משתמש:Ofeky~hewiki/גיטרה קלאסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגיטרה הקלאסית היא כלי מיתר אשר מנגנים עליה באמצעות האצבעות או באמצעות מפרט. הגיטרה הקלאסית עברה גלגולים שונים עד שהגיעה לצורתה הנוכחית, בשנת 1850. כיום היא בדרך כלל משמשת כגיטרה לחובבים, אך גם נהוג לנגן עליה מוזיקה קלאסית של מלחינים שכתבו לגיטרה או יצירות שנכתבו לכלים אחרים ועובדו לגיטרה. הלאוטה הוא כלי שדומה לגיטרה אך כיום הוא אינו נפוץ, נהוג לנגן בעיבוד לגיטרה יצירות שנכתבו במקור ללאוטה. אחד המלחינים שיצירותיו אהובות ביותר על גיטריסטים קלאסיים הוא יוהן סבסטיאן באך, למרות שהוא לא כתב אף יצירה לגיטרה. גיטריסטים מנגנים עבודים לגיטרה של הסוויטות ללאוטה, הסוויטות לצ'לו והסונטות והפרטיטות לכינור של באך, וגם יצירות שנכתבו לכלים אחרים- גם של מלחינים אחרים- אשר עובדו לגיטרה. יצירות שנכתבו במיוחד לגיטרה החלו להיות נפוצות רק בתחילת המאה ה- 19. הפופולריות של הגיטרה עלתה במהירות, ובמאה ה-20 הקונצ'רטו המצליח ביותר - לכל כלי שהוא הקונצ'רטו לגיטרה: הקונצ'רטו דה ארנחואז מאת חואקין רודריגו.

בגיטרה ישנם 6 מיתרים (מהגבוה לנמוך): מי (שמסומן ב-E), סי (שמסומן ב-B), סול (שמסומן ב-G), רה (שמסומן ב-D), לה (שמסומן ב-A) ומי (גם הוא מסומן ב-E). מיתרי הבס (מי לה ורה) עשויים מתכת מלופפת, ומיתרי הסולו (סול סי, מי) עשויים ניילון.

מנעד הצלילים של הגיטרה הקלאסית:

מבנה הגיטרה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצמרת הגיטרה, ישנם 6 מפתחות כיוון, 3 מכל צד העשויים מתכת המצופה פלסטיק. המפתח בא במגע עם גלגל שיניים, וגלגל השיניים מחובר למוט שעליו מלופף המיתר. כאשר מסובבים את המפתח, המוט שעליו מלופף המיתר מסתובב, וכך ניתן למתוח ולהרפות את המיתר.

אחרי צמרת הגיטרה, בא צוואר הגיטרה. צוואר הגיטרה הוא חתיכה אחת וארוכה שעליו יש סריגים (קווי מתכת). סריגי הגיטרה לא במרווח שווה אחד מהשני, המרווח שלהם הולך וקטן.