משתמש:Royisoko/חקלאות נבטית בנגב

חקלאות נבטית בנגב

החקלאות הנבטיתנבטים הינה חקלאות במרחב הנגב ודרום ירדן אשר היטיבה לנצל את תנאי האיזור לשם גידול חקלאי. חקלאות זו הינה חדשנית ומיוחדת הן מעצם ראשוניותה והן מעצם העובדה כי הנבטים היו עם נוודנוודים.

'1. משמעות תרבותית'

הירונימוס מקארדיה (Hieronymus of Cardia), קצין בצבא היווני בעת תקיפת הנבטים, כתב כי לנבטים מנהג שלא לזרוע, לא לטעת עץ ולא לבנות בית וכי העובר על מנהג זה אחת דתו למות . בנוסף מנהג להם שלא לשתות יין . לעומת זאת אנו מוצאים בממלכת הנבטים עדות לחקלאות נבטית מאסיבית ויציבה. יש לעמוד על המשמעות התרבותית של שינוי אורח חיים זה. האימפריה הרומאית נלחמה במונופול של הממלכה הנבטית על מסחר הבשמים והחלישה את כוחה הכלכלי, בנוסף לכך, שבטים ערביים אחרים נלחמו בנבטים ויחד הם כמעט מוטטו את הממלכה לחלוטין . בתגובה להיחלשות הכלכלה הנבטית החל המלך הנבטי חרתת הרביעי ולאחריו גם המלך הנבטי רבאל השני להשתמש בידע ובהיכרותם של הנבטים את המדבר ולהפוך לממלכה המתבססת על כלכלה חקלאית . בעקבות מהפכה זו זכו מלכים אלו לתארי כבוד וברכה מעמם מה שמלמד על קבלתה החיובית של מהפכה זו .

2. תקופות החקלאות הנבטית

תחילת החקלאות הנבטית  בתקופה הנבטית-המוקדמת, בערך בשנת 300 לפנה"סהתקופה הנבטית המוקדמת. בשלב הראשון עסקו הנבטים רק מעט בחקלאות ומלאכה זו הייתה טפלה לגידול הצאן . כשהתערערה תרבותם כנוודים עקב ירידת קרנם הכלכלית ממסחר המור והלבונה   עברה הממלכה הנבטית להסתמכות כלכלית חקלאית. מהפך זה קרה לאורך התקופה הנבטית המאוחרתהתקופה הנבטית המאוחרת . חקלאותם של הנבטים שימשה בסיס לחקלאות במרחב הנגב כשבתקופה הביזאנטיתהתקופה הביזאנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה התקופה המוסלמית הקדומה השתמשו באותן טכניקות נבטיות ואף באותם מתקנים חקלאיים . למעשה אף הבדואיםבדואים כיום משתמשים באותו בסיס חקלאי נבטי .

3. סוגי הגידולים בחקלאות הנבטית

אין אנו יודעים במדויק מה גידלו הנבטים במפעלם החקלאי כיוון שרק המבנים החקלאים שרדו. התעודות הכתובות היחידות אודות הגידולים החקלאים בתקופה זו בנגב הינה מן הפפירוסים של ניצנה. בפפירוסים אלו מוזכרים גידולי שעורה וחיטה וכן, ארקוס, מין מסוים של קטניה . גידול השעורה סביר ביותר היות והשעורה בעלת עמידות גבוהה בתנאי האקלים של הנגב וכן מהווה מזון טוב לגמלים אשר היוו אמצעי מרכזי וכמעט יחידי להעברת סחורות הבשמים . מתוך הפפירוסים קיימת היתכנות שגודלו אף ירקות אך בכל מקרה לא לצרכי מסחר אלא רק לשימוש ביתי .

בנוסף לגידולים החד שנתיים עולה מן הפפירוסים כי הנבטים גידלו גם עצי פרי רב שנתיים. ככל הנראה הנבטים גידלו עצי זית ותאניםתאנה . מעבר לגידולי עצים אלו אשר קיימותם תלויה באמינות הפפירוסים קיימת סבירות גבוהה יותר עד כדי ודאות כי הנבטים גידלו גפניםגפן לתעשיית היין ולתעשיית מיץ ענבים מורתח הנקרא 'דבש ענבים' . אנו מוצאים במרחבי הנגב שרידי מתקנים חקלאיים רבים אשר שימשו להפקת היין אשר מגבירים את הסבירות לגידולו על ידי הנבטים .

4. מתקנים חקלאיים

הנבטים פיתחו והשתמשו במספר מתקנים חקלאיים שונים להקמת מפעל החקלאות שלהם. אפשר לחלק סוגי מתקנים אלו לארבע קבוצות: א. מתקנים חקלאיים שנועדו להתמודד עם משטר המים האופייני לנגב. ב. מתקנים חקלאים שנועדו להכשרת תוואי הקרקע ושמירת התפוקה החקלאית. ג. מתקני מגורים למטרת מגורים בקרבת החלקות. ד. מתקני הפקה מן התוצר הגולמי לכדי המוצר הנסחר.

א. מתקנים חקלאיים שנועדו להתמודד עם משטר המים האופייני לנגב

משטר המים בנגב מאופיין בכמות משקעים דלילה יחסית ובשיטפונותשיטפון בזק. קיימים מספר מתקנים חקלאיים נבטים שבנו להתמודדות עם משטר זה. 1) תעלות חפורות אשר אספו מי נגר מן המדרונות ותיעלו אותם להשקיית חלקות חקלאיות. 2) סכריםסכר אשר סכרו מים בעת שיטפונות ואיפשרו שימוש ארוך טווח במים אלו. 3) סכרי הטיהסכר הטיה אשר הטו מי שיטפונות מן הערוצים להשקיית החלקות החקלאיות. 4) טרסותטרסה אשר שימרו לחות מוגברת בקרקע ומנעו איוד מהיר של המים. 5) בורות מים ובארות אשר חפרו הנבטים ושימשו לעיתים גם להשקיית חלקות חקלאיות . ב. מתקנים חקלאים שנועדו להכשרת תוואי הקרקע ושמירת התפוקה החקלאית

אדמת הנגב איננה מתאימה באופי התוואי שלה לחלק מהגידולים החקלאים ועל כן בנו הנבטים מתקנים חקלאיים להכשרתה לגידולים אלו. 1) 'תולילאת אל ענב', או בשמם השני 'רוג'ום אל כורם', הינם השמות הערביים לתילי אבנים באיזור שבטה אשר שמם מרמז כי שימשו לגידול גפנים . תילים אלו שימשו להדליית הגפנים ועליהם השתרגו שריגיהן. בנוסף לכך תילים אלו הגבירו את התעבות הטל ושיפרו את משטר המים לו זכו הגפנים . 2) טרסותטרסה נבנו גם על מנת לאצור אדמת סחף אשר נסחפה בשיטפונות על גבי המדרונות הטרשיים ובכך הכשירו שטחים חדשים לכדי חלקות חקלאיות פוריות. בנוסף, הטרסות החלישו את עוצמת השיטפונות על ידי קיטוע המדרון ואצירת קרקע ובכך מנעו את סחיפת הקרקע האצורה על ידן בשיטפונות . 3) גדרות אבן לתחימת גבולות החווה החקלאית הנבטית הקדומה ואולי אף להגנה מפני הזקתם של בעלי חיים או אנשים .

ג. מתקני מגורים בקרבת החלקות החקלאיות

הנבטים בנו גם בתים הנקראים במחקר 'בתי חווה' בצמוד לחלקות החקלאיות אותן עיבדו. בנוסף בנו מגדלים לשמירה ומבנים הדומים לשומרותשומרה אשר ככל הנראה תפקדו ככאלה או כממגורותממגורה .

ד. מתקני הפקה מן התוצר הגולמי לכדי המוצר הנסחר

הנבטים בנו מספר גתותגת, חלקת אף ציבוריות, להפקת יין או 'דבש ענבים' מן הענבים אותם גידלו בכרמיהם. בנוסף נמצאו שרידים של כלי בית בד אשר שימשו להפקת שמן מן הזיתים .