משתמש:Orwell1/חגים ומועדים/יום השואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלאי צהוב.

היום, כ"ז בניסן, הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אנו מתייחידם עם זכרם של שישה מיליון יהודים אשר חרפו נפשם על ידי הנאצים.

יום זיכרון זה נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959.

בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת 1951, יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת 1953 נזכר בשמו הנוכחי במסגרת חוק יד ושם. לבסוף חוקק ב־1959 חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי של ניצולי השואה.

תחילתו של יום הזיכרון היא עם שקיעת החמה, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרת. כללי הלוח העברי‏‏ מונעים מיום כ"ז בניסן לחול בשבת, אולם כדי למנוע חפיפה בין יום הזיכרון לבין כניסת השבת או מוצאי שבת, נקבעו בחוק הכללים הבאים:

  • אם חל כ"ז בניסן ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, כ"ו בניסן.
  • אם חל כ"ז בניסן ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, כ"ח בניסן (כלל זה הוחל משנת תשנ"ז-1997).

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה המרכזיים:

  • אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בערבו, בעצרת הממלכתית שנערכת ברחבת גטו ורשה ביד ושם בירושלים בשעה 20:00. העצרת נערכת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ניצולי שואה, ובני הדור השני.
  • בשעה 10 בבוקר מושמעת בכל רחבי ישראל צפירת דומיה בת שתי דקות, ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון נוספים ליד אנדרטאות, בבתי ספר, במחנות צה"ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור. ב"יד ושם" מתקיים לאחר הצפירה טקס הנחת זרים באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה.
  • דגלי ישראל מורדים לחצי התורן כאות אבל. בתי שעשועים, מסעדות, בתי קפה ובתי קולנוע סגורים בערב יום השואה. ערוצי הטלוויזיה והרדיו מייחדים שידוריהם ליום זה.

ציטוטים מיומנים ומכתבי פרידה הנכתבו בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום אווירי של האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בשואה השוכנת בברלין.

קשה בזמנים אלו: אידאות, חלומות ותקוות כמוסות מתעוררות בנו ואז מרוסקים כנגד המציאות הקודרת. זהו פלא שלא זנחתי את כל האידאלים שלי. הם נראים כה אבסורדיים פרקטיים. למרות זאת אני נצמדת אליהם מאחר ואני עדיין מאמינה, למרות הכל, כי בני האדם הם טובי לב... זה לחלוטין בלתי אפשרי עבורי לבנות את חיי על יסוד של תוהו, סבל ומוות. אני רואה את העולם משתנה לאט והופך לארץ פרא. אני שומעת את הרעם, שיום אחד יהרוס גם אותנו, מתקרב. אך למרות זאת כאשר אני מביטה לשמיים אני מרגישה שהכל ישתנה לטובה, שהאכזריות הזו תחזור שוב. בינתיים אחזיק באידאלים שלי. אולי יום יגיע ואוכל לממש אותם

יומנה של אנה פרנק

אלי, אלי, שלא יגמר לעולם, החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם.

סטפאני האהובה, סלחי לי, זכרי אותי מתוך אהבה. לא הייתה לי ברירה. חיי היו יפים עד הסוף, בגלל אהבתך ובגלל הידידות של אלה שהקיפו אותי בדאגתם האוהבת. אני מודה לכם, לכל אחד מכם לחוד, שתמכתם בי בימים אלה של ייסורי נפש. אני מקווה למות בשלום עם העולם ומתוך תקווה לחסד ולאהבה. היו חזקים. אפשר שיום אחד הצדק והאנושיות יקימו חיים חדשים. תמכו זה בזה. אני נעשית רדומה. הדופק שלי נחלש. אני מאושרת ואני נרדמת. חיי הושלמו והיו יפים. אין בי מרירות.

אנה טראומן במכתב פרידה, לקוח מאתר יד ושם

מקבץ ערכים ליום הזכרון לשואה ולגבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]