משתמש:Netanel488/טיוטה/בית הספר ז'ילבר בלוק באורסיי

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    בית הספר ז'ילבר בלוך באורסיי (בצרפתית: École Gilbert-Bloch d'Orsay, מוכר יותר בקיצור l'Ecole d'Orsay - בית הספר באורסיי) היה מוסד חינוכי יהודי-צרפתי להכשרת מנהיגות שפעל בשנים 1946-1969 באורסיי שבפרברי פריז. בית הספר מילא תפקיד משמעותי בשיקום החברתי והרוחני של הקהילה היהודית בצרפת לאחר המלחמה ובהתפתחות אסכולת פריז במחשבת ישראל[1][2]. המוסד הוקם עם תום מלחמת העולם השנייה על ידי רובר גמזון, מייסד תנועת הצופים היהודיים בצרפת, במטרה להקנות השכלה וזהות יהודית לצעירים יהודים מצרפת ומהמגרב ולהכשיר עתודת מנהיגות עבור מסגרות הקהילה היהודית בצרפת. לאורך מרבית שנותיו הוביל את בית הספר הרב יהודא ליאון אשכנזי "מניטו", שלמד בו במחזור הראשון; התסיסה הרוחנית והאינטלקטואלית שנוצרה סביב מניטו ומורים נוספים בבית הספר היתה הבסיס סביבו צמחה האליטה האינטלקטואלית של יהודי צרפת משנות החמישים ואילך. בוגרי בית הספר שימשו במגוון תפקידים במוסדות הקהילתיים של יהודי צרפת במחצית השניה של המאה העשרים, והיוו עיקר מניינה ובניינה של ההנהגה היהודית בצרפת בשנים אלו. על בוגריו הבולטים של בית הספר נמנים הפילוסוף סטפן מוזס, המדען אנרי אטלן, המחזאית ליליאן אטלן, ההוגה והמחנך ארמן אבקסיס והפילוסוף ז'ראר ישראל.

    בית הספר נקרא על שמו של ז'ילבר בלוך, קצין בצבא היהודי וחבר הצופים היהודים בצרפת, שנהרג באוגוסט 1944 בהתקפה של הצבא הגרמני על כוחות פרטיזנים במחוז טארן בדרום צרפת.

    היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הקמת בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מלחמת העולם השנייה תפסה את יהדות צרפת בעיצומה של מגמת התרחקות מהדת ומהזהות היהודית. במלחמה עצמה הושמד כרבע מהקהילה, ואף אם לא נהרסו לחלוטין כמו הקהילות במזרח אירופה, עדיין נפגעו הקהילות והמוסדות היהודיים בצרפת פגיעה קשה. כבר ב-1945, לקראת סוף מלחמת העולם השניה, שלח רובר גמזון, מייסד ויו"ר תנועת הצופים היהודים בצרפת שפעלה במלחמה כחלק מהרזיסטאנס, מכתב לכלל מדריכי התנועה בו פירט את תכניותיו לשיקום הקהילה היהודית בצרפת. מרכיב מרכזי בתכנית זו היה רעיונו של ז'ילבר בלוך, פרטיזן יהודי שנהרג ב-1944, להקמת מוסד להכשרת מנהיגות יהודית. באיגרת קרא גמזון למדריכי התנועה להקדיש שנה להכשרה, ללימוד המקורות ולעיסוק בזהות היהודית, ממנה ימשיכו לפעילות במסגרות השונות של הקהילה היהודית[3]. ההשראה להקמת בית הספר באה לגמזון גם מהקמת בית הספר למסגרות נוער באוריאז', מוסד צרפתי להכשרת מנהיגות שהוקם בצרפת תחת שלטון וישי ב-1940, ומרעיונותיהם של הוגים פרסונליסטיים (אנ') כעמנואל מוניה ואובר-בב סנט-מרי, עורך לה מונד[1].

    ב-1946 איתר גמזון מקום מתאים להקמת בית הספר - ארמון קטן באורסיי, עיירה מדרום לפריז. באוגוסט נערכה במקום המועצה הראשונה של ראשי תנועת הצופים היהודים בהשתתפות מדריכי וראשי התנועה מרחבי צרפת וצפון אפריקה; גמזון ניצל התכנסות זו להעביר את תפקיד יו"ר התנועה לפרדריק אמל ("שמו") מסטרסבור ושטח בפני המשתתפים את חזונו להקמת בית הספר. התכנית כללה לימודי יהדות, עברית ומחשבה יהודית, וכן הכשרת מדריכים מתקדמת שהייתה צפויה לכלול שיעורים בפסיכולוגיה יישומית, מלאכה ומשחק. בתום הכנס ולאחר שעברו ראיון אישי עם גמזון נבחרו כעשרים צעירים וצעירות להשתתף במחזור הראשון של בית הספר[4].

    מאפיינים רעיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • דרכו במחשבה ובלימוד של יעקב גורדין והמשכה על ידי מניטו
    • מפגש בין ספרדים ואשכנזים

    לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • אריק כהן (עורך), יהדות צרפת : בין ייחודיות לאוניברסליות בעת החדשה ובזמננו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשע"ה

    קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ 1 2 אמי בוגנים, אסכולת פריס של מחשבת היהדות, באתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ‏2005
    2. ^ Sophie Nordmann, Le renouveau de la pensée juive en France après 1945 : l’École juive de Paris, Annuaire de l'École pratique des hautes études, Chroniques de la section des Sciences religieuses 124, École Pratique des Hautes Études, 2017, עמ' 413-416
    3. ^ Michel Koginsky, Un hébreu d'origine juive hommage au Rav Yehouda Léon Askénazi Manitou, ירושלים: Ormaya, 1998, פרק תולדות חיי, עמ' 23-33, ISBN 9789657106006. צרפתית, עברית)
    4. ^ דניז גמזון, זיכרונות, ירושלים 1997 - L'École Gilbert Bloch