משתמש:Ranbar/Arachim

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"המגרש", מגרש הסוסים בצומת הרחובות עזה ומטודלה, 1936

שבט מודיעין הוא שבט צופים גדול ומרכזי בירושלים. השבט שוכן בעמק המצלבה וקיים ברציפות החל משנת 1937.

צופים בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט הצופים הראשון בארץ ישראל, "משוטטי בכרמל" נוסד בחיפה כבר ב-1916, וסמוך לאחר מכן נוסדה הסתדרות הצופים העבריים, שהתיימרה לאגד את הפעילות הצופית בארץ ישראל. בירושלים החלה הפעילות הצופית ב-1919, אז נוסדו במקביל כמה "גדודי צופים" בחסות בתי הספר למל, תחכמוני ובית המדרש למורים, והגדול שבהם היה "גדוד טרומפלדור" שנוסד ליד הגימנסיה העברית ב-1921. בשנת 1925 הוקם בירושלים "לגיון הצופים" שהתפלג מהסתדרות הצופים, וגישתו הייתה חינוכית יותר. במקביל המשיכה להתקיים "קהילת צופי מתתיהו", שהייתה משויכת לגימנסיה ופעלה בחצר בית הספר למל, ועוד שבט קטן - נטר.[1]

השבט הוקם כשבט הצופים הראשון בירושלים על ידי מנהל בית הספר "תיכון בית הכרם" (לימים התיכון ליד האוניברסיטה), אלכסנדר דושקין, בחנוכה תרצ"ח ונחנך רשמית בי"ט טבת תרצ"ח (23 בדצמבר 1937), יום הולדת ה-36 של הקרן הקיימת לישראל.

עד שנת 1941 פעל השבט מחצר בית הספר בית הכרם (בניין המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין). במאי 1939 יצאו חניכי השבט להפגנה ברחוב בן יהודה נגד הספר הלבן. ב-1941 התפצל השבט, החלק שנותר בבית הכרם היה לשבט בית הכרם, בעוד שבט מודיעין עבר לפאתי רחביה.

בין השנים 1941 ועד 1958 פעל השבט בצריף שהוקם ב"מגרש הסוסים", שהיה שטח אדמה גדול בהצטלבות הרחובות עזה ובנימין מטודלה בשולי שכונת רחביה. בשנת 1948 נהרס הצריף והשבט עבר זמנית לפעול מבית קדימה. ב-1949 הוקם הצריף השני, על בסיס חומרים מ"מחנה אלנבי" (מחנה צבאי בריטי נטוש בתלפיות) והשבט שב לפעול מ"המגרש". בתקופה זו פעלו חניכי השבט בפעולות חינוך במעברות.

בין השנים 1958 עד 1968 פעל השבט מצריפים שהוקמו ב"חורשת הכלבים" (פרסת רחוב התיבונים כיום), מקום בו שכנה בעבר כלביית משטרת המנדט וקלט חניכים משכונות קריית שמואל ורסקו.

ב-1969 החל להבנות משכן הקבע של השבט בעמק המצלבה, עד השלמתו התארח השבט ב"בית פיליפס" הסמוך למנזר המצלבה, משכנה של הנהגת צופי ירושלים. בחנוכה תשל"ב (דצמבר 1971) נחנך "הבניין" בתהלוכת לפידים של חניכי ובוגרי השבט. השבט הרחיב קליטת חניכים גם משכונת המושבה הגרמנית, המושבה היוונית וקטמון.

בשנת 1986 נחנך האגף החדש, "אחוזת יוני" (על שם יוני ברנע), הכולל אולם פעילות על שם גוני הרניק.

שמות הגדודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבכל שבט צופים, כל חטיבת גיל מאורגנת בגדוד. בתחילה ניתן לכל גדוד שם חדש (דפנה, המפעפילים, החורש, הגליל, הירדן וכו'), אולם משנת 1956 החלו להופיע השמות החוזרים עציון, איילון, ארזים, חותרים, להבות.

מאז 1980 הונהג בשבט מחזור שמות קבוע: הדר, רעים, מגל, חותרים, החורש, עציון, איילון, ארזים, להבות, יובל (על שם יובל ביהם), כך שבין שני מחזורים של גדוד "ארזים", למשל, מפרידות בדיוק 10 שנים.

סיוע בהקמת שבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט מודיעין, בהיותו שבט חזק ועתיר חניכים וכוח הדרכה, סייע בהקמת שבטים רבים בירושלים, בהם שבט רכסים (קרית מנחם, שבט אריאל (רמות אלון), שבט כפיר (נוה יעקב, שבט העומר (הגבעה הצרפתית), שבט לפיד (קטמונים ושבט יונתן (מבשרת ציון).

גרעיני "רעים" ושל"ף[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט היה לחלוץ ההגשמה בעיירת פיתוח במסגרת הנח"ל, במקום בהתיישבות בקיבוצים. בשנת 1972 חברו לגרעין נח"ל מספר שמיניסטים משבט "מודיעין" ומספר שמיניסטים קיבוצניקים ויצאו לשנת שירות בירוחם ובבית שמש כשהם דוחים את גיוסם הצבאי בשנה, לגרעין קראו על שם גדודם "רעים". מאז שולבו גרעיני "רעים" בתוכנית ההגשמה של תנועת הצופים.

ב-1976 יזמו חניכים מן השבט, יחד עם משרד החינוך את תוכנית של"ף - שמיניסטים לעיירות פיתוח, במסגרתה נרשמו תלמידי י"ב לשנת לימודים ומגורים בעיירת פיתוח (בית שאן, מגדל העמק, קרית מלאכי, חצור הגלילית, קרית שמונה ובית שמש), ב-1979 היו בתוכנית 65 בני נוער.

אנשי שם בוגרי השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמדה אלון, היה נכון: חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת "עם הספר" בע"מ, 1976