משתמש:Noa holtz/לכודים
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| עריכה | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים ריקים [ תסריטאי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ עורך, מפיק, צלם, במאי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לכודים הינו סרט תיעודי של במאי הסרטים אמיר הר-גיל (בוקר טוב ישראל, הכשרון לחיות, החיים על פי אווה) שהוא למעשה, שיתוף פעולה ישראלי פלשתיני, המנסה לתאר את הסכסוך משש נקודות מבט שונות של 6 גיבורים: שלושה ישראלים ושלושה פלשתינים. הסרט הוא מבט מקרוב לרוב הדומם הלכוד בסיטואציה היסטורית של משבר מתמשך. ששת הגיבורים הם: גידי, חייל קרבי המשרת בחברון. נטלי משדרות , שבחצר ביתה התפוצץ טיל קאסם. פאטמה, שהבוסתן בחצרה, נגדע ע"י בולדוזר של הצבא. שמוליק, מנתח כלי דם שנפצע קשה בפיגוע. סמי, רופא אורטופד, המבלה בדרכים חמש שעות בכל יום בגלל המחסומים הרבים. מוחמד, נער שהשתתף בהפגנה נגד הגדר ונתפס על ידי מסתערב. סרט מרגש ומעורר מחשבה שזכה להצלחה בהקרנות באוקספורד, אנגליה ובטורונטו קנדה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גידי הוא חייל קרבי המשרת באזור חברון. גידי עושה את כל העבודה השחורה שמדינת ישראל מטילה עליו: מחסומים, סיורים, מעצרים. מצד אחד גידי מלא מוטיבציה לשרת את המדינה. הוא מבין היטב את הקשר שבין עבודתו לבין הניסיון למנוע את הפיגועים הרבים שישראל סובלת מהם בימי המלחמה. מצד שני הוא חושש שהעבודה האלימה היומיומית שהוא נאלץ לבצע ,שוחקת אותו כאדם ומשנה את ערכי המוסר שלו. מחר השכם בבקר הוא יוצא לסיור בסמטאות חברון. הוא אינו יודע מי יחכה לו מעבר לפינה: ילדים בגיל של אחיו הצעיר משחקים בכדור או מחבל עם כדור בקנה.
נטלי התגרשה מבעלה לפני שבועות ספורים. בבקר היא משכימה את שני ילדיה ושולחת אותם לבית הכנסת. דקות אחר כך מתפוצץ טיל קאסם בחצר ביתה. נטלי ניצלת בנס אבל עוד באותו היום פוקדת את כל משרדי התיווך בעירה-שדרות- ומפצירה בהם למצוא לה בדחיפות קונה לבית.
לפאטמה היה יום טוב. זוהי פתיחת שנת הלימודים והכיתה החדשה שקיבלה לידיה כמחנכת נראית לה מקסימה. אבל כשהיא חוזרת לביתה שבקלנדיה-20 מטר מעל המחסום המפורסם- היא מגלה לתדהמתה שהבוסתן בחצרה על עשרות עציו הותיקים נגדע ע"י בולדוזר של הצבא.
שמוליק סיים ניתוח בכלי הדם של פציינט ערבי בבית החולים שלו, בי"ח העמק בעפולה. בהפסקת הצהריים הוא מחליט לקפוץ לקניון, כדי להחזיר סרט שצפה בו בערב עם אשתו: כאוס. בכניסה לקניון בזמן הבידוק הביטחוני הוא מבחין בבחורה צעירה העומדת לפניו. משום מה נחרתת הבחורה בזיכרונו לפרטי פרטים. שניות אח"כ היא מתפוצצת. כששמוליק חוזר לביה"ח הפעם על אלונקה איש מחבריו הרופאים לא מזהה אותו.
סמי הרופא הפלשתיני מתעורר בארבע בבוקר. הוא אורטופד מומחה בעל קליניקה פרטית ומצליחה בבית לחם מרחק 20 דק' נסיעה מביתו. אבל בגלל המחסומים הרבים הוא מבלה בדרכים חמש שעות בכל יום. בסופו של יום ארוך מחליט סמי לא לחזור הביתה. אין לו כוח לעבור את סיוט המחסומים שוב. את הלילה יבלה בשינה על מיטת המטופלים במרפאה בעוד אשתו וילדיו ישנים לבד בבית.
מוחמד, תלמיד פלשתיני בכיתה ט' הולך בבקר לבית ספרו ומגלה שישראל החלה לבנות את החומה בשכונתו. אחרי הלימודים הוא מגייס כמה מחבריו וביחד הם יוצאים להפגנה סוערת נגד החומה. לפתע, יש מאין צץ לו מסתערב שתופס את מוחמד ומכה אותו מכות נמרצות. שניות אחר כך מופיע ג'יפ צה"לי, מוחמד מושלך לתוכו, הג'יפ נעלם תחת מטר אבנים שחבריו של מוחמד משליכים. בבית ברמאללה אמא, אבא ושבע אחיות לא שומעים דבר ממוחמד במשך שבוע.
איש מהגיבורים אינו מכיר את חברו. מעולם לא נפגשו. אבל הם משפיעים זה על חיי זה במישרין, יוצרים מעגל קסמים של סבל וכאב. האפקט הקולנועי הוא של סרט שכל גיבוריו כרוכים זה בזה שלא בטובתם, עלילותיהם מניעות האחת את השנייה. בדיוק כמו המצב בין הישראלים והפלשתינים שלא יכולים להתנתק זה מזה וקובעים זה לזה את גורלם.
כל הגיבורים של סרטינו הם אנשים רגילים. פנים מתוך ההמון שכולל את כולנו, שמבקש לחיות חיים רגילים. כולם נקלעים שלא בטובתם לסיטואציה מטורפת. המתח בין הרגילות והנורמליות של הדמויות לבין העלילה המטורפת שנקלעו אליה יוצר דרמה. הדרך הפרטית שבה הם מתייחסים לאסונם יוצר רגש רב.
ארבע שנים אנו מלווים את הגיבורים הללו בחייהם, במהלכם אנו רואים כיצד כל אחד מהם נלחם על חייו או על שפיותו. המצבים בהם הם עומדים מייצגים את כולנו, גם אם לא חווינו אותם, כולנו פוטנציאל להילכד ברשת. ששת הסיפורים הדרמטיים ומלאי הרגש מתלכדים לנרטיב של חיינו כאן, של הדבר שקיים כאן מיומה הראשון של המדינה ולעיתים נדמה שלעולם לא ילך מכאן: הסכסוך הישראלי-פלשתיני. אלא שהמבט המשולב יעניקו לצופה הישראלי לא רק תחושות חדשות אלא גם הבנה חדשה של מציאות חייו.
הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקה של שיתוף פעולה כאשר, את הפלשתינים צילם צוות פלשתיני ואת הישראלים צילם צוות ישראלי.