משתמש:Simha72/אילינקה

אילינקה הוא כפר ברוסיה (בפלך ווארוניז'), בו גרו צאצאים של נכרים-מתייהדים, שאבות אבותיהם התייהדו, אולם לא התגיירו כדין. כפר זה נמצא במרחק של כ-25 ק"מ מכפר וויסוֹקי, נכרים-מתייהדים הגיעו לאילינקה, ברובם, מכפר טִישַאנְקָה. ב-1914 בכפר טִישַנְקָה היו 288 מתיהדים. ב-1921 כל המתיהדים של טִישַאנְקָה עברו למקום חדש. וכך הוקם הכפר אילינְקָה. תושביו של הכפר אילינקה היו רשומים במסמכים כ"יהודים", וזאת לאור דרישתם מהשלטונות הסובייטיים לרשום אותם כ"יהודים", מפאת דתם, ובניגוד למוצאם האֶתני. תושבי הכפר שמרו על מנהגי היהודים בחומרה יתרה (כמיטב ידיעתם). בכפר היה ביהכנ"ס. בית הקברות מחולק ל-3 חלקים: גברים, נשים וילדים.

היסטוריה של הקמת מקום מגורים של נכרים-מתייהדים – אלינקה. בשנים הראשונות של קיומה של המדינה הסובייטית, החליטו השלטונות הסובייטיים להקים בפלך ווארוניז' מתושבים נכרים-מתייהדים של כפרי הסביבה, את ה"קולחוז היהודי". סיבת ההחלטה הזו של השלטונות, היתה נעוצה בשאיפתם של השלטונות הסובייטיים דאז, להקים קולחוזים בכל מקום ובכל מחיר. שנאתם של השלטונות הסובייטיים לדת בתקופה ההיא עוד טרם היתה גלויה, והם הבטיחו לנכרים-מתייהדים, שבמסגרת הקולחוז, יינתן להם חופש דת, והעיקר - שיום החופש ייקבע בשבת (ולא ביום ראשון - כבכל רוסיה). כתוצאה מזה, נהרו למקום החדש – אילינקה – נכרים-מתייהדים ממספר כפרים הממוקמים בפלך ווארונז', ובעיקר – מכפר טישאנקה. יצויין, שאלו שהגיעו לאילינקה, היו אנשים היותר אדוקים בדת משה מקרב הנכרים-מתייהדים, והיה חשוב להם ביותר להתארגן לקהילה מסודרת באורח חיים יהודי.

על היסטוריה של כפר טישאנקה – ממנו הגיעו רוב המתייהדים לאילינקה – ידוע לנו ממסמכים ההיסטוריים, שב-1768 נפתח תיק פלילי נגד תושב כפר טִישַנְקָה (בפלך ווֹרוֹנֶז') ו-30 מחבריו, שהתרחקו מהנצרות הפרבוסלבית וסירבו לחזור לחיק הכנסיה. אנשים אלו לא קידשו את האיקונין (=תמונות), וכפרו בטקסי הכנסיה. לא היו להם שום מנהגים יהודיים ספציפיים. וב-1827 מספר מסויים של משפחות של המתייהדים מהכפר טִישַנְקָה נאסרו בבית הסוהר, ולאחר מכן גורשו לסיביר יחד עם שלילת כל זכויות האזרח. אולם אף אחרי תקופת הדיכוי נשארו באיזורים המרכזיים של רוסיה אי-אלו מתייהדים גלוים, וגם מתייהדים נסתרים. בכפר טִישַנְקָה, למשל, דיווח הכומר המקומי על קיומם של 90 מתייהדים גלויים, שעם המתייהדים הנסתרים עולה מספרם לכ-300 נפש.

אילינקה - זה היה המקום היחידי בחלק האירופי של ברית המועצות, בו השלטונות הסובייטיים לא הפריעו לקיום החיים הדתיים. ובפרט, לא הפריעו השלטונות לאנשי הכפר בזה, עד לשנת 1935. בשנת 1928 הנכרים-מתייהדים של אילינקה הזמינו את חסיד חב"ד הרב ליברמן להעתיק מושבו מהעיר רוסטוב הקרובה יחסית לכפרם, ולהגיע אליהם, על מנת לספק להם שירותי דת. הרב ליברמן נולד באודיסה (שמו האמיתי היה זלמן מוהיליובר. אלא שעוד בצעירותו, כדי להשתמט מגיוס לצבא הרוסי, הוא שינה את שמו ואת שם משפחתו ל"הלל ליברמן", על ידי שנרשם כבן מאומץ של אשה זרה). בין שנים 1928-1936 הרב ליברמן התגורר באילינקה. באילינקה הוא אירגן תלמוד תורה, בו לימד ילדים יהודים, שנשלחו לשם ע"י הוריהם מערים קרובות ורחוקות - ואפילו מלנינגרד (פטרבורג), עקב סגירת תלמודי תורה בכל רחבי ברית המועצות. לצד ילדים יהודים אלו, למדו בתלמוד תורה זה גם ילדים של נכרים-מתייהדים בני הכפר אילינקה. הרב ליברמן שירת באילינקה גם כמוהל וכשוחט. לפעמים היו מזמינים אותו לאותן מטרות גם לערים אחרות. הוא שחט בעצמו, ולא אנשי המקום. בשר זה הנשחט ע"י הרב ליברמן, היו שולחים למקומות אחרים - וורונז' וכו', עד למוסקבה. הרב ליברמן בנה מקוה בביתו הפרטי באלינקה, ולפני זה לא היה באילינקה מקוה. אחרי שהשלטונות עצרו את הרב ליברמן בשנת 1936, הוא נשפט במשפט פומבי (נמצאו נכרים-מתייהדים מאנשי הכפר שהעידו והלשינו עליו), עד שנלקח למוסדות הנ.ק.ב.ד., ומאז נעלמו עקבותיו. מאז אשתו הפסיקה לאכול בשר, כי לא אכלה בשר הנשחט שם מעתה - ע"י נכרים-מתייהדים בני אילינקה, אולם המשיכה לאכול מאכלי חלב. לאחר הסתלקותו של הרב ליברמן, אלמנת אירגנה את ייצור הציציות באילינקה, לצורך פרנסתה. בפועל, היא (ולא נכרים-מתייהדים) היתה מוכרת אותם ברחבי ברית המועצות.

בשנות השבעים של המאה ה-20 החלה הגירת בני אילינְקָה לארץ ישראל, ואכן רוב תושביו (כ-600 נפש) היגרו לארץ (חלקם מזוהים עם חוגים חרדיים). כעת נשארו בכפר רק מספר קטן של סובוטניקים.

ועיין ערך "נכרים-מתייהדים מרוסיה"

מקורות:

אסף בר-שלום, ייגאל יהודי. שבת של מי // שמחה פרידמן. כצרף הכסף. – מכון "עם לבדד", תשס"ח

אריה בקר, שמחה פרידמן, נפתלי שרייבר. עם לבדד ישכון (עמ' 335-422). – מכון "עם לבדד", תשע"ג-תשע"ד

נ. בוצ'רניקובה. ספר היוחסין // יהדות בתור דת הרוסים, 2003 (ברוסית)

Bocharnikova N. Rodoslovnaîa // Iudaizm kak religiîa russkikh, 2003 

ניקולאי ספלקין. בציפייה למשיח // יהדות בתור דת הרוסים. 2003 (ברוסית) Sapelkin N. V ozhidanii Messii // Iudaizm kak religiîa russkikh, 2003