משתמש:Ptoshri/אבגר צהוב

agrimony= harvest lice= agrimonia eupatoria

משפחה: ורדניים= ורדיים (rosaceae= rose family).

עונת האסיף: בקיץ, לפני הפריחה ובראשיתה.

תיאור בוטני: מוצאו של הצמח באנגליה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: נוף הצמח. עלים.

מרכיבים פעילים: תרכובות פנול: טנינים (4%-10%), תרכובות flavonoids : luteolin, apigenin luteolin-7- glucoside, קוורצטין.

תרכובות איזו-פרנואיד (isoprenoids): triterpenes (15%): (ursolic acid (6%.

תרכובות פולי-סכריד (polysaccharide= רב-סוכר). חומרים נוספים: חומצה צורנית (silicic acid), סיליקה (silica= צורן דו-חמצני- SiO2- חומר מוצק, לבן וקשה ובלתי מסיס השכיח מאוד בטבע כחול וכקוורץ. תחמוצת שפעולתה חומצית למדי). שמן תמציתי (שמן אתרי), מרכיב מריר, מינרלים, ויטמין A, ויטמין K.

רפואת צמחים מודרנית: נחשב לצמח עדין, המותווה בעיקר לטיפול בשלשולים כרוניים או אקוטיים. זוכה להערכה בעיקר כעשב מרפא לקרומים הריריים ובשל תכונותיו כמכווץ ועוצר דימום (astringent) המסייע בהפסקת דמם. מאז הכיבושים הסקסוניים באנגליה נצרך האבגר הצהוב לטיפול בפצעים. במאה ה-15 היה צמח זה המרכיב העיקרי של arquebusade water, תרופת שדה לטיפול בפצעי-ירי. היום מייחסים את כוח הריפוי הזה לתכולת הסיליקה הגבוהה של העשב. מין קרוב לאבגר צהוב, agrimonia pilosa, המוכר בסין כ"שיאן ה קאו" (xian he cao), נצרך לצרכים דומים.

פעילות: ממריץ את זרימת המרה (cholagogue), מעודד התחדשות רקמות, מטפל בפציעות (חיצוני), נוגד-דלקת, נוגד שלשול, סופח ומייבש נוזלים מהגוף וכמכווץ ועוצר דימום (astringent), משתן. קיימות עדויות גם על פעילות אנטי-ויראלית מסוימת. נגד אבני-מרה. הרחקת אבנים מהכליות. לניקוי הקיבה. חולשת-שלפוחית השתן והשתנה לילית במיטה. עיכול רע.

התוויות: עיקריות: הרטבת לילה, מחלות מעיים דלקתיות (IBD).

משניות: אבני-מרה, דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דימומים מהאף, דליפת שתן, דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), הפרשות וגינאליות, השתנה תכופה/דחופה, וסת שופעת, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), כיבים בחלל הפה (אפתה), כיב פפטי (אולקוס), נזלת, שלשול (אקוטי), שלשול (כרוני).

החלקים העיליים, בהיותם עוצרים-מצננים, עשויים החלקים העיליים להיצרך במצבים "חמים" כגון שלשול, ברונכיטיס וזיהומים בדרכי-השתן, לסלק דלקות, כיח ורעלנים ולזרז את הריפוי. הם יעילים בטיפול בדלקות עור וכיבי עור ועוצרים דמם מחתכים.

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות: לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד; לא מומלץ לסובלים מעצירות.

היריון: אין מספיק מידע.

הנקה: אין מספיק מידע.

התכונות: צונן, מייבש. טעם מר ומכווץ.

במבט סיני מסורתי- תכונות: מעט מריר, קריר, יבש.

השפעה רפואית: מסלק ליחת לחות, מטפל בגודש ומפסיק הפרשות ודימומים:

לחות קרה במחמם תחתון: הפרשות וגינאליות כרוניות, שלשול כרוני, דלקת כרונית בדרכי-השתן. דימומים כרוניים: שיעול דמי, שלשול דמי, וסת גדושה ווסת ארוכה.

מסלק חום, לחות ורעילות:

אש בכליות: חום, דלקת הכליות, זיהומים אקוטיים של הכליות.

אש בכיס המרה: כאב אקוטי בצד הגוף הימני, דלקת כיס המרה.

מניע צ'י הכליות, מאזן מתן שתן ומקל על גירוי בשלפוחית:

תקיעות צ'י הכליות: השתנה כואבת, שתן כהה ומועט עם ריח חריף, עצירת שתן, גירוי בשלפוחית,

דליפת שתן, אבנים בדרכי-השתן.

ממריץ את העיכול, מטפל בגודש בכבד:

- תקיעות QI הקיבה והכבד: עיכול איטי ולקוי, כאב בצד ימין של הגוף, חוסר תיאבון, גודש בכבד, צהבת, דלקת כבד.

סופח, עוזר לאיחוי רקמות:

- כיבים בעור, בקיבה ובפה. פצעים פנימיים וחיצוניים.

- דלקות עיניים, פה, גרון, מפרקים.

אופני שימוש ומינונים: טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.

חליטה: 5 -2 גרם TID.

כחלק מפורמולה: 30%-25%.

השימושים: החלקים העיליים והעלים- חליטה- תרופה עדינה, אידיאלית לטיפול בשלשול, במיוחד אצל תינוקות וילדים. אימהות מיניקות יכולות ליטול אותה כדי להעבירה לתינוק באמצעות החלב.

משרה- פעילה ומייבשת יותר מן החליטה, ויעילה במקרים של ליחה וכיח מרובים. לטיפול בדלקת שלפוחית השתן, זיהומים בדרכי-השתן, ברונכיטיס ודמם וסתי כבד.

אספלנית- תחבושת עם עלים יעילה לטיפול בצלחה (מיגרנה).

תרחיץ- החליטה נצרכת כתרחיץ לפציעות, פצעים, אקזמה וכיבי דליות.

תרחיץ לעיניים- תמיסה מדוללת (10 גרם עשב על 500 מ"ל מים) נצרכת במקרים של דלקת הלחמית.

גרגור- החליטה נצרכת לגרגור במקרים של כאב גרון ונזלת.

זהירות! אין ליטול את העשב במקרה של עצירות, בגלל תכונותיו כעוצר.

מחקרים: מחקר פורטוגלי (2007) מצא כי לטינקטורה של הצמח פעילות נוגדת חמצון כנגד מחמצנים הנוצרים בעת תגובה דלקתית. בנוסף נמצא כי מקטע מן התמצית העשיר בפוליפנולים (polyphenols) היה בעל פעילות חזקה יותר, דבר המצביע על כך שמרכיבים אלו אחראיים לפעילות האנטי-דלקתית של הצמח.

במחקר קוריאני (2005) הציגה תמצית מימית מהחלקים העיליים של הצמח פעילות אנטי-ויראלית כנגד הפטיטיס מסוג B. עוד נמצא כי פעילות הצמח הגבוהה ביותר מתרחשת כאשר הוא נקטף באמצע חודש יולי.

במחקר סקוטי (2003) נמצא כי מיצוי הקסן (hexane= n-hexane) של הצמח הציג השפעה נוגדת חיידקים מעכבת כנגד הבקטריות bacillus cereus ו- bacillus subtilis.

במחקר שנערך בבריטניה (1990) נמצא כי עלים יבשים של הצמח שהוספו למזון של עכברים שהוזרק להם Streptozotocin כדי לדמות סוכרת גרמו להפחתה ברמות ההיפרגליקמיה.

מין נוסף: agrimonia pilosa שיאן ה קאו= xian he cao- יעיל גם נגד טפילים ובקטריות.

חלקים עיליים מיובשים: לבד מתכונתו כעוצר דמם, הזן הסיני של העשב הוא בעל תכונות נגד טפיליות ונגד חיידקים, ומשתמשים בו לטיפול בפטרת הנרתיק (trichomonas vaginalis), שרשור המעיים, דיזנטריה ומלריה.

מרתח- בסין משתמשים בו לטיפול בדמם רחמי כבד, דם בשתן, דיזנטריה וטפילי מעיים.

רטייה- טובלים רפד במרתח לטיפול בפורונקלים.

שטיפה וגינאלית- מצננים את המרתח ומסננים, משתמשים לשטיפה במקרי פטרת הנרתיק.