משתמש:Netaglazer/HLA - אנטיגנים לויקוציטיים אנושיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


HLA בכרומוזום 6

HLA (ראשי תיבות: human leukocyte antigen, בתרגום חופשי: מערכת אנטיגנים לוקוציטיים אנושיים), היא קבוצת גנים המקודדת לחלבוני ה- MHC בבני אדם (למעשה מערכת זו היא הגרסה האנושית של MHC).

חלבונים אלה, אשר נמצאים על פני התא אחראים לוויסות מערכת החיסון בבני אדם. קבוצת הגנים הזו שוכנת בכרומוזום 6p 21. גנים אלו הם פולימורפיים מאוד, כולמר, יש להם אללים רבים ושונים, מה שמאפשר להם לכוונן את מערכת החיסון האדפטיבית . חלבונים אלו ידועים גם בשם אנטיגנים, כתוצאה מגילוי היסטורי שלהם כגורמים בהשתלות איברים.

לקבוצות גנים שונות קיימות פונקציות שונות: HLAs המקבילים ל MHC מסוג ראשון ( A, B ו- C ) - תפקידם להציג פפטידים מתוך התא. לדוגמה, אם התא נגוע בנגיף, מערכת ה- HLA מביאה חלקיקי נגיף אל פני התא, דבר שמעורר את המערכת החיסונית ובכל מביא לחיסולו של התא. פפטידים אלה מיוצרים מחלבונים מעוכלים המתפרקים בפרוטאזומים . באופן כללי, הפפטידים הספציפיים הללו הם פולימרים קטנים, שאורכם כ -9 חומצות אמינו . [דרוש מקור] אנטיגנים זרים שהוצגו על ידי MHC מסוג ראשון, מושכים תאי T ציטוטוקסים, שתפקידם להרוג תאים נגועים.

HLAs המקבילים ל MHC מסוג שני ( DP, DM, DO, DQ ו- DR ) - תפקידם להציג אנטיגנים הנמצאים מחוץ לתא לתאי T. אנטיגנים אלה מעוררים את השיכפול של תאי T-helper (נקראים גם CD4), ואלה מעוררים את תאי- B לייצר נוגדנים נגד האנטיגן הספציפי שהוצג על התא. את האנטיגנים העצמיים, תפקידם של תאי T רגולטוריים לדכא .

HLAs המקבילים ל- MHC מסוג שלישי מקודדים רכיבים של מערכת ההשלמה .

ל- HLA תפקידים נוספים: הם חשובים בהגנה מפני מחלות, הם הגורם העיקרי לדחיית השתלות איברים , הם עשויים להגן או להיכשל בהגנה מפני סרטן. [1]

מוטציות ב- HLA עשויות להיות קשורות למחלה אוטואימונית (דוגמאות: סוכרת מסוג I, מחלת צליאק ). HLA עשוי להיות קשור גם לתפיסת האנשים את ריחם של אנשים אחרים, ובכך להיות מעורב בבחירת בני זוג, כפי שניתן לראות בממצאי מחקר שהראה שיעור נמוך יותר מהצפוי של דמיון ב-HLA בין בני זוג בקהילה מבודדת. [2]

פונקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלבונים המקודדים על ידי HLAs נמצאים בחלק החיצוני של התא והם ייחודיים לכל אדם. מערכת החיסון משתמשת ב- HLAs כדי להבדיל בין תאים עצמיים ותאים שאינם עצמיים (פולשים למיניהם). כל תא שמציג את סוג ה- HLA של אותו אדם, שייך לאותו אדם ולכן אינו מזוהה פולש.

חלבון DR

מחלות זיהומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נכנס פתוגן זר לגוף, תאים ספציפיים הנקראים תאים מציגים אנטיגן (APCs) , מציגים את הפתוגן באמצעות תהליך הנקרא פגוציטוזיס . חלבונים מהפתוגן מתעכלים לחתיכות קטנות ( פפטידים ) ו"מועמסים" על אנטיגנים מסוג HLA (ליתר דיוק, לאלה המתאימים ל MHC סוג 2). לאחר מכן הם מוצגים על ידי תאים מציגים אנטיגן לתאי T- מסייעים, [3] אשר מתחילים לפעול על מנת לחסל את הפתוגן.

בתהליך דומה, חלבונים (גם של הגוף וגם זרים, כמו חלבוני הנגיף) בתוך מרבית התאים מוצגים על HLAs (ליתר דיוק,על MHC מסוג 1 ) על פני התא. תאים נגועים ניתנים לזיהוי ולהשמדה על ידי תאי T.

השתלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל תא המציג סוג אחר של HLA הוא "לא עצמי", ונראה כפולש על ידי מערכת החיסון של הגוף, וכתוצאה מכך נוצר מצב של דחיית הרקמה הנושאת בה נמצאים תאים כאלה. לעניין זה חשיבות מיוחדת במקרה של רקמות מושתלות, מכיוון שזה יכול להוביל לדחיית השתלה . בגלל החשיבות של HLA בהשתלה, המיקום של ה- HLA בגנום הוא האזור הנפוץ ביותר לסיווג ושכפול על ידי הסרולוגיה וה- PCR. הוכח כי סיווג HLA ברזולוציה גבוהה (HLA-A, HLA-B, HLA-C, HLA-DRB1, HLA-DQB1 ו- HLA-DPB1) עשוי להיות רלוונטי בהשתלה כדי לזהות התאמה מלאה, גם כאשר לתורם יש קשר לנתרם. [4]

HLA ומחלות אוטואימוניות
אלל של HLA מחלות בעלות סיכון מוגבר סיכון יחסי
HLA-B27 דלקת קרום המעי הגס 12 [5]
דלקת מפרקים תגובתית 14
דלקת חזה קדמית חריפה 15
HLA-B47 מחסור ב 21-הידרוקסילאז 15
HLA-DR2 זאבת אריתמטוזיס מערכתית 2 עד 3 [6]
HLA-DR3 דלקת כבד אוטואימונית 14
תסמונת Sjögren ראשונית 10
סוכרת סוג 1 5
זאבת אריתמטוזיס מערכתית 2 עד 3
HLA-DR4 דלקת מפרקים שגרונית 4
סוכרת סוג 1 6
HLA-DR3 ו-



</br> -DR4 משולב 		סוכרת סוג 1 15
HLA-DQ2 ו- HLA-DQ8 צליאק 7 [7]

מחלות אוטואמיוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי HLA עוברים בתורשה, וחלקם קשורים להפרעות אוטואימוניות ומחלות אחרות. לאנשים עם HLA מסויימים יש סבירות גובהה יותר לפתח מחלות אוטואמיוניות מסוימות, כמו סוכרת מסוג I, דלקת אנקילוזינג ספונדיליטיס, דלקת מפרקים שגרונית, [8] מחלת צליאק, SLE , מיאסטניה גרביס, מיוזיטיס , תסמונת סוגרן . ונרקולפסיה . [9] יכולת סיווג וזיהוי HLA הובילה לשיפור והאצה מסוימים באבחון מחלת הצליאק וסוכרת מסוג 1. קיימים שני גנים הקשורים לצליאק, בשמות HLA DQ2 ו- HLA DQ8. בדיקת HLA לאבחון צליאק יעילה כדי לשלול את המחלה (במידה וגנים אלו אינם קיימים), אך אינה מספיקה לאבחון חיובי. בנוסף, במחלת צליאק זיהוי הגנים האלו זהו האמצעי היעיל היחיד להבחנה בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה הנמצאים בסיכון מאלו שאינם בסיכון, לפני הופעתם של תסמינים בלתי הפיכים כמו אלרגיות ומחלות אוטואימוניות משניות.

בבחירת בן זוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ראיות לבחירת בני זוג לא אקראית ביחס למאפיינים גנטיים מסוימים. זה הוביל לתחום המכונה שידוך גנטי .

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלבוני MHC מסוג 1 מהווים קולטן תפקודי ברוב התאים הגרעיניים בגוף. [10]

ישנם 3 גנים עיקריים ו -3 משניים בMHC מסוג 1 ב- HLA.

HLA עיקריים בMHC מסוג 1:

  • HLA-A
  • HLA-B
  • HLA-C

הגנים המשניים הם HLA-E, HLA-F ו- HLA-G .

איור של מולקולת HLA-DQ (ורוד וכחול) עם ליגנד מקושר (צהוב) שצף על קרום התא.

ישנם 3 חלבונים עיקריים ו -2 משניים מסוג MHC Class II המקודדים על ידי ה- HLA. הגנים של הסוג השני מתחברים לקולטני חלבון הטרו-דימרים (αβ) שבאים בדרך כלל לידי ביטוי על פני השטח של התאים המציגים אנטיגן .

חלבוני MHC מסוג II מופיעים רק בתאים המציגים אנטיגן, תאי B ותאי T. [10]

  • HLA-DP
    • α -chain מקודד על ידי HLA- DPA1
    • β -chain מקודד על ידי HLA- DPB1
  • HLA-DQ
    • α -chain המקודד על ידי HLA- DQA1
    • β -chain מקודד על ידי HLA- DQB1
  • HLA-DR
    • α -chain המקודד על ידי HLA- DRA
    • 4 β-רשתות (רק 3 לאדם אפשרי), מקודד על ידי HLA- DRB1, DRB3, DRB4, DRB5

חלבוני MHC סוג 2 האחרים מסוג DM ו- DO, משמשים בעיבוד הפנימי של אנטיגנים, דואגים לכך שהפפטידים האנטיגניים הנוצרים מפתוגנים יהיו על מולקולות HLA של התא המציג אנטיגן .

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטוי קו - דומיננטי של גנים HLA.

לוקוסים של MHC מהווים את את המיקומים המשתנים יותר אצל יונקים בכלל, ואצל בני האדם בפרט. למרות העובדה שהאוכלוסייה האנושית עברה היצרות מספר פעמים במהלך ההיסטוריה, נראה כי האזור הקודד ל- HLA שרד כאיזור עם שונות רבה. [11] מבין 9 הלוקוסים שהוזכרו לעיל, רובם שמרו תריסר או יותר קבוצות אללים לכל לוקוס, וריאציה שמורה בהרבה מאשר הרוב המכריע של לוקוסים אנושיים. זה עולה בקנה אחד עם מקדם בחירה הטרוזיגי או מאזן לאזורים אלה. בנוסף, חלק ממקומי ה- HLA הם מהאזורים המתקדמים ביותר בגנום האנושי. מנגנון גיוון אחד צוין במחקר של שבטי האמזונס בדרום אמריקה שנראה כי עברו המרת גנים אינטנסיבית בין אללים משתנים ולוקוסים בכל סוג של גנים HLA. [12] לעתים רחוקות יותר נצפו רקומבינציות פרודוקטיביות ארוכות טווח באמצעות גנים HLA ומייצרים גנים כימריים.

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ "Imaging cytometry by multiparameter fluorescence". Cytometry. 12 (7): 579–96. 1991. doi:10.1002/cyto.990120702. PMID 1782829. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |displayauthors= (הצעה: |display-authors=) (עזרה)
  2. ^ "Mammalian social odours: attraction and individual recognition". Philosophical Transactions of the Royal Society of London. Series B, Biological Sciences. 361 (1476): 2061–78. בדצמבר 2006. doi:10.1098/rstb.2006.1931. PMC 1764843. PMID 17118924. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ "Immunological considerations for embryonic and induced pluripotent stem cell banking". Philosophical Transactions of the Royal Society B. 366 (1575): 2312–2322. 2011. doi:10.1098/rstb.2011.0030. PMC 3130422. PMID 21727137.
  4. ^ Agarwal, Rajat Kumar; Kumari, Ankita; Sedai, Amit; Parmar, Lalith; Dhanya, Rakesh; Faulkner, Lawrence (2017). "The Case for High Resolution Extended 6-Loci HLA Typing for Identifying Related Donors in the Indian Subcontinent". Biology of Blood and Marrow Transplantation (באנגלית). 23 (9): 1592–1596. doi:10.1016/j.bbmt.2017.05.030. PMID 28603069.
  5. ^ Table 5-7 in: Mitchell, Richard Sheppard; Kumar, Vinay; Abbas, Abul K.; Fausto, Nelson (2007). Robbins Basic Pathology. Philadelphia: Saunders. ISBN 978-1-4160-2973-1. 8th edition.
  6. ^ Values are given for Caucasians, according to Page 61 (right column) in: Jane Salmon; Wallace, Daniel J.; Dubois, Edmund L.; Kirou, Kyriakos A.; Hahn, Bevra; Lehman, Thomas A. (2007). Dubois' lupus erythematosus. Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. ISBN 978-0-7817-9394-0.
  7. ^ "HLA-DQ relative risks for coeliac disease in European populations: a study of the European Genetics Cluster on Coeliac Disease". Tissue Antigens. 63 (6): 562–7. ביוני 2004. doi:10.1111/j.0001-2815.2004.00237.x. PMID 15140032. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Genetics of rheumatoid arthritis - a comprehensive review". Clin Rev Allergy Immunol. 45 (2): 170–9. 2013. doi:10.1007/s12016-012-8346-7. PMC 3655138. PMID 23288628.
  9. ^ Mignot, Emmanuel; Lin, Ling; Rogers, William; Honda, Yutaka; Qiu, Xiaohong; Lin, Xiaoyan; Okun, Michele; Hohjoh, Hirohiko; Miki, Tetsuro (2001). "Complex HLA-DR and -DQ Interactions Confer Risk of Narcolepsy-Cataplexy in Three Ethnic Groups". The American Journal of Human Genetics. 68 (3): 686–699. doi:10.1086/318799. PMC 1274481. PMID 11179016.
  10. ^ 1 2 Choo SY (2008). "The HLA system: genetics, immunology, clinical testing, and clinical implications". Yonsei Medical Journal. 48 (1): 11–23. doi:10.3349/ymj.2007.48.1.11. PMC 2628004. PMID 17326240.
  11. ^ Shennan, Douglas H (2006). Evolution and the Spiral of Technology. Trafford Publishing. ISBN 978-1-55212-518-2.
  12. ^ "Population biology of antigen presentation by MHC class I molecules". Science. 272 (5258): 67–74. באפריל 1996. doi:10.1126/science.272.5258.67. PMID 8600539. {{cite journal}}: (עזרה).

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דניאל מ. דייוויס, התאימות ג'ין, לונדון, ספרי פינגווין, 2014 ( ISBN 978-0-241-95675-5 ).
  • זסולט הרסאני וריצ'רד האטון, ריצ'רד, נבואה גנטית: מעבר לסל הכפול, לונדון: גרנדה, 1982 ( ISBN 0-246-11760-5 ).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:עירוי דם]] [[קטגוריה:מערכת החיסון]]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Netaglazer/HLA_-_אנטיגנים_לויקוציטיים_אנושיים&oldid=36428706"