משתמש:Oeisbg/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תזונת האם בזמן הנקה - רקע וחשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרישות התזונתיות בזמן הנקה גבוהות בהרבה מאשר אלו של ההיריון. בארבעה עד שישה חודשים ראשונים לאחר הלידה, תינוקות מכפילים את משקל הלידה שנצבר במהלך 9 חודשים של הריון. כמות האנרגיה הדרושה להפרשת החלב בארבעת החודשים הראשונים שוות ערך לאנרגיה הכוללת של 9 חודשי הריון. עם זאת, חלק מן האנרגיה וחומרי ההזנה מאוחסנים במהלך ההיריון וזמינים לתמיכה בשלב ייצור החלב. הנקה הינה תהליך אנאבולי המתווך ע"י הורמונים, לצורך ניתוב מחדש של חומרי הזנה לרקמות אימהיות מיוחדות (רקמות בלוטת החלב). והעברתם לתינוק.[1]

כל האימהות יכולות לייצר חלב בכמויות מתאימות ובאיכות מתאימה, אלא אם כן הן סובלות מתת-תזונה קשה. גוף האם תמיד "מעדיף" את  הצרכים של התינוק. כתוצאה מכך רוב החומרים המזינים כגון ברזל, אבץ, חומצה פולית, סידן ונחושת ממשיכים להיות מופרשים בחלב האם בכמויות נאותות וקבועות, על חשבון המאגרים של האם. אנרגיה, חלבונים וחומרים מזינים בחלב האם מקורם בדיאטה כמו גם מאגרי הגוף האימהי. נשים אשר לא צורכות מספיק חומרים מזינים ממקורות תזונתיים עלולות להיות בסיכון לחסרים בחלק מהמינרלים והוויטמינים הממלאים תפקידים חשובים בגוף. חסרים כאלו יכולים להימנע מראש אם האם משפרת את התזונה שלה או לוקחת תוספי מזון.[2]

גיל, משקל לאחר הלידה, רמת פעילות ומטבוליזם אינדיבידואלי של כל אישה, ישפיעו על כמות המזון שהאישה צריכה לצרוך כדי להשיג מעמד תזונתי אופטימלי ואספקת חלב נאותה. למשך ההנקה ועוצמת ההנקה יש גם השפעה משמעותית על הדרישות התזונתיות האימהיות, אך הם נלקחים בחשבון רק לעתים נדירות[3]

המלצות תזונתיות לנשים מניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרישות אנרגיה (קילו קלוריות) לנשים מניקות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההמלצות הן  להימנע מדיאטות הרזיה  שמספקות פחות מ- 1,800 קק"ל ביום. צריכה לא מספקת של קלוריות  עלולה לדלדל את המאגרים של האם. צריכה  מתחת ל- 1,500 קק"ל  ביום  עלולה לגרום לעייפות ולירידה באספקת החלב. אם רצויה הרזיה מהירה יותר יש לשלב הגבלה תזונתית עם פעילות גופנית. צריכת האנרגיה הכוללת המומלצת לאימהות מניקות נעה בין 2,300 ל- 2,500 קלוריות ליום להנקת ילד יחיד, ו- 2,600  עד 3,000 קלוריות ליום להנקת תאומים [2]

חלבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול בדרישות חלבון במהלך ההנקה הוא מינימלי לעומת דרישות האנרגיה. עם זאת, אם צריכת האנרגיה נמוכה, אז החלבון ישמש לייצור אנרגיה. הדרישות הנוספות במהלך ההנקה יכולות להיות מסופקות מהצריכה של מזונות עשירים בחלבון (לדוגמה, ביצה אחת, 25 גרם גבינה או 175 מ"ל חלב). אם צריכת החלבון אינה מספיקה, הריכוז של הקזאינים בחלב עלול להיות בלתי הולם. קזאין הוא מרכיב תזונתי של חלב, והוא נחוץ עבור ספיגת סידן ופוספט במעיים של התינוק ויש לו תפקודים אימונו-מודולטוריים. תנגודת לאינסולין תלויה באיכות החלבון שנצרך בדיאטה ולא בכמות הנצרכת שלו,  לכן, לצריכה של חלבונים שמקורם בדגים במהלך הנקה, יש השפעות מועילות לטווח ארוך על רגולציה של אינסולין ורגישות לאינסולין אצל האם. [2]

פחמימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקטוז הוא הפחמימה העיקרית בחלב האם,  והוא מרכיב חיוני למוח של התינוק. בזמן שריכוז הלקטוז משתנה פחות מזה של חומרים מזינים אחרים, הייצור הכולל של לקטוז מופחת אצל אימהות עם תת-תזונה קשה [4]

שומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השומנים בחלב אם תורמים הכי הרבה לתכולת האנרגיה שלו, והם הרכיבים שמשתנים בריכוזם ובאיכותם הכי הרבה. תת תזונה אצל האם קשור בריכוזים נמוכים של שומן בחלב. דפוס ההתפלגות של חומצות השומן בחלב רגיש לתזונת האם.[5] חומצות שומן מסוג אומגה 3 (Docosahexaenoic acid) מיוצרות בגוף של האם באופן מוגבל, ולכן חייבים לצרוך אותן מהמזון. שכן חומצות שומן אומגה 3 נחוצות להתפתחות מוח התינוק. תכולת הכולסטרול בחלב האם משתנה מאוד ותלויה במשך ההנקה, גיל האם, תזונת האם, עונה בשנה ומקום המגורים.[6] ההמלצות לכמות שומן בתקופת ההנקה דומות להמלצות  לנשים באופן כללי. שומן יש לצרוך באופן מתון.  לצריכה של שומן ממקור של דגים ושמן דגים הייתה השפעה חיובית על משקל הלידה, סיכוי מופחת ללידה מוקדמת והתפתחות נוירולוגית טובה של התינוק.[7] ישנה המלצה לנשים בגיל פריון לצרוך מאכלי ים פעם עד פעמיים בשבוע כולל דגים שמנים וסרדינים, על מנת למנוע צריכה מעל המותר של מזהמים המצויים במאכלי ים. צריכה של דגי ים גדולים כגון טונה צריכה להיות מוגבלת בגלל תכולת הכספית שעלולה להיות בהם.[2] 

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מים מהווים 85-95 אחוז מכלל נפח החלב. מספר מחקרים הוכיחו, כי צריכת מים מוגברת של האם מעבר למה שנחוץ על מנת להרוות צימאון אין השפעה מטיבה על חלב האם או על ההנקה. [2]

מלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז הנתרן גבוה יותר בקולוסטרום מאשר בחלב האם. לא נמצא קשר בין תזונה עשירה במלח בזמן ההנקה וריכוז המלח בחלב האם.  מומלץ לצרוך מלח מועשר ביוד במתינות. [2]

ויטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוזם של ויטמינים מסוימים תלוי ברמתם  אצל האם, וחסרים של ויטמינים באם יכולים להוביל לחסרים גם אצל  התינוק היונק. בעיקר תיאמין B1, ריבופלאבין B2, וויטמינים B6, B12, E  ו-A. לכן מומלצת עלייה בצריכה של ויטמינים אלו, בתזונה בזמן בהנקה. [8]

ויטמינים מסיסי שומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין A[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורב בפעילות הרשתית. הוא נוגד חמצון, ויש לו תכונות אנטי-מיקרוביאליות. כמות ויטמין A בחלב האם יורדת ככל שההנקה מתמשכת. הכמות הנצרכת בדיאטה מאוזנת של האם מספקת, ואין צורך בתוסף. במדינות מתפתחות מומלץ לצרוך תוסף במנה יחידה של 200,000 IU ויטמין A מיד לאחר הלידה. ויטמין A בצורת בטא-קרוטן אינו מוגבל לצריכה בהריון ונמצא בפירות וירקות כתומים או ירוקים כהים. [2]

ויטמין D[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר בוויטמין D שכיח למדי אצל נשים בהריון ונשים מניקות. אימהות עם דיאטה מוגבלת, צמחונית קפדנית או טבעונית, נשים שלא נחשפות לשמש או בעלות עור כהה יכולות להיות בעלות רמה נמוכה של ויטמין D בדם. העברה של ויטמין D מהאם לחלב היא נמוכה, לכן מומלץ לתינוקות יונקים לקבל תוסף של 400 IU ליום ויטמין D. נמצא בדגים שומניים, שמן דגים, ביצים (מעט), מוצרי חלב מועשרים, כבד. [9][10]

ויטמין E[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז ויטמין E בחלב תלוי בכמותו הנצרכת  על ידי האם. לכן, הכמות הנצרכת בתזונת האם צריכה להיות מנוטרת ואם הצריכה אינה מספקת יש לצרוך תוסף. נמצא בשמנים מהצומח, אגוזים, נבט חיטה, ירקות עליים.[8]

ויטמין K[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיוצר בגוף ע"י חיידקים במעי. בתזונה מאוזנת ומגוונת לאם המניקה אין צורך בתוסף. [2]

ויטמינים מסיסי מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמותם של וויטמינים מסיסי מים בחלב האם תלויה מאוד בכמותם באם. כך שאם יש חוסרים באם יכולים להיות חוסרים בחלב האם ומכאן גם חוסרים לתינוק.[2]

ויטמין B6 פירידוקסין (pyridoxine)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבועות הראשונים בחייו של התינוק מאגרים מתקופת ההיריון מספקים את הצורך בוויטמין B6. נמצא באבוקדו, בננה, תפוח אדמה, דגנים מלאים, קטניות, נבט חיטה, אגוזים וזרעים, בשרים ודגים.[11]

ויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוזו של ויטמין B12 בחלב האם של אימהות המוזנות היטב, נאות בדרך כלל. אך, הרמות בחלב של אימהות צמחוניות\טבעוניות או עם אנמיה עלול להיות לא מספק, גם אם הן  לא מראות סימנים של חוסר. במקרים אלו חשוב שהאם תקבל תוסף לכל אורך תקופת ההנקה. חסרים של B12 בתינוק עלולים לגרום לבעיות נוירולוגיות בטווח הקצר ובטווח הארוך. מזונות עשירים:, דגים, חלב, גבינות, ביצים, מזונות מועשרים כמו דגני  בוקר או חטיפי אנרגיה.[12]

ויטמין C[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא בכמות קטנה יותר בדמם של אנשים מעשנים. לכן לאימהות שמעשנות מומלץ לשלב בתזונה ירקות עשירים בוויטמין C, כמו:  פלפל אדום, עגבנייה, גויאבה, פירות הדר, תות-שדה, ברוקולי, מלון.[2] 

חומצה פולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכמות המומלצת של חומצה פולית בחלב האם מושגת בקלות בתזונה מאוזנת וגם ע"י נטילת תוסף במקרה הצורך. נמצא במזונות כמו; קטניות (עדשים, גרגרי חומוס, לוביה, שעועית), ירקות עליים (עלי חרדל, תרד, עלי סלק, חסה) , פירות הדר, מזונות מועשרים כמו דגני בוקר ולחמים מועשרים.[13]

מינרלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחושת ואבץ תלויים  בעיקר בכמות הנאגרת בכבד של האם בשליש האחרון להריון ולצריכת האם יש מעט השפעה על כמותם.

ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוסף ברזל מומלץ בדרך כלל בכדי להתגבר על אבדן הברזל  בתהליך הלידה.  נשים מניקות לרוב לא מקבלות ווסת במשך כ-6 חודשים, וכך לא מאבדות ברזל בזמן הדימום חודשי.  באופן כזה, יש להנקה אפקט מגן נגד מחסור בברזל. מזונות עשירים;, דגים, קטניות (שעועית, עדשים, גרגרי חומוס, לוביה),  קינואה, ארטישוק ירושלמי, בורגול, משמשים.  מזונות מועשרים כמו דגני בוקר וחטיפי אנרגיה.[3]

סידן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידן הוא מינרל חיוני בזמן הנקה והוא מקבל "יחס מועדף" בזמן זה. הסידן נספג יותר טוב: פחות סידן מופרש מהכליות ויותר סידן נכנס לעצמות. על מנת להגיע לדרישה המומלצת של סידן לאם מניקה, ההמלצה של ארגון רופאי הילדים האמריקאי  היא לצרוך חמש פעמים ביום מזון עשיר בסידן מכל סוג. למשל, יוגורט דל שומן, גבינה, סרדינים, סלמון, ברוקולי, שומשום, וכרוב. שיכולים לספק בין 1,000 ל- 1,500 מ"ג ליום שזו ההמלצה היומית לנשים מניקות.[14]

אבץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבץ חיוני לגדילה, למערכת החיסון ולסינתזה של אנזימים. בעוד שריכוז האבץ בחלב האם אינו גבוה הוא מספק את צרכי התינוק מפני שהזמינות הביולוגית שלו גבוהה מאוד. החוקרים ממליצים להעלות את צריכת האבץ במהלך ההנקה. נמצא  בשעועית, עדשים, בורגול, גרגרי חומוס, נבט חיטה, גריסי פנינה, אגוזי קשיו, זרעי דלעת, ביצה, פטריות.[15]

סלניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מינרל שמעורב בתהליך החיסוני, במטבוליזם של כולסטרול ובתפקוד בלוטת התריס. תכולת הסלניום בחלב האם היא פי 3 מהכמות שנמצאת בתרכובת מזון לתינוקות. כמות הסלניום בחלב האם מושפעת מאוד מתזונת האם ונמצא במזונות כגון; אגוזי ברזיל, דגנים מלאים, , דגים, מוצרי חלב.[16]

יוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינרל זה נחוץ בכמות כמעט כפולה בנשים מניקות. יוד בנוסף לתפקודו בגוף של האישה עובר לחלב האם, ומספק לתינוק יוד לסנתז את הורמוני בלוטת התריס. כמות היוד בחלב האם משתנה, ותלויה בצריכה של האם. נמצא בדגים ומזון מן הים, אצות, מלח מועשר ביוד.[17]

ראו גם:[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרים

קישורים חיצוניים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Picciano, M. F., Pregnancy and lactation: Physiological adjustments, nutritional requirements and the role of dietary supplements, The Journal of Nutrition
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Susana Ares Segura, José Arena Ansótegui, N. Marta Díaz-Gómez, en representación del Comité de Lactancia Materna de la Asociación Española de Pediatría, The importance of maternal nutrition during breastfeeding Do breastfeeding mothers need nutritional supplements?, Anales De Pediatria (Barcelona, Spain: 2003) 84, June 2016, עמ' 347.e1–7 doi: 10.1016/j.anpedi.2015.07.024
  3. ^ 1 2 Dewey, K. G., Impact of breastfeeding on maternal nutritional status. Protecting infants through human milk, Springer
  4. ^ Institute of Medicine, Nutrition during pregnancy, Natl Academy Pr
  5. ^ Carlson, S. E, Docosahexaenoic acid supplementation in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  6. ^ Kamelska, A. M., Pietrzak-Fiecko, R., & Bryl, K, Variation of the cholesterol content in breast milk during 10 days collection at early stages of lactation, Acta Biochimica Polonica
  7. ^ Carlson, S. E, Docosahexaenoic acid supplementation in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  8. ^ 1 2 Allen, L. H, Multiple micronutrients in pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition
  9. ^ Dawodu, A., & Tsang, R. C, Maternal vitamin D status: Effect on milk vitamin D content and vitamin D status of breastfeeding infants, Advances in Nutrition: An International Review Journal
  10. ^ Dawodu, A., Zalla, L., Woo, J. G., Herbers, P. M., Davidson, B. S., Heubi, J. E., & Morrow, A. L., Heightened attention to supplementation is needed to improve the vitamin D status of breastfeeding mothers and infants when sunshine exposure is restricted, Maternal & Child Nutrition
  11. ^ Heiskanen, K., Siimes, M. A., Perheentupa, J., & Salmenper, L, Risk of low vitamin B6 status in infants breast-fed exclusively beyond six months, Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition
  12. ^ Graham, S. M., Arvela, O. M., & Wise, G. A, Long-term neurologic consequences of nutritional vitamin B 12 deficiency in infants, The Journal of Pediatrics
  13. ^ Lamers, Y, Folate recommendations for pregnancy, lactation, and infancy., Annals of Nutrition and Metabolism
  14. ^ Olausson, H., Goldberg, G. R., Laskey, M. A., Schoenmakers, I., Jarjou, L. M., & Prentice, A., Calcium economy in human pregnancy and lactation, Nutrition Research Reviews
  15. ^ Moran, V. H., Skinner, A., Medina, M. W., Patel, S., Dykes, F., Souverein, O. W., . . . Lowe, N. M., The relationship between zinc intake and serum/plasma zinc concentration in pregnant and lactating women: A systematic review with dose–response meta-analyses, Journal of Trace Elements in Medicine and Biology
  16. ^ Picciano, M. F., & McGuire, M. K. (, Use of dietary supplements by pregnant and lactating women in north america, The American Journal of Clinical Nutrition
  17. ^ Donnay, S., Arena, J., Lucas, A., Velasco, I., & Ares, S., Iodine supplementation during pregnancy and lactation. position statement of the working group on disorders related to iodine deficiency and thyroid dysfunction of the spanish society of endocrinology and nutrition, Endocrinologa Y Nutricin