משתמש:Sigald/תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| מרכז|200px | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| מייסדים | חברת I.P.C |
| משרד ראשי | ת.ד. 2121, הרצליה פיתוח 46120 |
| מוצרים עיקריים | אחסון הולכה וניפוק של תזקיקי דלק |
| אנשי מפתח | רפי טטרקה, מנכ"ל |
| תש"ן | |
ממוזער|250px|שמאל|צילום אויר - מסוף קרית חיים (טרמינל)
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת "תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ" (תש"ן) היא חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל (100% בבעלות המדינה) ומטרתה לספק את צורכי תשתית משק האנרגיה של מדינת ישראל . פעילות החברה חולשת על קשת רחבה של תחומים במשק הדלק: שירותי נמל לייבוא ולייצוא; אחסון דלקים לסוגיהם , הולכה ואספקה של דלקים, בעיקר של תזקיקים, באמצעות צנרת תת קרקעית לכל רחבי הארץ; טיפול במוצרי דלק גולמי ובתזקיקים, וניפוק למכליות כביש. סל השירותים המגוון והנרחב שהחברה מעניקה, יחד עם המקצוענות והאמינות המאפיינים אותה, מבססים את מעמדה כחברת התשתית הגדולה והמובילה במערכת משק הדלק במדינת ישראל.
חברת "קו מוצרי דלק בע"מ", הנמצאת בבעלותה המלאה של חברת תש"ן עוסקת בהפעלה ובתחזוקה של מערכות וקווי הדלק להולכת תזקיקים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת "תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ" וחברת הבת קו מוצרי דלק (קמ"ד) הנן יורשות חברת הנפט העיראקית I.P.C שהוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ע"י הממשלה הבריטית. הממשלה הבריטית ראתה חשיבות כלכלית ואסטרטגית בפיתוח נמל בחיפה, בין היתר כנקודת מוצא לייצוא נפט ותזקיקי נפט למדינות אירופה. בשנת 1931 נחתמה אמנה בין הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל לבין חברת הנפט העיראקית (I.P.C) להעברת נפט מעיראק דרך עבר הירדן לחיפה, מהלך של כ-1100 ק"מ, ולהסדרת זכויותיה של החברה בפלשתינה (א"י). בשנת 1934 השלימה חברת I.P.C את הנחת קטע צינור הנפט מכירכוכ שבעיראק ועד לחיפה. עם הקמת המדינה בשנת 1948 הופסקה הזרמת הדלק מעיראק לחיפה בקו זה.
בחסות הממשלה הבריטית הקימה חברת I.P.C באזור חיפה מתקני אחסון, מערך של קווי דלק ונמלי דלק לגולמי ולתזקיקים, המשמשים בחברה עד עצם היום הזה.
בסוף שנות ה-50, עם הטלת החרם הערבי, הקימה ממשלת ישראל חברה ממשלתית בשם: "שירותי נפט", אשר הפכה בסוף שנות ה-50, עם סיום ניהול בתי הזיקוק בחיפה ע"י הבריטים, ליורשת החוקית של הזכויות והנכסים של חברת הנפט העיראקית.
במהלך השנים, עם התפתחותה הכלכלית של המדינה, גבר הצורך של המשק בדלק וכן בהיות מרכז הכובד הכלכלי במרכז ובדרום הארץ, היה צורך לפתח גם בהם תשתית דלק לסוגיה. כך החברה הגדילה את כושר האחסון, הרחיבה את קווי ההולכה והקימה מסופי דלק חדשים, נמלים ומסופי ניפוק. בשנות ה-90, שונה שמה של החברה ל"חברה לתשתיות נפט ואנרגיה בע"מ".
תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברות תשתיות נפט ואנרגיה וקו מוצרי דלק מהוות נדבך מרכזי במבנה משק האנרגיה בישראל. תפקידן הוא לספק את שירותי התשתית למשק זה וכלולים בו 4 תחומי פעילות עיקריים:
1. פריקה– מערך התשתית כולל בתוכו נמלי הדלק ומעגנים (מינגשים) ימיים בחיפה, באשקלון (בשיתוף עם חב' קצא"א).
בנמלי הדלק מספקים למכליות-ים שירותי תדלוק ושירותי פריקה וטעינה של מוצרי דלק. המקשרים הימיים מספקים שירותי פריקה למכליות-ים באמצעות צנרת תת ימית , אליה מתחברת המכלית בלב ים. הנפט הגולמי הנפרק מהמכלית מוזרם באמצעות הצינור למתקני האחסון בחוף ומועבר אחר כך לבתי הזיקוק.
2. אחסון – חברת תשתיות נפט ואנרגיה עוסקת באחסון של נפט גולמי ומוצריו: מזוט, סולר, קרוסין ובנזין. חומרים אלה מאוחסנים, כל מוצר בנפרד, במכלים ייעודיים המכוסים בגגות צפים שמטרתם הן למנוע התנדפות של אדי דלק לאוויר והן למנוע הצטברות של גזים במיכלים. מכלי האחסון הם בחלקם עיליים ובחלקם תת-קרקעיים, והם ממוקמים במתקני אחסון שונים ברחבי הארץ אשר ביניהם מקשרת רשת קווי הולכה ארצית. כל מתקני האחסון של החברה עומדים בתקנים המתקדמים ביותר לבטיחות ולאיכות הסביבה ומצוידים במערכות מתקדמות לכיבוי אש ולבקרה.
3. הולכה- מתקני האחסון של חברת תשתיות נפט ואנרגיה פרושה על פני רשת קווית ארצית שאורכה הכולל כ- 800 ק"מ. על מנת לשמור על בטיחות מירבית ולמניעת זיהום הסביבה כתוצאה מפגיעה מכנית בצינורות ודליפת דלקים, מוטמנים הצינורות באדמה ותוואי הצנרת מאובטח באופן שוטף באמצעות סיורים פיסיים על הקווים.
4. ניפוק - בין שאר פעילויותיה, מפעילה החברה את אתר הניפוק "אשל הנשיא", המספק שירותי ניפוק למיכליות כביש לאזור דרום הארץ. מתקן הניפוק מספק שרות לכל חברות השיווק השונות למוצרים השונים: בנזין לסוגיו, קרוסין דס"ל – דלק סילוני למטוסים, סולר לתחבורה, סולר להסקה
מתקני החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממוזער|250px|שמאל|נמל הדלק, חיפה מתקני החברה פרוסים ברחבי הארץ ממסוף קריית חיים בצפון ועד מתקן אפרת ברמת חובב:
מסוף קרית חיים (טרמינל) - הוקם במפרץ חיפה, בחוף הים של קרית חיים בשנות ה-30 ע”י I.P.C , במטרה לייצא את עודפי הזיקוק של בתי הזיקוק ללקוחות בחו"ל.
פעילות המסוף: פריקה וקליטה של נפט גולמי ממכליות-ים באמצעות מקשר ימי, אחסון תפעולי של נפט גולמי והזרמתו לזיקוק בבית הזיקוק בחיפה; קליטת נפט גולמי מקצא"א, אחסונו והזרמתו לבתי זיקוק.
נמל הדלק, חיפה - הוקם בשנות ה-30 ע”י I.P.C . פעילות: שינוע של מוצרי נפט מוגמרים ומוצרים בתהליך זיקוק, תדלוק אוניות, אחסון והזרמה של מוצרים לבתי זיקוק חיפה, למתקני אחסון ולצרכנים גדולים במפרץ חיפה.
מסוף אלרואי – הוקם בתחום המועצה המקומית קריית טבעון בשנות ה-60 ע"י חברת "שירותי נפט". פעילות המסוף: אחסון מוצרי נפט והזרמתם למרכז הארץ ולדרומה,למתקני תעופה, לנמל הדלק, למתקני חברות הנפט, לבתי הזיקוק חיפה ולתחנות טורבו-גז של חברת החשמל.
מסוף ביל"ו - הוקם מזרחית לרחובות, סמוך לצומת ביל"ו בשנות ה-60 ע"י צה"ל, אשר הקים בו מיכל אחסון אחד. בסוף שנות ה-70 עבר המתקן לידי חברת תש"ן אשר הקימה בו מיכלי אחסון נוספים ובסוף שנות ה-80 הניחה ממנו צינור דלק אל שדה התעופה בן-גוריון. פעילות המסוף: אחסון מוצרי דלק והזרמתם ליעדים במרכז הארץ ולשדות תעופה.
מסוף אשקלון דרום - הוקם על חוף הים, דרומית לתחנת הכוח “רוטנברג” שבאשקלון באמצע שנות ה-70. פעילות המסוף: אחסון נפט גולמי ומוצרי נפט, הזרמת מוצרי נפט למערך הצנרת הארצית ולתחנת טורבו-גז רוטנברג של חברת החשמל.
מסוף האשל - הוקם צפונית לבאר שבע, מול שדה תימן בשנות ה-70. בתחילת שנות ה-80 הוקמו בו מכלי אחסון נוספים והונחו צינורות דלק ממנו אל צרכני דלק בדרום הארץ.
בשנת 2002 הוקם אתר הניפוק למיכליות כביש על מנת לספק מוצרי דלק מסוגים שונים לחברות שיווק הדלק.
מתקן "אפרת" - הוקם מזרחית לרמת חובב בשנת 1995. מאז הוא משמש לאחסון מוצרי דלק ולניפוקו על פי דרישה. פעילות המתקן: אחסון מוצרי נפט והזרמתם ליעדים נדרשים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ אתר החברה