משתמש:Noam.meiroz/קרובות (פיוט)

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה אקדמית
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם ״קרובות״ הוא כינוי לפיוטים שנכתבו בשביל חזרת הש"ץ ומקומם בתוך התפילה. יש גם הכותבים קרוב"ץ, ובעל התשבי בנמוקיו אומר שזה שיבוש האשכנזים החושבים שמלת קרובץ היא ר"ת של הכתוב: "קול רנה וישועה באהלי צדיקים". "סדר" - הפיוט שבתוך הקרובות המדבר מסדר היום; "סלוק" הפיוט האחרון שבקרובות.

הפיוט^[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרובה הינו אחד מסוגי הפיוט , ואולי הנכבד שבהם .

רואי לציין כי במקורה נולדה הקרובה כדי לשמש תחליף פיוטי לתפילת העמידה ( " תפילת שמונה - עשרה " או " תפילה בלחש") שהיא - על צורותיה השונות - הגרעין של כל אחת מן התפילות בכל ימות השנה. כמו כן, הנוהג להשמיע באוזני הקהל (בחזרת הש"ץ) ניסוח פיוטי חדש של העמידה. בנוסף, מקורו ברצון לגוון את התפילה ולהימנע מחזרה קבועה על נוסח אחד זהה . נוהג זה ידוע לנו כבר מראשית תקופת האמוראים . עם הזמן נדחק מוסד הפיוט בכלל ממעמדו וכך נהפכה הקרובה לפיוט המקשט את העמידה והנאמר על כן בצדה אך לא במקומה ( וכמעט תמיד רק בהזדמנויות חגיגיות ,כשבת וחג ). פירוש השם " קרובה " לא נתברר בוודאות , אך ברור כי ראיית התיבה " קרובץ"(צודת הרבים של " קרובה " עם סיומת לועזית ) כנוטריקון - " קול רנה וישועה באהלי צדיקים", אינה אלא פירוש עממי . לקרובה צורות ספרותיות שונות ומגוונות והיא התקיימה עד לשלהי ימי הביניים ומצויה בסידורים ובמחזורים של כל העדות , ויותר מכן בכתבי - יד שונים .

בהקשר זה, החל מהמאה ה-4 ידועים לנו הפייטנים ייני והקליר יוסי בן יוסי שחיברו פיוטים. הפיוטים נקראים בשמות שונים לפי סגנונם או לפי מקומם במחזור, כמו יוצרות בברכת יוצר אור, קדושות בקדושה, פיוטים לפני התפילה נקראים קרובות. כמו כן יש אזהרות סליחות וקינות. פיוטים נכתבו בקהילות שונות וניכרת השפעת הסביבה על הפיוטים. רבי שלמה בן גבירול ורבי יהודה הלוי כתבו פיוטים רבים שנכנסו לסידור התפילה. במאה ה- 16 ידוע ר' ישראל נאג'רה. הפיטנים הצליחו לפעמים להרחיב את גבולות הלשון, לחדש מלים ופעלים חדשים שנתקבלו אז וקימות עד היום. היו שהתנגדו לפיוטים, והיו ששבחום.

סוגי קרובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש הצורות היסודיות של הקרובה הן : ( א ) קדושתא - קרובה לתפילת עמידה של שבת וחג שנאמרה בה קדושה ( בארץ - ישראל אמרו קדושה , עד תקופה מאוחרת , רק בשחרית של חג ושבת ) ( ב ) שבעתא - קרובה לתפילת עמידה של שבת וחג שלא נאמרה בה קדושה ( ג ) קרובת י' ח - קרובה לתפילת עמידה של שמונה - עשרה ברכות ( כפי שנהוג היה בארץ - ישראל קודם שצורפה לעמידה ברכה נוספת ).

עם התפתחות הלשון השתכללו סגנונות הפיוטים והתרבו צורותיהם. הפזמונים, היוצרות והקרובות תפסו את מקום התפילות שלא התקבלו. לכל פיוט היה "נועם" [=מנגינה] מיוחד שהיו החזנים מנגנים אותו בו, ומדברי הראב'ע (תהלים ו') יוצא, שבני ספרד עת היו כותבים הפיוטים כתבו למעלה "בתחלת טור הפיוט נועם פיוט ידוע”.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותר: מחבר/ים: יואל רפל שם הספר: מועדי ישראל : אנצקלופדיה שימושית לשבת ולחג - למעיין, לסטודנט, לתלמיד מקום ההוצאה: רעננה שם ההוצאה: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור שנת ההוצאה: 1990 עמוד: 347

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=93529143&nTocEntryID=93533215

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2291

5.IMAGE: http://images.slideplayer.gr/16/5149283/slides/slide_10.jpg

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ יואל רפל, מועדי ישראל : אנצקלופדיה שימושית לשבת ולחג - למעיין, לסטודנט, לתלמיד - עמוד: 347, ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור,רעננה, 1990

[1] יואל רפל, מועדי ישראל : אנצקלופדיה שימושית לשבת ולחג - למעיין, לסטודנט, לתלמיד - עמוד: 347, ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור,רעננה, 1990

[1]

	הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
	העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך {{{יעד}}}. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך {{{יעד}}}. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.	שיחה