משתמש:Opazcohen77

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אירוסולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוסולים הם חלקיקים קטנים המרחפים באטמוספירה. הם ממלאים תפקיד חשוב ביצירת עננים, ובכך משפיעים על כמויות המשקעים בכדור הארץ, וויסות האקלים, והם משפיעים על כמות קרינת השמש החודרת את האטמוספירה. יש אירוסולים שסופגים קרינה ומחממים את האטמוספירה – אירוסולים כהים , ויש כאלה שמחזירים את קרינת השמש ומקררים את האטמוספירה – אירוסולים בהירים. ריבוי האירוסולים גורם בין השאר לתופעות של אובך ולצבע האדום בשקיעות ובזריחות[1].

סיווג וטרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוסולים מסווגים לפי שני סוגים: אירוסולים מלאכותיים ואירוסולים טבעיים, מקורם של האירוסולים הטבעיים יכול להיות, מלחים, שנמצאים מעל האוקיינוסים וחופי הים, או כתוצאה מהתפרצויות געשיות, שמעיפות ענני אבק לגובה רב. האירוסולים המלאכותיים נקראים אנתרופוגניים, הכוונה שמקורם מפעילות של האדם, כגון: שריפת חומרים אורגניים (סולפיטים, ניטריאטים) ודלקים שונים. לאזור ישראל מגיעים לעיתים קרובות ענני אבק ממדבר סהרה, חלקיקי אבק זה עושים דרך של אלפי קילומטרים ומשקלם יכול להגיע ל-20% ממשקל החלקיקים המצויים באוויר. גודלם של האירוסולים נע בין עשירית לעשרה מיקרון אך הם יכולים לגדול ולהגיע אפילו ל 200 מיקרון. האירוסולים הטבעיים גדולים יותר מהאירוסולים האנתרופוגניים. קוטר אופייני של אירוסול טבעי הוא כמה מיקרון ורובם נמצא בתחום שבין 1-2 מיקרון ל 10-20 מיקרון, ואילו אירוסולים אנתרופוגניים הם בדר"כ בקוטר של מתחת למקרון . בגלל כוח הכבידה ככל שהאירוסול גדול יותר הוא ישהה בחלל זמן מועט יותר, לכן אירוסולים ממקור טבעי ישהו זמן מועט יותר באטמוספרה מאירוסולים ממקור אנתרופוגני.

אופן ההיווצרות עננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפות נוצרות על גרעיני ההתעבות (האירוסולים) , כך שגשם, שלג, או ברד, כולם נוצרים סביב אירוסולים, כאשר מסתכלים על ענן רואים למעשה צביר של אירוסולים שסביבם התעבו טיפות מים.

דרך למדידת אירוסולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה שבה מודדים אירוסולים היא שאיבת אוויר דרך מסנן. לאחר שנשאבת כמות מסוימת של אוויר, למשל 10 מטר מעוקב, מפסיקים את פעולת המשאבה, מוציאים את המסנן ובודקים את האירוסולים שנאספו עליו. הבדיקה הפשוטה ביותר לביצוע המדידה היא שקילת המסנן, ומכיוון שיודעים את משקל המסנן בלי האירוסולים, אפשר לחשב מסה של חלקיקים למטר מעוקב. בדיקה מורכבת יותר היא להכניס את המסנן את המסנן למיקרוסקופ, בדרך כלל מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, ולהסתכל ממש על החלקיקים שנאספו.

השפעת האירוסולים על בריאות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעט השפעת האירוסולים על הסביבה אירוסולים נחשבים בעלי השפעה מזיקה על בריאות האדם. מרבית החלקיקים באטמוספירה הם אנתרופוגניים, לדוגמא חלקיקים שנפלטים ממנועי דיזל. בחלקיקי דיזל יש תרכובות פחמן שונות שחלק מהן ידועות כמסרטנות ומזיקות לבריאות האדם. יש לבני האדם בגוף מערכות סינון טבעיות שמטרתן למנוע מחלקיקים להגיע לריאות. מערכת הסינון הראשונה היא האף, שבו יש שערות, והמבנה שלו נועד לגרום לחלקיקים להלכד על דפנותיו. זו אחת הסיבות שחשוב לנשום דרך האף. גם בהמשך דרכי הנשימה בנויות מלכודות לחלקיקים ומטרתן היא למנוע מן החלקיקים להגיע אל הריאות. המלכודות האלו אפקטיביות מאוד ואכן מצליחות למנוע מחלקיקים שגודלם מעל 1 מיקרון להיכנס פנימה, אולם חלקיקים אשר קטנים מ -1 מיקרון מצליחים להגיע אל הריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.ttp://www.yekum.org/2010/11/מהם-אירוסולים-ומה-חשיבותם-לאנושות/

2.https://davidson.weizmann.ac.il אירוסולים - יוצרי העננים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[2]

  1. ^ (1)
  2. ^ סטופ, א'(2010). מהם אירוסולים ומה חשיבותם לאנושות? http://www.yekum.org