משתמש:Samsh/יזמות סדרתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

[שחם] - יזם סדרתי - על יזמות סדרתית ישראלית

יזמות סדרתית הינה יזמות משמעותית חוזרת של מיזם, בדרך כלל של חברת הזנק, אשר אינה הפעם הראשונה שנעשתה על ידי היזם. במחקרים שונים[1], נוהגים להגדיר יזם סדרתי, ככזה אשר הקים בעברו שלושה מיזמים, לפחות. יזמות סדרתית הינה בעיקר מקצוע, אך גם ובעיקר דרך חיים.

בעוד בעיני היזם הרגיל - היזמות היא קריירה וחד פעמית, היזם הסדרתי רואה את היזמות כמקצוע.

הגם שיזמות יכול שתהייה נטולת חדשנות, הרי שמרביתן המכריע של היזמויות הן של חדשנות והנחשבות למנוע צמיחה של משקים כלכליים[2] [3].

סוגי יזמים סדרתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היזמים הסדרתיים אינם קבוצה הומוגנית אלא נחלקים לשתי קבוצות:

  • היזמים הסדרתיים הפועלים בטור, או יזמי "קפיצות הצפרדע" - היזמים אשר יוזמים מיזם, מקימים אותו, מעלים אותו על דרך המלך ומממשים השקעתם בו ורק אז עוברים למיזם הבא. קבוצה זו כוללת את מרבית היזמים הסדרתיים.

מגמות ביזמות סדרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרם היחסי של היזמים הסדרתיים בקרב כלל היזמים מצוי בעלייה מתמדת במקביל להפיכתו של העולם לטכנולוגי יותר ולבגרות העסקית הכללית, מספרם גדל מכ- 10% מכלל היזמים בשנות השמונים לכ- 30% כיום[4].

מאפיינים אישיותיים של היזם הסדרתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי האופי של היזם הסדרתי כוללים גם תכונות נרכשות אך בעיקר תכונות מולדות הטבועות בגנים[5][6][7]. חלק מקווי אופי אלה נחשבים לשליליים. מחקר מתחום מדע הפסיכולוגיה מצא קשר תדיר בין יזמים טכנולוגיים להפרעת [[היפומאניה][8] ככלל, היצירתיות היזמית היא תוצר של מיומנות, כשרון ואישיות (בונו, 1996).

מאפייני היזמים למיניהם נחקרו רבות[9] [10] [11] [12] [13].

תכונות חיוביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הישגיות קיצונית.
  • חריצות חסרת ליאות.
  • יצירתיות, חדשנות וכושר המצאה.
  • ראייה ויכולת הפשטה רב מימדיות.
  • מנת משכל גבוהה.
  • ידענות ויכולות למידה גבוהות.
  • אופטימיות מוקצנת.
  • מידה בלתי מבוטלת של אלטרואיזם בעשייה ולא מונעות למען התועלת האישית בלבד.
  • נחישות, עקביות ודבקות במטרה.
  • יכולת לעקוף ביצירתיות ומקוריות כל מכשול בדרכם - הכישרון "לצאת מהקופסא".
  • כושר עיתוי גבוה.
  • היעדר יחסי של החשש מכישלון והכישרון להפיק ממנו לקחים לעתיד.
  • בעלי היכולת להוכיח את היעדר גבולות משאב הזמן וכי דווקא לאנשים עסוקים במיוחד יש די זמן לכול.

תכונות שליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היותם מכורים לעשייה עד כדי כפייתיות.
  • אינדיבידואליות וכישורים בינאישיים מוגבלים.
  • עקשנות חסרת פשרות.
  • הם שוברי מסגרות כרוניים ואלרגיים לסמכות מכל סוג ושואפים להיות מניעים ולא מונעים על ידי אחרים.

עקומת הלמידה של היזם הסדרתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, היזם הסדרתי הינו העל היכולת ללמוד מהכישלון ולהפיק לקחים. מגזין הייזמות INC מתווה את מסלול הכשרה אופייני[14]:

  • מהמיזם הראשון - לומד את תולדות עיתוי הפרישה האופטימאלי.
  • מהמיזם השני – לומד שאין להתאהב במיזם.
  • מהמיזם השלישי – השלמת מיומנות היצירתיות במינוף המשאבים.
  • מהרביעי-חמישי - מותר לעיתים גם להיכשל.
  • מהשישי-שביעי – שהוא אינו "מציאה" כל כך גדולה ושאל לו לגייס עובדים הדומים לו מידי.
  • לומדים בסוף - שהתהליך הופך קל ממיזם למיזם.
  • לא לומדים לעולם - מתי להפסיק/לפרוש.

הנשים כיזמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק כשליש מהיזמים הסדרתיים הן נשים. מגמה זו הינה בינלאומית וגם בארץ[15].

היזמות הסדרתית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היהודי כעם הרוח, היצירה והחדשנות הטכנולוגית, הינו מקור בלתי נדלה של רוח היזמות – בכלל, ובתוכה תופעת היזמות הסדרתית – בפרט וממצב את מדינת ישראל במקום גבוה במרבית המשתנים והמדדים של היזמות והחדשנות.

עם זאת, יש להתייחס פרטנית למהות היזמות הישראלית ולא רק למידת קיומה.

כאשר ההתבוננות הינה על עצם ומידת קיום היזמות בישראל באופן כללי, קיום התופעה אינו ממקם את ישראל במקום גבוה בין ארצות העולם (מקום 25 ,בלבד, בשנת 2008, עם עסק אחד לכל 24 תושבים, על פי סקירת D&B - דן אנד ברדסטריט). שונה התמונה כאשר ההתבוננות הינה על היזמות הטכנולוגית, אז ממוקמת ישראל במקום של כבוד במעלה הרשימה.

כיום בישראל ובעולם, יזמים סדרתיים ישראלים ויהודים רבים אשר "עשו זאת" – בעלי "מגע זהב" – מידאס, בהצלחה מספר פעמים והם חלק ותוצר התצרף של מדינת ישראל והיותה מובילת חדשנות ובכלל זה:

  • הראשונה בעולם ברישומי פטנטים (היחס בין מספר הפטנטים לאוכלוסיה).
  • הראשונה בעולם ביחס פטנטים - [קפיטה].
  • הראשונה בעולם בהוצאה למו"פ ביחס לתל"ג - 4.5% בשנת 2006 (אחריה שוודיה 3.7%).
  • הראשונה בעולם במספר המדענים והמהנדסים ביחס לכוח העבודה.
  • הראשונה בעולם במספר חברות ההזנק לנפש (מעל 4,000 ל- 7 מיליון תושבים).
  • הראשונה בעולם במספר היחסי של חברות ההזנק בתחום הביוטק.
  • הראשונה בעולם במספר הפרסומים המדעיים לנפש.
  • המדינה מחוץ לצפון אמריקה אשר מספר החברות אשר מקורן ובסיס פעילותן מצוי בה ונסחרות בבורסת הטכנולוגיה נאסד"ק הוא הגדול ביותר בעולם.
  • השלישית בעולם אחרי ארה"ב וקנדה במספר היזמים לנפש. ממחקרם של דר' מירי לרנר ויואש אברהמי, אוניברסיטת תל אביב, פלטי 2000.
  • מספר הישראלים מקבלי פרס נובל בתחום המדע והטכנולוגיה (8 נכון לשנת 2007) גבוה ב- 20% משיעור המדענים באוכלוסיה.
  • ממוקמים בה מרכזי פיתוח של 43 מתוך 50 ענקי הטכנולוגיה בעולם (2008).

מחקר כמותי אשר נערך על היזמים הסדרתיים הישראלים, מדד בקרבם במובהק רמת פטריוטיות גבוהה מאשר אצל אוכלוסיית אנשי העסקים הבכירים האחרים[16].

יזמים סדרתיים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת היזמים הסדרתיים הישראלים ארוכה ומגוונת וכוללת כיום כבר עשרות, חלקם נחשבים למניחי יסודות היזמות בארץ: החל מאפי ארזי, יוסי גרוס (למעלה מ- 30 חברות ביומד), יהודה וזוהר זיסאפל, ראובן ושי אגסי, שלמה קאליש, שלמה בן-חיים, אורני פטרושקה, רפי ומוטי ביאר, שלמה קרמר, גיורא ירון, גידי ברק (15 חברות הייטק), מיקי שחם (5 חברות, 4 מהן חברות הייטק) ועוד רבים טובים ומוכשרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היזם הבלתי נלאה.
  2. ^ ניתוח וצפי התפתחות העסקים בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל.
  3. ^ הספר ניהול אסטרטגי M.A. Hitt, R.D. Ireland and R.E. Hoskisson, Strategic Management: Competitiveness and Globalization, 4th ed. (South-Western College Publishing, 2001).
  4. ^ מה מבדל את היזם הסדרתי.
  5. ^ THE ENTREPRENEURIAL GENE
  6. ^ [ http://www.businessweek.com/smallbiz/content/oct2006/sb20061030_540336.htm Business Week - Is There a Gene for Business?
  7. ^ Brent Bower - Former New York Times editor
  8. ^ Technology entrepreneurs frequently experience hypomania
  9. ^ .John G. Burch, Business Horizons(1986)
  10. ^ מה מבדל את היזם הסדרתי.
  11. ^ מחקר של דר' מירי לרנר ויואש אברהמי, אוניברסיטת תל אביב, פלטי 2000.
  12. ^ ארזי, עשות ודנינו (1996).
  13. ^ מחקר ישראלי: יש להם אלרגיה לסמכות.
  14. ^ (הם פשוט אינם יכולים לעצור – INC Magazine).
  15. ^ המחקר: פי שניים יזמים מיזמיות.
  16. ^ תוצאות מחקר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ומגזינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הארץ Online
  • NFC
  • IFeel
  • Inc. magazine article
  • Brouwer, M.T. (2002). 'Weber, Schumpeter and Knight on entrepreneurship and economic development'. Journal of Evolutionary Economics, vol. 12(1-2), p. 83
  • Casson, M. (2005). 'Entrepreneurship and the theory of the firm'. Journal of Economic Behavior & Organization, 58 (2) , 327-348
  • Kirzner, I. (1973). Competition and Entrepreneurship
  • John G. Burch (1986) Business Horizons

אתרי אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.