ומטורי אל אזור הפנים והמוח.

תפקידו העיקרי של הפונס הוא לגשר בין המדולה לצרבלום ואזורים מוחיים גבוהים יותר. כלומר, לאפשר קשרים בין אזורים אחוריים נמוכים לאזורים גבוהים יותר. מכאן, הוא מכיל הרבה חומר לבן (אקסונים) על מנת להעביר מידע בצורה יעילה. תפקיד נוסף של הפונס, קשור לוויסות שנת חלום (שנת REM), אשר בתוכו נמצא האזור העיקרי המאפשר לנו לחלום או להפסיק את שנת חלום.

Myelencephalon

מדולה (Medulla oblongata)

המדולה (medulla) - היא החלק הנמוך ביותר במוח ובגזע המוח. המדולה מחוברת בעזרת הפונס למוח האמצעי שמתחברים לחוט השדרה, ושם מתמזגת בפתח של בסיס הגולגולת. המדולה מכילה צברים של נוירונים שאחראים על תפקודים חיוניים כמו נשימה, קצב לב ולחץ דם, מתח שרירים (המצב שבו שרירי היציבה נמצאים בכיווץ כדי שנוכל לעמוד זקוף).

המדולה מתחלקת לשני חלקים עיקריים:  הראשון- המדולה הונטראלית (הקדמית)  (ventral medulla)  אשר מכילה זוג של מבנים משולשים הנקראים פירמידיות שבתוכם מונחות החלקות הפירמידליות. המסלולים הפירמידליים מורכבים מהמערכת הקורטיקוספינלית  (corticospinal tract) המופעלים מקליפת המוח ועד חוט השדרה, ומהמערכת הקורטיקובולאבר    (corticobulbar tract)המופעלת מהקליפה המוטורית של האונה הקדמית ועד עצבי הגולגולת בגזע המוח. החלק השני- המדולה הדורסאלית (הגבית או האחורית) (dorsal medulla) , המכונה גם בשם הטגמינטום  (tegmentum). החלק העליון של המדולה הדורסאלית (הגבית)  יוצר את האזור התחתון של החדר הרביעי (חלל מלא נוזל שנוצר על ידי הרחבת התעלה המרכזית של חוט השדרה עם הכניסה למוח). בדומה לחוט השדרה, החדר הרביעי מוקף בחומר לבן מבחוץ, עם חומר אפור מבפנים. כמו כן, המדולה הדורסאלית הינה המקור לשבעת העצבים הגולגולתיים האחרונים שרובם יוצאים מהמדולה הונטראלית (הקדמית).  

בנוסף, המדולה בדומה למבנים אחרים בגזע המוח. מורכבת מחומרים עצביים "מיאליניים" (חומר לבן) ומסיבים עצביים "לא-מילאניים" (חומר האפור), המוליכים לרשת של אשכולות נוירונים שמחוברים בתוך גזע המוח. נוירונים אלו ממלאים תפקיד מרכזי בהעברת מידע מוטורי וחושי. בנוסף לכך, הנוירונים במודלה מבצעים פונקציות אינטגרטיביות מורכבות, לדוגמה, הם מתמחים בשליטה על פעילות העצבים האוטונומית, מסדירים נשימה, קצב הלב ותהליכי העיכול. כמו כן פעילויות אחרות של נוירונים במדולה כוללים שליטה על התנועה, העברת מידע סנסורי מאיברים פנימיים, ושליטה על עוררות ושינה.

פגיעות כלליות במוח 

מחלות או נזקים הקשורים לתפקוד לקוי או לחוסר תפקוד של חלקי המוח האחורי:

פגיעות במוח הקטן מופיעות לעיתים קרובות אצל אנשים עם פיגור שכלי או חולי אוטיזם  , ובמטופלים עם הפרעות התפתחותיות של מערכות איברים אחרות, כגון הכליות או העור . בנוסף, התסמין הנפוץ ביותר של פגיעה במוח הקטן נקרא אטקסיה, הוא מתבטא בחוסר יציבות ואיזון, תנועות בלתי רצוניות של הגפיים והעיניים, רעד, קשיי הליכה ויציבה חריגה. תפקידים פיזיים מורכבים נעשים בלתי יציבים ונעצרים. עם זאת, גם פונקציות נוספות עלולות להיפגע מנזק כזה, ובהן דיבור, כישורים מרחביים ולמידה מוטורית, ואף עלולים להיות שינויים במצב הרוח עד כדי מחלות נפש .

פגיעות ומחלות המשפיעות על החלק האמצעי של המדולה עלולים לגרום לתסמונת מסוג (medial medullary syndrome) אשר מובילה לשיתוק חלקי של הצד הנגדי בגוף, אובדן החוש הסומטוסנסורי של המגע והמיקום, וגם לשיתוק חלקי של הלשון. כמו כן, פגיעות ומחלות במודלה הלטיראלית ""lateral medulla גורמים לתסמונת של (lateral "medullary syndrome) ,המתאפיינת באובדן חוש הכאב ותחושות הטמפרטורה, אובדן רפלקס (loss of the gag reflex), קושי בבליעה, סחרחורות, הקאות וחוסר יכולת לעשות קואורדינציה         

הערות שוליים:

1. The Editors of Encyclopædia Britannica. (2015). Hindbrain. Retrieved from https://www.britannica.com/science/hindbrain.

2. Freberg, L. (2009). Discovering biological psychology. Cengage Learning.‏

3. Barkovich, A. J., Ferriero, D. M., Barr, R. M., Gressens, P., Dobyns, W. B., Truwit,  C. L., & Evrard, P. (1998). Microlissencephaly: a heterogeneous malformation of cortical development. Neuropediatrics, 29(03), 113-119.‏‏

4. Sztriha, L., & Johansen, J. G. (2005). Spectrum of malformations of the hindbrain (cerebellum, pons, and medulla) in a cohort of children with high rate of        parental consanguinity. American Journal of Medical Genetics Part A, 135(2),           134-141.‏

5. Marien, P., Engelborghs, S., Fabbro, F., & De Deyn, P. P. (2001). The lateralized  linguistic cerebellum: a review and a new hypothesis. Brain and language, 79(3), 580-600.

6. Tiemeier, H., Lenroot, R. K., Greenstein, D. K., Tran, L., Pierson, R., & Giedd, J. N. (2010). Cerebellum development during childhood and adolescence: a longitudinal morphometric MRI study. Neuroimage, 49(1), 63-70.

7. Wang, V. Y., & Zoghbi, H. Y. (2001). Genetic regulation of cerebellar  development. Nature Reviews Neuroscience, 2(7), 484-491.‏

8. Healthline Medical Team. (2015). Cerebellum. Retrieved from http://www.healthline.com/human-body-maps/cerebellum. 

9. Wolpert, D. M., Miall, R. C., &Kawato, M. (1998). Internal models in the cerebellum. Trends in  cognitive sciences, 2(9), 338-347.‏

10. Wurst, W., & Bally-Cuif, L. (2001). Neural plate patterning: upstream and  downstream of the isthmic organizer. Nature Reviews Neuroscience, 2(2), 99- 108.

11. Haycock, D. E. (2011). Being and Perceiving. Manupod Press.

12. Altman NR, Naidich TP, Braffman BH. 1992. Posterior fossa malformations. AJNR  Am J Neuroradiol 13:691–724.

13. Courchesne E, Redcay E, Morgan J, Kennedy D. Autism at the beginning:  microstructural and growth abnormalities underlying the cognitive and     behavioral phenotype of autism. Dev Psychopathol 2005; 17: 577–97.

14. Brocks D, Irons M, Sadeghi-Najad A, McCauley R, Wheeler P. Gomez- Lopez- Hernandez syndrome: expansion of the phenotype. Am J Med Genet 2000; 94:  405–8.

15. Barkovich, A. J., Millen, K. J., & Dobyns, W. B. (2009). A developmental and genetic classification for midbrain-hindbrain malformations. Brain, 132(12), 3199-3230.

16. Doherty, D., Millen, K. J., & Barkovich, A. J. (2013). Midbrain and hindbrain     malformations: advances in clinical diagnosis, imaging, and genetics. The Lancet Neurology, 12(4), 381-393.‏

17. Patel S, Barkovich AJ. 2002. Analysis and classification of cerebellar malformations. AJNR Am J Neuroradiol 23:1074–1087.

18. Parisi MA, Dobyns WB. 2003. Human malformations of the midbrain and hindbrain: Review and proposed classification scheme. Mol Genet Metab 80:36–53.

19. Soto-Ares GY, Joyes B, Lemaitre M, Vallee L, Pruvo J. MRI in children with mental retardation. Pediatr Radiol 2003; 33: 334–45.