משתמש:Ouriel9/כדור שומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פתיח, ויקיזציה, לבדוק שלא מועתק.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פתיח, ויקיזציה, לבדוק שלא מועתק.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה

הרקע לכתיבת הסיפור "כדור שומן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפנית בחייו של מופאסאן באה בשנת 1880, כחודש לפני מותו של פולבר. מופאסאן היה חבר ב"מעגל ספרותי" ובו עוד חמישה סופרים נטורליסטים שבראשם אמיל זולה. כל אחד מהם תרם סיפור קצר על מלחמת פרוסיה-צרפת לכדי מקבץ בשם Les soirees de Medan"".

מופאסאן עסק בכתיבה זמן רב קודם לכן במסגרת אותו "מעגל ספרותי" בו לקח חלק, אך עד לאותה שנה לא פרסם דבר עקב התעקשותו של פלובר על כך שהוא עדיין איננו מוכן. אך כשפלובר קרא את סיפורו "כדור שומן", הוא בירך אותו על כך ש"היצירה הראשונה שהוא יפרסם תהייה גם יצירת מופת". ואכן כך היה, סיפורו של מופאסאן "כדור שומן", היה לא רק אחד הסיפורים הטובים מבין השישה אלא נחשב לסיפור הטוב ביותר שכתב.


תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כדור שומן" הוא הסיפור קצר המתרחש בשלהי מלחמת פרוסיה-צרפת כשכבר ברורה עליונותו של צבא פרוסיה, והצבא הצרפתי נמצא במצב של נסיגה. בעוד העיר רואן (Rouen) נכבשה והוטל בה עוצר כללי. בעזרת כסף וקשרים, מתאפשר לקבוצה של עשרה אזרחים צרפתים לצאת עם עלות השחר בכרכרה לכיוון האבר ((Havre שעדיין לא נכבשה.



את הכרכרה חולקים צרפתים ממעמדות שונים: הזוג לואזו, הנובו-רישים שמפגינים את עושרם בכל הזדמנות, הזוג קארי-לאמדון מהבורגנות הממוסדת, הרוזן והרוזנת מבארביל, המחזיקים בתארי אצולה ומתגאים בכך, שתי נזירות שקטות ואדוקות באמונתן, קורנודה, הדמוקרט, ו"בול דה סויף" (כדור שומן) – זונה מהמעמד הנמוך. כל הנוסעים מתייחסים בבוז מוחלט לזונה, הם מרכלים עליה בשקט ומנסים להתעלם מנוכחותה. לאחר שעות ארוכות של נסיעה בכרכרה, שבמהלכן עברו מרחק קצר עקב מזג אוויר קשה במיוחד, הנוסעים מתחילים לחוש רעב ואין בנמצא שום מסעדה או חנות לרכישת אוכל. אף אחד מהנוסעים לא חשב להביא איתו אספקת אוכל מלבד "כדור שומן" שהביאה איתה סל פיקניק גדול מלא בכל טוב. שאר הנוסעים משנים במהרה את יחסם אל הזונה והיא, באדיבות, חולקת איתם את אשר הביאה.

לאחר עוד כמה שעות של נסיעה, הכרכרה נעצרת לפתע ליד פונדק מקומי בכפר טוט, וקול בעל סמכות עם מבטא גרמני קורא "עצור". הנוסעים המבוהלים מבינים שהם נמצאים בשטח בשליטת הפרוסים. חיילים פרוסים השתלטו על הפונדק המקומי, ובחדר הטוב ביותר יושב קצין פרוסי ומעשן את מקטרת. הנוסעים, שברשותם כל האישורים הנדרשים להמשך הנסיעה, תכננו לעשות עצירה ללילה אחד ושלאחריו יחזרו לדרכם, אך הם מגלים לתדהמתם שהקצין החליט למנוע את יציאתם מהפונדק. והוא מחזיק בהם יום ועוד יום בלי לומר להם מדוע. לאחר יומיים, הנוסעים מתחילים להיות קצרי רוח כיוון שאינם מבינים את פשר העניין, לבסוף "כדור שומן" מספרת להם שהקצין מחזיק בהם כיוון שהיא מסרבת לשכב איתו. וכך, בכל ארוחה, בעוד כל האורחים יושבים וסועדים, נשלח חייל פרוסי לשאול "אם "כדור שומן" שינתה את דעתה"; אך היא מסרבת בתוקף. תחילה, שאר הנוסעים תומכים בה וזועמים על דרישתו העריצה של הקצין. אך במהרה הזעם כלפי הקצין מופנה כלפי "כדור שומן" על כך שבגלל סירובה לשכב עם הקצין, הם מוחזקים כבני ערובה. במהלך הימים הבאים, הנוסעים, במטרה לשכנע את "כדור שומן" לשכב עם אותו קצין, משתמשים בדרכים שונות להצדקת המעשה: מוסר, דת ותחבולות שונות. "כדור שומן" לבסוף נכנעת ללחץ ושוכבת עם הקצין הפרוסי. ואכן, למחרת בבוקר, מתאפשר לחבורה לצאת לדרכם. כשהם ממשיכים בדרכם להאבר, אותם "נציגי המוסר והדת" מתעלמים לחלוטין מ"כדור שומן" ומשוחחים על נושאי חולין בצורה מנומסת, כשהם מעיפים מידי פעם מבטים מלאי בוז לעבר הצעירה, ואף מסרבים לחלוק את מזונם איתה באותה הדרך שהיא עשתה בתחילת המסע. וכך כשהכרכרה ממשיכה לנוע בשקט לעבר האבר, קורנודה מוצא לנכון לשרוק את המרסילייז, ההמנון הצרפתי; בעוד "כדור שומן" רותחת מזעם על שאר הנוסעים וכמעט על סף התפרצות, אך היא נותרת קפואה ובוכה בכי חרישי על כבודה האבוד.



הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים חיצוניים מאפייני אישיות מעמד חברתי מר וגברת לואזו הוא: בעל קומה נמוכה כרס בולטת פנים אדומות, בעל זקן

היא:

גבוהה, בעלת גוף חזק ואופי נחוש, קול חד ונימוסים נמרצים הוא: -מוניטין של נוכל ואיש נורמנדי טיפוסי, מוכר יין גרוע במחיר גבוה -ידוע כבעל מהתלות ממינים שונים

היא: רצינית ומחושבת, מנהלת את החשבונות בעסק משפחת סוחרי יין






מייצגים את הנובו-ריש מר וגברת קארי-לאמדון הוא: איש אמיד ומכובד היא: - צעירה בהרבה שנים מבעלה - קטנה, מושכת ונחמדה - עטופה בפרוותיה היא: - "הייתה נחמתם של קצינים ממשפחות טובות" – רמז לכך שהיא בוגדת בבעלה -מגלה שאט נפש כלפי העוני בעל שלוש מטויות, קצין לגיון הכבוד וחבר המועצה הכללית


מייצגים את הבורגנות הממוסדת הרוזן והרוזנת מבארביל הוא: - זקן, בעל חיצוניות מכובדת - מקפיד בלבושו כדי להידמות למלך הנרי הרביעי היא: מתמידה בנימוסים העתיקים של המלוכה הוא: עשיר- הכנסתו השנתית נאמדת בכחצי מיליון פראנק - רוזנים בעלי אחד השמות הוותיקים ואצילים ביותר בכל נורמנדי הוא: -חבר במועצה הכללית היא: - "נשפיה היו המהודרים ביותר במחוז" מייצגים את האצולה שתי הנזירות - אחת הנזירות הייתה זקנה, פניה מלאות חטטי אבעבועות - הנזירה האחרת הייתה דקה ונחמדה באורח מעודן, משוחפת כנראה ו"היא נאכלת על ידי האמונה המכלה את בשרה"



מייצגות את הכנסייה קורנודה, הדמוקרט בעל זקן ארוך ואדמדם - מפיל אימה על כל האנשים המכובדים כיוון שמתנגד בתוקף לאריסטוקרטיה -אדם חביב, בעל מזג טוב ונוטה חסד - דמוקרט - בעל רכוש רב אותו ירש מאביו -מפורסם

מייצג את השמאל הליברלי אליזבט רוסה, המכונה "כדור שומן" - צעירה שמנמונת -הייתה גוצה ועגלגלת, אצבעותיה שמנמנות -למרות כל זאת, הייתה מושכת מאד -פניה כשושנה פורחת "בעלת תכונות אופי בלתי מוערכות" (רמז לבאות!)

הגברות אומרות עליה שהיא "חרפה ציבורית" -זונה


מייצגת את הנשים מהמעמד הנמוך ביותר המשמעות בבחירת הדמויות

מופאסאן משתמש בסדר החברתי הקיים בחברה הצרפתית כדי ליצור היררכיה ברורה בכרכרה. הסביבה מורכבת משתי נזירות, זונה, דמוקרט, ושאר הנוסעים הם מהמעמד הגבוה והמכובד. הזונה, בשולי החברה, מסורה להדוניזם ומרוויחה את כספה בדרך בלתי מוסרית. הדמוקרט, בשמאל הפוליטי, לא נרתע להשמיע את דעתו כנגד השלטון האריסטוקראטי וכנגד המעמד הגבוה והמתנוון. מכובדי החברה, הם הרוב בכרכרה, הם עשו את הונם לרוב בדרך של רמייה וקשרי משפחה, נוטים להתרברב בכספם, צבועים מאד, ועיקר דאגתם היא שכספם או מעמדם יפגעו עקב המלחמה. גם בתוך המעמד הגבוה, ישנם מעמדות שונות: מתומכי מלוכה לנובו-רישים חסרי כל תרבות. כל דמות מייצגת נאמנה מעמד ייחודי מהעם הצרפתי, והדיאלוגים והיחסים ביניהם מושתתים על עובדה זו.


רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור "כדור שומן" נכתב כעשור לאחר מלחמת פרוסיה-צרפת, הסיפור מתאר את ימי הדמדומים שבין נסיגת הצבא הצרפתי בתבוסתנות וכניסת הצבא הפרוסי בעודו כובש חלקים מצרפת.

מלחמת פרוסיה-צרפת התרחשה בין השנים 1870-1871.

מהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה הייתה אסון לצרפת. הצבא הצרפתי נחל הפסדים בשורה של קרבות בשל נחיתותו הצבאית לעומת הצבא הפרוסי המאומן היטב והמצויד בנשק מודרני. בספטמבר 1870 הובס הצבא הצרפתי בסדאן, והקיסר נפוליאון השלישי וצבאו בן 100,000 חיילים נפלו בשבי. הפרוסים המשיכו את התקפתם האדירה ונעו לעבר פריז. היה זה סופה של הרפובליקה השנייה. בינתיים, בפריז הוכרזה "ממשלת הגנה לאומית" שהודיעה שתמשיך במאבק וניסתה לגייס ולארגן כוחות להדיפת הפולשים. אך קרב אחר קרב, כשלו הצרפתים עד לכניעתה המוחלטת של צרפת בינואר 1871.

תוצאות המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש פברואר 1871, נחתם הסכם שלום משפיל בין פרוסיה לצרפת. צרפת נדרשה למסור לגרמניה את חבל אלזס-לורן ובנוסף לשלם סכומי עתק כפיצויים. צרפת הייתה מרוסקת מבחינה צבאית, מפולגת בין ימין ושמאל, בין אלו שנלחמו ואלו שברחו.

"כדור שומן" – התנגשות בין שני תורות מוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור "כדור שומן", מופאסאן מפגיש בין שני פילוסופיות מנוגדות:

  • תועלתנות
  • והציווי המוחלט
(שהיו שני הזרמים הבולטים במאה ה-19)

תועלתנות: תורה פילוסופית שעיקרה הוא שמעשה טוב נמדד בפשטות אם הוא גורר מקסימום אושר למקסימום אנשים בכך מהווה התועלתנות תורה הבוחנת את המעשים על פי תוצאתם, ולא על פי חשיבותם הערכית. הציווי המוחלט: לפי תורה פילוסופית זו (אותה הגה קאנט), יש לשפוט מעשים רק על פי הכוונה שעמדה מאחוריהם ולא על פי תוצאתם. אחד הניסוחים הבולטים לתורה זו הוא "האדם כתכלית": על האדם לעשות כל מעשה כלפי האחר אך ורק אם במעשה זה הוא רואה באחר תכלית לשמה ולא אמצעי בלבד.

בסיפור "כדור שומן", על אף שלמראית עין, זונה לא יכולה להיות מוסרית מעצם עיסוקה, "כדור שומן" כן פועלת לפי קוד מוסר מסוים. "כדור שומן" מרגישה כאילו היא מפיצה אושר דרך שירותיה, הלקוחות שלה עוזבים "מאושרים" יותר וכך היא מיישמת את תורת המידות של תועלתנות. אך באותה העת, היא מאמינה שיש עקרונות שאין לשבור ולדעתה תמיד קיימת דרך נוספת להשיג את התכלית ללא צורך להפר עקרונות אלו. העקרון הבולט שמאד חשוב לה לפעול על פיו הוא פטריוטיזם. לרוע מזלה, "כדור שומן" נוהגת על פי שני תורות מידות – האחד תועלתנות והאחר – הציווי המוחלט – ומהר מאד היא מוצאת עצמה בפרדוקס בין שני גישות מנוגדות אלו.

כך למשל, כאשר הקצין הפרוסי מבקש לדבר עימה, תחילה היא איננה מסכימה לראותו אך שותפיה מתחננים ממנה להיענות לדרישת הקצין. "כדור שומן" מתעקשת, אך בסופו של דבר היא בוחרת בדרך התועלתנות ומונעת משאר הנוסעים תקרית אפשרית. היא אפילו אומרת " בסדר... אבל אני עושה את זה רק בשבילכם" למרות שניכר ש"כדור שומן" מבולבלת מאד באיזה תורת מידות לבחור בין תועלתנות ובין הציווי המוחלט, כשהדבר מגיע להצעתו של הקצין הפרוסי שתשכב איתו – דעתה נחרצת והיא מסרבת. תחילה, שאר הנוסעים מסכימים איתה ואחד הנוסעים, הרוזן מברוויל, אף מדגיש את הפילוסופיה של קאנט כשהוא קובע "אין לבקש מאף אישה לעשות הקרבה כואבת שכזו, ושההצעה חייבת לבוא ממנה" עיקרה של ההערה של הרוזן היא שעל האדם לעשות כל מעשה כלפי האחר אך ורק אם במעשה זה הוא רואה באחר תכלית ולא אמצעי בלבד. לרוע המזל, תוך זמן קצר, נהייה ברור שכל הנוסעים יותר מודאים לרווחתם שלהם מאשר לכל קוד אתי. הם רוצים שהיא תשכב עם האויב כדי שיוכלו לחזור לדרכם, להאבר. מעצם עיסוקה כזונה, "כדור שומן" רגילה להשתמש בגופה לשם מעשי תועלתנות. (לפחות כך היא רואה זאת) אך בתור פטריוטית, "כדור שומן" רוצה לציית לקוד יותר נוקשה של עקרונות, שעולה על עקרון התועלתנות שלה. וכאן בדיוק טמון האסון המוסרי של "כדור שומן": ההחלטה הבלתי האפשרית לציית לאחד הקודים המוסריים על פני האחר. לא משנה באיזה עיקרון היא תבחר, הפעולות שלה יראו תמיד כבלתי מוסריות על ידי מישהו. לבסוף, "כדור שומן" בוחרת בדרך התועלתנות ומוותרת על הדרך שלה ועל המוסר האישי שלה למען טובת הכלל והיא שוכבת עם הקצין הפרוסי. הפעולות שלה משחררות אותה ואת שותפיה למסע, אך "כדור שומן" נמחצת תחת רגשות אשמה וגועל ומתחילה לבכות. לא רק שהיא שברה את העיקרון המוסרי שלה, היא גם מבינה שעמיתיה השתמשו בה בתור אמצעי להשגת מטרתם. בהמשך, עמיתיה מפנים לה עורף ובין השאר מדאם לואזו אומרת בשקט "היא בוכה כי היא מתביישת בעצמה".



הסגנון ודרכי העיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטורליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסופר שלמד רבות מהיותו חבר "במעגל הספרותי" שכלל נטורליסטים מפורסמים כגון פלובר וזולה, מופאסאן הפך לאחד סופרים הבולטים בזרם הנטורליזם. נטורליזם ספרותי הוא מושג הבא לתאר גישה אובייקטיבית ככל האפשר ושימוש בעקרונות אנליטיים כדי לתאר את הטבע האנושי. זו היא גישה ספרותית-פילוסופית לפיה ניתן ללמוד על בני אדם דרך מערכות היחסים שלהם עם דמויות אחרות ועם הסביבה בכלל. הדמויות של מופאסאן אינן שונות, אנו מבינים את "כדור שומן" לא דרך המחשבות והרגשות העמוקים שלה אלא על ידי המעשים והשיחות שלה עם אחרים. מופאסאן מתאר את כל הפרטים היוצרים תמונה ברורה ושלמה על הדמות. דרך התבוננות זו, סופרים נטורליסטים מאמינים שהכוחות היסודיים המניעים את בני אדם יהיו ברורים יותר. מופאסאן היה מיומן מאד בסוג זה של תיאורים כיוון שהיה בעל זיכרון חזותי וכמו כן היה בעל היכולת להביע ולתאר אירועים ודיאלוגים בבהירות רבה.

מוטיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטריוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל סיפור יש ביקורת על הבגידה והצביעות של המעמד הגבוה. סימני הפטריוטיזם מתגלים דווקא בקרב המעמד הנמוך: האיכרים, הזונות, אותם "האנשים הקטנים" המחסלים באישון לילה חייל פרוסי תוך סיכון חייהם וללא שום תהילה "כיוון שהשנאה לזר מעוררת כמה אמיצים המוכנים למות למען אידאל". לעומת זאת, המעמד הבורגני, בעזרת כספו הגיעו לעמדות מפתח בצבא וכן בהנהגת המדינה אך בעת מבחן גורלי, דואג לאינטרסים שלו. אחת הדוגמאות לכך היא ההבדל ביחס לאויב בין שני המעמדות: מצד אחד, אזרחי רואן הבורגנים, אשר דואגים לצרכי החיילים הפרוסיים, מארחים אותם בביתם, מאכילים אותם. אך כאשר הם נתקלים בהם ברחוב, הם נוהגים באדישות כיוון שלפי ההיגיון שלהם אין פסול להיות מנומס עם החייל הכובש כאשר הוא בביתך אך חשוב להם שהקרבה לא נראית לעין מחוצה לו. היחס הטוב כלפי אותם חיילים הוא אך ורק במטרה להגן על הרכוש שלהם. לעומתם, אזרחי הכפר טוט, אינם מגלים את אותה הצביעות, הם אינם מסתירים את שנאתם לכובשים. בכפר טוט החיילים הפרוסים נראים "מנקים רצפות, מקלפים תפוחי אדמה, חוטבים עצים", "נשות הכפר השמנות, שגבריהן היו בצבא באותה העת, הסבירו בסימנים לכובשים הממושמעים את המטלות שיש לבצע." הנוסעים הבורגנים בכרכרה מתנהגים גם הם לפי אותו הקוד, כל מטרתם היא לברוח מהשטח שנכבש על מנת להציל את רכושם, בעודם עושים זאת הם משבחים את אומץ ליבם של אלו שנלחמים. רק הזונה והדמוקרט הם פטריוטים אמיתיים, הם אינם מוכנים להתרפס בפני האויב. עוד דוגמאות לכך: • הגברים בכרכרה משוחחים ביניהם על ענייני כספים ואיך יתעלו את המלחמה לרווחים גדולים עוד יותר • בשעה שהזונה נקראת אל הקצין הפרוסי באחוזה, היא מסרבת לכך. הרוזן ניגש אליה ואומר לה "זו טעות להתנגד לכוח חזק ממך" • העשירים, שחשבו תחילה שמעכבים את המשך נסיעתם, בגלל שמנסים לסחוט מהם כספים, מנסים להתחזות לעניים

הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופאסאן בז לכנסיה ולצביעות שאופפת אותה, לניצול שבו היא נוקטת כלפי החלשים ולמניפולציות שבהן היא נוהגת כלפי מאמיניה. דוגמאות לכך: • מוזכר כי הנזירות פונות בתפילה לשמיים אך ורק כשהן במצוקה כלשהי: במהלך הנסיעה, בשעה שהן רעבות, וכן בשעה שהקצין הפרוסי אוסר עליהם את המשך נסיעתם. • הכנסייה, בתפקיד הכשרת השרץ, דהינו במידה והכנסיה או מיצגיה מעוניינים בכך, יש להם את היכולת להפוך את הטמא לכשר, את המעשה הנבזי לאצילי, דוגמא לכך: הרוזנת שתחילה התעקשה לא לאכול מהסל של "כדור שומן" כדי לשמור על מעמדה, עד כדי כך הדבר חשוב לה שלבסוף היא מאבדת את הכרתה מרוב תשישות. לאחר שהיא מתאוששת, אחת הנזירות מציעה לה קצת יין שבנדיבותה חלקה "כדור שומן" עם שאר הנוסעים, וכשכוס היין מושטת על ידי הנזירה, היא מסכימה לשתות ממנו. • כאשר כל הנוסעים נאלצים להישאר בכפר טוט, דווקא הזונה הולכת לכנסייה באמונה כמעט תמימה, ללא שום אמתלה, לראות טבילת תינוק ולאחר מכן אומרת: "כה טוב להתפלל לפעמים". דווקא הזונה הולכת לכנסייה ללא שום אמתלה, אך ורק כדי להתפלל. • הנזירה הזקנה, כחלק מהמאמצים לשכנע את "כדור שומן" לשכב עם הקצין הפרוסי, משמיעה טיעונים על מוסר ואמונה, על כך שאלוהים סולח על "מעשים רעים" הנעשים למטרה עליונה (במקרה זה, חילוצם של הנוסעים) והרי שמבצעם הופך להיות מעין קדוש מעונה, וכדוגמא היא מביאה את עקידת יצחק.


אירוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש באירוניה בסיפור הקצר כדרך של ביקורת נוקבת.

שירת המרסילייז בזמן הבריחה

למחרת בבוקר, לאחר ש"כדור שומן" שכבה עם הקצין הפרוסי, הסוסים היו כבר רתומים לכרכרה, וכל החבורה התכוננה לצאת לכיוון האבר. כשהם כבר בדרך, שאר הנוסעים מתעלמים מ"כדור שומן" לחלוטין, משתדלים שלא להסתכל לכיוונה, לא הזכירו במילה את שארע במהלך הימים האחרונים ואת מעשה ההקרבה שעשתה עבורם.

ולאחר מספר שעות בכרכרה, בשעת צהריים. מתחילים הנוסעים לחוש רעב, אך הפעם כל אחד מהם כבר היה מוכן מבעוד מועד, מלבד "כדור שומן" שעקב החיפזון לא הספיקה להזמין אוכל. כולם יושבים ואוכלים להם בנחת, מרוצים מעצמם ואף אחד אינו מציע דבר ל"כדור שומן". וכך לבדה, יושבת הזונה, רותחת מזעם, אך במקום לפרוץ בדברי תוכחה על שאר הנוסעים, הזעם מתחלף בעצבות ודמעות זולגות מעיניה. שאר היושבים לידה שמים לב, אך ממשיכים להתעלם.

אבל קורנודה, מכונס בתוך עצמו, מהרהר בסיטואציה הזו, בצביעות הסובבים אותו, מתחיל לזמזם את ההמנון הצרפתי - המרסילייז. תחילה בלחש אך לאט מגביר את הטון, חוזר על כך שוב ושוב ואינו מרפה למרות אי-נוחות שהדבר גורם לנוסעים, ותוך הדגשת הבית האחרון:


Amour sacre de la Patrie Conduis, soutiens nos bras vengeurs Liberte, Liberte cherie Combats avec tes defenseurs

זהו אקורד מאד צורם לסיום הסיפור, כיוון שהמרסילייז היא המנון מיליטנטי המתאר לחימה עיקשת, קריאה לאזרחים להתגייס לשורות הלוחמים ולהדוף את החיילים האכזרים. וכשקורנודה שר את המרסילייז, הוא מדגיש את ההתנהגות הבזויה של הנוסעים בפרט ושל צרפת בכלל בזמן המלחמה, שפעלה בניגוד מוחלט לרוח הדברים שבהמנון.

ובמשפט הבא, מוחבא משחק מילים קטן: Liberte Liberte cherie

מלבד המשמעות המקורית של המשפט: "חופש, חופש יקר מכל" ניתן להתייחס לצירוף מילים זה כ "חופש חופש, אהובתי" והכוונה היא ל"כדור שומן": הרי הנוסעים השיגו את גאולתם תוך שהם משליכים את "כדור שומן" למיטתו של הקצין הפרוסי בדרכי רמייה ולאחר שהשיגו מטרתם, הם בזים לה.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

Guy de Maupassant, Boule de Suif, 1880, אוניברסיטת חיפה (הן המקור בצרפתית והן התרגום בעברית)

אתרים באינטרנט:

http://www.online-literature.com/maupassant/

http://www.guydemaupassant.fr/maupassant.htm

http://fr.wikipedia.org/wiki/Guy_de_Maupassant

http://www.bookrags.com/studyguide-bouledesuifguy/essay2.html

http://bonjourlafrance.net/france-history/french-third-republic.htm

http://www.ohel-shem.com/subjects/sifrut/terms(old).htm