משתמש:Pashute/רבי יוסף קארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

<כפי עריכתי האחרונה>יוסף קארו

רבי יוסף קארו
Rabbi-Caro.jpg
דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו
לידה 1488
ה'רמ"ח
ספרד
פטירה 24 במרץ 1575 (בגיל 87 בערך)
י"ג בניסן ה'של"ה
צפת
כינוי מרן, השולחן ערוך, הבית יוסף, המחבר
מקום קבורה בית הקברות העתיק בצפת
תחומי עיסוק הלכה, קבלה
רבותיו רבי יעקב בירב
תלמידיו רבי משה קורדובירו, רבי משה אלשיך, רבי משה גלנטי, הרב יום טוב צהלון, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שם טוב עטיה
חיבוריו שולחן ערוך, כסף משנה, בית יוסף, מגיד מישרים, אבקת רוכל
חתימת מרן הבית יוסף.
קברו בצפת

רבי יוסף קארו[1] (1488, ה'רמ"ח[2] - 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה[3]) היה מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר. עסק גם בקבלה (אך היו שחלקו על כך).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1488 בספרד לרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל ומשם הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 החל בכתיבת חיבורו על הטור - הבית יוסף.

אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. בין 1523 ל-1536 התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת "בית יוסף" ולאחר מכן עלה לארץ ישראל, וקבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון שהוסמך על ידו כרב עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו לרבנות רק עוד שלושה תלמידים נוספים של ר' יעקב בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף סאגיס (רבו של ר' אלעזר אזכרי (מחבר ספר חרדים) וחברו של ר' יוסף קארו.

עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך ר' יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים, בסופם קבע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות חלפו עד להוצאת החיבור לאור, שיטת הפסיקה שלו הייתה: הכרעה על פי רוב הדעות בין הרא"ש כפי שזו באה לידי ביטוי בספר ארבעה טורים, הרי"ף רבי יצחק אלפסי - שעליו התבסס הרא"ש, והרמב"ם בספרו 'היד החזקה' שעל לשונו התבסס הארבעה טורים.[4][5]

עוד קודם לכן עסק במהדורה מוקדמת של פירושו על הרמב"ם ומיזג את הדברים בספרו בית יוסף.

בהמשך, הוציא את ספרו שולחן ערוך, ובדומה לארבעה טורים עליו נסמך, מהווה ספר פסקים מאורגן לפי נושאים. שם הספר נבחר על פי מדרש בפרשת משפטים המספר על אופן פסיקת הסנהדרין.[6] הספר הינו התאמה ועריכה של ארבעה טורים לפי פסיקתו בספרו בית יוסף. ספר זה עתיד היה להתקבל עם פירושים והתאמות, בכל קהילות ישראל.

בחלק מתקופת הכתיבה פרצה בצפת מגפת דבר והוא עבר לביריה.

פירושו "כסף משנה" על הרמב"ם החל להידפס רק שנה לפני מותו, והסתיים שנתיים לאחר מותו.

בזקנתו, בהיותו קרוב ל-80, התחתן בשלישית, ובגיל מופלג זה נולד לו בן בשם יהודה. הוא נפטר בצפת קרוב לגיל 87, והאבל על פטירתו הכה גלים בכל רחבי העולם היהודי.

ר' יוסף קארו שלח את ר' שמואל לאניאדו לכהן כרב בארם צובא, שם מונה בהמשך לראש רבני העיר והיה למייסדה של שושלת רבנית מקומית.

התקבלותו כפוסק הקובע בכל קהילות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להצלחת חיבורו השולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו שסברו כפי שתיעד החיד"א על פי מסורת יהודי מצרים, כי היותו מהנסמכים הראשונים לסנהדרין במסגרת חידוש הסמיכה בצפת ותוארו "מרן" על משקל תוארי הנשיאים בתקופת המשנה "רבן גמליאל" ו"רבן יוחנן בן זכאי", הם שגרמו להתקבלותו כפוסק העיקרי בכל קהילות ישראל, או לפחות בקהילות יוצאי ספרד.[7]

אך כיום סבורים שהדבר נבע מעצם כתיבת ספר פסקים נושאי עדכני ומדוייק, שלצידו ספר מנומק ומסודר לפי פסיקת יהדות ספרד, שמסתמך על ארבעה טורים - ספר פסקים נושאי שמקורו בפסיקה ומנהגי יהדות אשכנז. וכך, קל יחסית היה להתאימו שוב לכל קהילה לפי מנהגיה, כפי שאכן קרה.[7][8]

מאז ימי הרמב"ם היה ויכוח נטוש בעניין כתיבת ספר פסיקה לפי נושאים, ולא לפי סדר הדיון התלמודי הפתלתל העובר לעתים מנושא לנושא.[9] הויכוח נסב גם על הגותו של הרמב"ם והכנסת כתבי אפלטון ואריסטו לפרקים בספר מִשְׁנֶה תורה (או: היד החזקה) של הרמב"ם. לספר ארבעה טורים היו את שלש היתרונות: הושמטו ממנו חלקי הפילוסופיה, הובאו בו המקורות, והוא היה סופו של תהליך העברה בין מנהגי ופסיקת יהודי ספרד לאלו של יהודי אשכנז[10].

וכך הספר שולחן ערוך, במצורף לספר "בית יוסף" עבור המעיינים, היווה גשר: הן בעניין הפסיקה והמנהגים[5], והן כספר פסקים נושאי ומתומצת, ללא פילוסופיה ועם מקורות לצידו.[7][9]

שימור מנהגי בבל וארץ ישראל בעקבות עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הרב פרופסור דניאל שפרבר ואחרים, "מסורת ספרד" שימרה במידה רבה את מסורת יהודי בבל, ואילו ב"מסורת אשכנז" שומרו "מנהגי ארץ ישראל" קדומים רבים. באופן זה, הספר שולחן ערוך, כולל ההערות עליו והדיונים בדורות שאחריו ועם ההתאמות למנהגים המקומיים, סייע לעגן ולתעד את שתי המסורות הללו גם יחד.[11]

קביעת רבי יוסף קארו כפוסק העיקרי בכל קהילות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בחיי רבי יוסף קארו הופצו חלקי ה"שולחן ערוך" עם "מפת השולחן" - הערות והתאמות של הספר למנהגי ופסיקות יהדות אשכנז שנכתבו בידי הרמ"א רבי משה איסרליש, וכך ה"שולחן ערוך" התקבל גם בקרב קהילות אשכנז.[12] ביהדות תימן התקבל ספרו עם התאמה למנהגיהם בידי רבי מזרחי.[13] בעת החדשה התעורר פולמוס על כך בידי הדרדעים.[14][15][16]

כאמור ספרו השולחן ערוך התקבל בכל קהילות ישראל, עם הערות והתאמות למנהגיהם ופסקיהם הייחודיים, כספר הפסיקה הקובע והעיקרי. אמנם, אחד הנושאים המרכזיים שבו נטו מפסיקתו היתה מנהגי התפילה, שהושפעו ממקום הקהילה המנגינות ואופני הפיוט הנהוגים בו, וממסורות של הקהילות הגולות, והקבעו בסידורי התפילה.[17] נטיה נוספת מפסקי רבי יוסף קארו נבע מאימוץ מנהגי תפילה על פי קבלת האר"י בידי קהילות גולי ספרד, בצפון אפריקה - בעקבות חוג מקובלי דרעא, ובשאר ארצות האסלם בעקבות מקובלי איזמיר.[18][19][20]

עם השנים נוספו לספר פירושים והערות שהודפסו עם הספר, בדומה ל"נושאי הכלים" בספר משנה תורה (או: "היד החזקה") של הרמב"ם. החשובים שבהם היו רבני אירופה רבי דוד הלוי סגל המכונה הט"ז על שם ספרו "טורי זהב" והרב שבתי כהן המכונה הש"ך על שם ספרו "שפתי כהן" המתפלמס עם הט"ז.[21]

בהחלטת ועד ארבע ארצות של יהודי מזרח אירופה משנת ה'תמ"ג (סביבות 1683) נקבע באופן רשמי שיש לפסוק על פי הט"ז במקרה של מחלוקת עם הש"ך, וכך גם הוחלט בועד רבני קהילות אה"ו - של יהודי גרמניה. בכך למעשה קבעו את רבי יוסף קארו כמכתיב הפסיקה המחייבת את קהילותיהם על פי ספרו השולחן ערוך עם נושאי כליו.[22]

כתביו ופסיקותיו נותרו חשובים לקהילות שומרי ההלכה גם בעת החדשה, בו נכתבו ספרים רבים עם התאמות נוספות לתקופה ולקהילה המסויימת. השמירה על ההלכה כפי שזו באה לידי ביטוי בשולחן ערוך אף מגדירה חלק מזהותם של קהילות ויחידים.[23][13][24] גם ההתנגדות לדרכו או החריגה מפסיקותיו הגדירה קהילות ויחידים.[25][26][27]


חיבורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסף משנה - חיבור חשוב אחר של רבי יוסף קארו הוא "כסף משנה" על "היד החזקה" של הרמב"ם. לא ברור מתי נתחבר. חלקו הודפס לראשונה בשנת של"ד (סביבות 1574) כשנה לפני מותו, ותשע שנים אחרי המהדורה המודפסת הראשונה של שולחן ערוך משנת שכ"ה (סביבות 1565). והדפסת חלקים אחרים ממנו נמשכה עוד שנתיים לאחר מותו עד שנת של"ו.[28] היו פוסקים "ראשונים" שהניחו שהספר נתחבר לפני הספר "בית יוסף" וה"שולחן ערוך", וסמכו על כך לצורך קביעה שהוא שינה את דעתו בעניינים שונים ושהפסיקה בשולחן ערוך היא הסופית והקובעת.[28] הרב ראובן מרגליות אמנם הוכיח מגופם של דברים שמרבית הספר נכתב אחרי השולחן ערוך.[29] אך בספר השאלות והתשובות שלו "אבקת רוכל" רבי יוסף קארו מתייחס לכתיבת המהדורה הראשונה של הספר "כסף משנה" שלושים שנה קודם (כלומר לכל המאוחר שנת ש"ה) ועד שנת שי"ד (סביבות 1554).[28]

אבקת רוכל - רבי יוסף קארו עסק גם בשאלות ותשובות שנשלחו אליו משאר גדולי החכמים שחיו בדורו, ואלו כונסו בספר השו"ת "אבקת רוכל" והודפסו בשנת ה'תקנ"א (סביבות 1791) כמאתיים שנה אחר מותו. בין השואלים היו רבי משה אלשיך ורבי שלמה אלקבץ. מודפסת בספר גם שאלה מאת האר"י, אם כי לייחוסה קמו עוררין.

רבי יוסף קארו כמקובל וספרו מגיד מישרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפולמוס על מהימנות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף השער של המהדורה הראשונה של "מגיד מישרים", לובלין-ונציה ה'ת"ו-ה'ת"ט

בשנת ת"ו (סביבות 1546) כשבעים שנה אחר מותו, הופץ הספר "מגיד מישרים" על שמו, אף שהיו עוררין שחשדו שמדובר בזיוף ובראשם שי"ר (שמואל יוסף רפפורט).[30] ספר זה הוא יומן של התגלויות מגיד, מלאך שלוח ממרום, הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות - לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו. דברי המגיד של ר' יוסף קארו נמסרו בשפה הארמית. אנשי תנועת ההשכלה, וביחוד צבי גרץ בספרו דברי ימי ישראל ראו בכך הוכחה שהרבנים פוסקי ההלכה היו הוזים נלעגים שעסקו באמונות תפלות.[30][31]

מפני שהקבלה נחשבה בעיני המשכילים לאוסף אמונות תפילות ומאגיה ודעות "נפסדות" ולא ראויות, ועל מנת להגן על ההלכה ומנהגי ישראל שהיו לדעתו חפים מכך, אסף שי"ר את ההוכחות לכך שרבי יוסף קארו הסתמך אך ורק על דיונים הלכתיים ולא על דברי קבלה בספרו שולחן ערוך. הוא הראה פסיקות הנוגדות לכאורה את הנוהג הקבלי, והראה כיצד אין אזכור של ספר הזוהר או כתבי הקבלה בספרי ההלכה שהתפרסמו בשמו.[30]

לעומתם הוכיחו מספר רבנים ובראשם הרבנים דוד לוריא והרבי ירוחם ליינר - האדמו"ר מרדזין, שרבי יוסף קארו היה קשור לחוגי המקובלים ואף עסק בקבלה בצפת ושאין סתירה בין ההלכות שפסק לבין דרכי הקבלה. לדעתם חלק מפסיקותיו דווקא יסודם בקבלה. הם מצאו תיעוד לכאורה של חידוש קבלי המצוטט מפי רבי יוסף קארו בספרו של רבי משה קורדובירו, המובא כלשונו גם בספר מגיד מישרים וכן ציטוט מאוחר בספר שני לוחות הברית של רבי ישעיה הלוי הורוביץ על תעוד שמצא בהגיעו לצפת, ובו רבי שלמה אלקבץ מספר על ליל שבועות שנת ה'רצ"ג (סביבות 1533) ומתאר חוויה קבלית משותפת של הרב אלקבץ והרב קארו שגרמה לשניהם לעלות ארצה.[30][32] את דבריו הרחיב פרופסור צבי ורבלובסקי, שחקר את תופעת המגידות בהרחבה בספרו "רבי יוסף קארו: פוסק ומקובל" (באנגלית), ומצא שרבי יוסף קארו היה תלמידו של רבי יוסף טאיטאצאק ובחוג המקובלים סביבו, והגיע למסקנה שאין כל ראיה לכך שמדובר בזיוף.[33][34][35]

"ולהראות גדולת זאת הלילה... גם יש רשות להפסיק בין עניין לעניין, לדבר דברי התעוררות, אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמננו והועתק מכתב המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ, שהיה מתחבר בבת של רבינו בית יוסף והופיע עליו רוח הקודש. וזה נוסח הכתב:
דעו לכם כי הסכמנו החסיד נר"ו ואני עבדו ועבדיכם... לעמוד על נפשנו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו... ...זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

האירוע התרחש בהיותם בעיר ניקופול ובעקבותיו החליטו השניים לעלות לארץ ישראל.[30][36]

בשיחה על פה עמו, שיער ורבלובסקי כי רבי יוסף קארו נקט בפעולות מאגיות שונות כדי לזכות במגיד, כפי שנהגו מקובלים אחרים בדורו, ואף שאין בספר "מגיד מישרים" אזכורים לכך, ושייתכן שהשמטת תהליך זה נועדה לצורך "הכשרת" ספרו בית יוסף, או בשל האופי הדרשני של הספר בעריכתו הסופית שלא הותיר מקום לתיאור הפרקטיקות שהביאו לגילוי הסודות (מפי משה אידל, "ספונות" יז).

בעקבות זאת כיום מקובל בקרב חוקרי האקדמיה שאין ספק במהימנות הספר, ויש אף המשערים על פיו השערות לגבי חייו ופסיקותיו.[33] בשנת 2016 ד"ר מור אלטשולר פרסמה את ספרה "חיי מרן יוסף קארו" ובו ההשערה ששתי נשותיו אותן נשא ביום אחד לפי הספר מגיד מישרים, הן שתי נשמות של אשתו האחת.[33]

דוגמה לתוכנו של הספר הוא הבטחת ה"מגיד" לרבי יוסף קארו שספרו "בית יוסף" יתקבל בכל תפוצות היהודים, ושימות לבסוף על קידוש השם:

"ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת, ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי... ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל, שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף."

תמונתו כתב ידו וחתימתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשובה בכתב ידו שכתב לשואל הכוללת את חתימתו, הודפסה בספר שו"ת אבקת רוכל שיצא לאחר מותו, וחוקרי הספריה הלאומית סבורים שהינו ללא ספק כתוב בכתב ידו ובחתימתו המקורית. קיימת גם תשובה נוספת שהודפסה בשו"ת אבקת רוכל בכתב יד שונה, ואחריה חתימה בכתב ידו, ויתכן שחתימה זו אף היא מקורית. ישנו גם רישום בעלות על ספר עם חתימתו. הספר מנחת יהודה של רבי יהודה בן יעקב חייט עבר מאוחר יותר לרשות הקהילה היהודית בטריאסט וכיום נמצאת בספריה הלאומית.[37]


ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יוסף קארו בוויקישיתוף

מחיבוריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור השם כנראה במילה העברית קָרָא, שמשמעותה בעל קורא. החולם הוא השפעת המילה הספרדית יקר, "קארו". ראו אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו (מופיע ב"#לקריאה נוספת"), עמ' 21
  2. ^ ר' דוד קונפורטי בספרו "קורא הדורות" (דף לה, ע"ב) מציין שר' יוסף קארו חי 87 שנה, ונתן רמז לשנות חייו "ראשו כתם פז"
  3. ^ על פי הרשום בסוף כסף משנה על הרמב"ם, וכן כתב החיד"א בספרו "שם הגדולים", ערך מרן מהר"ר יוסף קארו
  4. ^ פסיקה זו שהתבססה על "דעת רוב" בין הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, למעשה הותאמה לפסיקה בקרב קהילות תושבי צפון אפריקה ומגורשי ספרד, כאשר הרא"ש נמצא לרוב "בדעת מיעוט". באם לא היה הכרע, פנה בבית יוסף לפסיקה מאוחרת יותר מתוך הרמב"ן הרשב"א הר"ן והמרדכי וסמ"ג. גם כאן שלש הראשונים מתוך החמישה הם פוסקים על פי מסורת יהודי ספרד. וראו מאמרו של הרב הברמן
  5. ^ 1 2 המהדורות הראשונות של השולחן ערוך, אברהם מאיר הברמן (אתר דעת)
  6. ^ דפי פרשת השבוע של הספריה הלאומית לפרשת משפטים (אתר הספריה הלאומית)
  7. ^ 1 2 3 פרק א. תהליך התקבלותו של רבי יוסף קארו כפוסק מחייב לכל עדות הספרדים ממרן עד מרן משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, מאת בנימין לאו (אתר דעת)
  8. ^ הויכוח על הקודיפיקציה הפולמוס נגד השולחן ערוך, הרב דני דינר, מתוך "מאיר לארץ" (אתר מכללת לפשיץ)
  9. ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם קודיפיקציה
  10. ^ הרי"ף, רבי יצחק אלפסי שנולד בקאהיר וגלה לספרד כתב את ספר ההלכות לפי סדר הדיון התלמודי, על פי פסיקת ומנהגי יהודי ספרד. הרא"ש כתב את ספרו על פי הרי"ף, אך התאים את הדברים למנהגי ופסיקת יהודי אשכנז. בספרו ארבעה טורים השתמש רבי יעקב רבות בלשונו של הרמב"ם, יליד קורדובה בספרד שגלה לקאהיר, אך התאימו לספרו של אביו הרא"ש ולמנהגי ופסיקת יהודי אשכנז. וראו המהפכה שחולל רבי יעקב בעל הטורים מנחם ברונפמן (אתר חב"ד)
  11. ^ שינוי המנהג אלישיב פייג תבנית:מסמך. המאמר כולל ציטוטים מספרי הרב שמואל שפרבר אביו של פרופ' דניאל אשר מצא את שימורם של ההבדלים בין מנהגי ארץ ישראל ובבל בהבדלי המנהגים בין יהדות אשכנז וספרד, וכן את ספרו "מנהגי ישראל: מקורות ומסורות", דניאל שפרבר
  12. ^ [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/horovits.htm ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסרליש (הרמ"א), ד"ר יהושע הורוביץ, מחנים צ"ז תשכ"ה, עמ' 35-39 (אתר דעת)
  13. ^ 1 2 השולחן ערוך ויהדות תימן, משה צדוק, מחנים צ"ד, תשכ"ה (עמ' 61-64) (אתר דעת) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "ותימן" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  14. ^ דברי רעיונות ההשכלה בתימן - התעוררות אינטלקטואלית ושסע דתי וחברתי (מחלוקת "עקשים ודרדעים") בסדרת ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה יהודי תימן: הסטוריה, חברה, תרבות, בת ציון עראקי קלרמן, כרך ג' עמוד 43. (אתר ספרי גוגל)
  15. ^ המחלוקת עם הדרדעים (אתר מהרי"ץ, למורשת יהדות תימן)
  16. ^ "למצב יהודי תימן מכתב סאלם אלגהראזי המתנגד לקבוצת דור דעה, עיתון החירות כ"ב אדר תרע"ד, 1914, עמוד 2. (עיתונות עברית, אתר הספריה הלאומית)
  17. ^ שינויי נוסחאות של תפילות הקבע לפי קטעי גניזה - היש בהן פן תיאולוגי דב רפל (אתר מכון לפשיץ)
  18. ^ מקובלי דרעא, רחל אליאור (אתר 'דרכי אבותנו')
  19. ^ כתר שם טוב, על אימוץ קבלת האר"י בסידורי התפילה של קהילות ספרד, הרב שם-טוב גאגין, רב ראשי לקהילת הספרדים באנגליה (אתר כתבים עבריים)
  20. ^ היחס בין פסיקת ההלכה לתורת הסוד הרב ניר אביב (אתר "ישיבה" של ישיבת בית אל וערוץ שבע)
  21. ^ רשימת "נושאי הכלים" של השולחן ערוך (אתר דעת) וראו גם נושאי כליו של הרמב"ם
  22. ^ הלכות בשר בחלב, בנדון מחלוקת הטו"ז והש"כ, רבי יואל טייטלבוים הרבי מסאטמאר, במאמר שהתפרסם לאחר מותו בעיתונם "בית ועד חכמים", גליון חידושי תורה לבית המדרש דחסידי סאטמאר, אלול תש"ל (סביבות 1970). במאמר מצוטטת החלטת ועד ארבע ארצות כלשונה (אתר כתבים עבריים)
  23. ^ לא תוסיפו ולא תגרעו אורי דסברג, על הספר "חיי אדם", עלון השבת "שבת בשבתו" (אתר מורשת)
  24. ^ לימוד הלכה יומי רשימת ספרים מקוונת ללימוד ההלכה היומית, כולם מבוססים על השו"ע או על ספרים הנובעים מהשולחן ערוך, כגון חיי אדם->קיצור שולחן ערוך->משנה ברורה, בן איש חי, קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף. בדומה יש את ספריהם של הרב יוסף שלום אלישיב פסקי הלכה לציבור החרדי, ושל הרב חיים דוד הלוי מקור חיים לציבור הציוני דתי. והדוגמאות רבו.
  25. ^ התנועה הקונסרבטיבית הגדירה עצמה ככזו המוכנה להסתמך על פסיקה טרם השולחן ערוך ואף ישירות מן התלמוד, לצורך התגמשות (מתוך ויקיפדיה ערך "יהדות קונסרבטיבית" על פי הספר דוד גולינקין, Halakha For Our Time: A Conservative Approach To Jewish Law, United Synagogue, 1991. עמ' 26-31)
  26. ^ "הגיע זמן לכתוב שולחן ערוך מודרני" מאמר על התגובה החריפה בעולם החרדי לדברי חבר הכנסת ופעיל חידוש המקדש יהודה גליק (אתר ערוץ הרדיו 93FM)
  27. ^ ישעיהו לייבוביץ - היחס לאישה בהלכה מאמרו בשנות השלושים על הקודיפיקציה הקשיחה של ההלכה כפי שהיא מופיעה בספר "שולחן ערוך" וההכרח לדעתו להתגמש מולה בשיטות שונות. במאמר הוא מצדד בריקוד הורה של נשים עם גברים בניגוד להלכה, מכיוון שאינו עקרונית נגד התורה ונכתב לדעתו למציאות שהשתנתה מאז. (אתר ישעיהו לייבוביץ')
  28. ^ 1 2 3 שיבושים בכסף משנה שנגרמו על ידי המעתיקים הרב דוד צבי הילמן (בעיתון צפונות ג' עמוד נ"ג, אתר כתבים עבריים)
  29. ^ דפוסי שו"ע הראשונים, מאמרו של הרב ראובן מרגליות בעמוד 83 מתוך הקובץ רבי יוסף קארו: עיונים ומחקרים במשנת מרן בעל "שולחן ערוך" הוצאת מוסד הרב קוק (הקישור לספר בכרטסת הספריה הלאומית)
  30. ^ 1 2 3 4 5 מגיד מישרין למרן ב"י קטע ממאמרו של הרב מאיר אמסל בעיתונו "המאיר" על הספר "קדמות ספר הזהר" של הרב דוד לוריא ומאמר זוהר הרקיע מאת הרב ירוחם ליינר הרבי מרדזין, תשרי תשי"ב (אתר כתבים עבריים)
  31. ^ יוסף קארו מהדורה בתרגום אנגלי לספר דברי ימי ישראל, עמוד 538 (אתר ספרי גוגל)
  32. ^ פרק שלישי - המוקדש כולו לדיון בחידוש קבלי של רבי יוסף קארו בספר פרדס רימונים
  33. ^ 1 2 3 יוסף קארו נכנס לטראנס, מאמרו של תומר פרסיקו על ספרה של ד"ר מור אלטשולר: "חיי מרן יוסף קארו" (אתר תומר פרסיקו)
  34. ^ Joseph Karo, lawyer and mystic יוסף קארו: פוסק ומקובל רי"צ ורבלובסקי, ספרו המקורי (באנגלית) (כרטסת הספריה הלאומית)
  35. ^ ר' יוסף קארו: בעל הלכות ומיסטיקן מאמרו הסרוק של פרופסור יוסף דן על ספרו של ר"י צ' ורבלוסקי, תרביץ כרך ל"ג, תשכ"ד. (באתר הספריה הלאומית, ניתן לגישה חפשית אחר הרשמה לאתר)
  36. ^ איגרת רבי שלמה אלקבץ על לימוד ליל שבועות של השנים. בספר שני לוחות הברית (אתר כתבים עבריים)
  37. ^ החתימה בכתב ידו של מרן רבי יוסף קארו באוספי הספרייה הלאומית עידן פרץ, ('גילוי מילתא בעלמא', בלוג הספריה הלאומית, בהנהלת ד"ר עזרא חוואת)
  38. ^ בדפוסים הראשונים נקרא 'ספר המגיד'. על כתבי היד, הדפוסים, מבנהו המקורי של החיבור, היקפו המשוער בשלמותו, ראו מ' בניהו, יוסף בחירי: מרן רבי יוסף קארו, ירושלים תשנ"א, עמ' שצג-תיב.
  39. ^ על הספר: תומר פרסיקו, יוסף קארו נכנס לטראנס – ביוגרפיה חדשה על מחבר שולחן ערוך, בבלוג "לולאת האל", 4 ביולי 2016
  40. ^ על הספר: חיי מרן יוסף קארו מאת ד"ר מור אלטשולר, דרור בורשטיין, הכפילות המסתורית בחייו של מחבר "שולחן ערוך", הארץ, 14 בספטמבר 2016


תקופת חייו של הרב Pashute/רבי יוסף קארו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן



קטגוריה:אנשי עליות קודמות קטגוריה:מגורשי ספרד ופורטוגל קטגוריה:נושאי כלים של רמב"ם קטגוריה:צפת: רבנים קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:רבנים מקובלים קטגוריה:רבנים ארץ ישראלים קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת * קטגוריה:מחברי ספרי הלכה קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל קטגוריה:יהודים ספרדים