משתמש:Slav4/ארגז חול/זואולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעלי חיים שונים

זואולוגיה היא ענף במדעי החיים העוסק בחקר בעלי החיים. מקור המילה ביוונית: זוֹאוֹן (ζώον) פירושו "חיה", לוגיה (λογία) פירושו "תורה". איש מדע העוסק בזואולוגיה הוא זואולוג.

הזואולוגיה חוקרת את מבנה גופם של בעלי חיים, את אורחות חייהם, דרכי גידולם והתרבותם ואת היחסים בינם לבין סביבת חייהם ובינם לבין בעלי חיים אחרים. הזואולוגיה, אם כן, משתמשת, או כוללת בתוכה, תחומים רבים אחרים בביולוגיה, כגון אנטומיה, פיזיולוגיה, אבולוציה ואקולוגיה.

התפתחות מדע הזואולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחלק את מדע הזואולוגיה לשלוש תקופות עיקריות: הראשונה מהפרהיסטוריה ועד לתקופתו של אריסטו, השנייה מאריסטו ועד לתקופת הרנסאנס, והשלישית מהרנסאנס ועד ימינו.

התקופה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורי הסלע בטמגאלי

מדע הזואולוגיה (מבלי שיישא את שמו המיוחד) החל להתפתח עוד בתקופות קדומות ביותר, כאשר בתקופה הנאטופית חברות של ציידים-לקטים החלו לזהות את בעלי החיים הדרושים להם למחייתם, בעוד שחברות אנושיות אחרות החלו מבייתים בעלי חיים, לצורך שמירה, נשיאת משאות, או לצורך אכילתם. התעניינותם של בני האדם בבעלי החיים אז, הייתה לצורך תועלתני, והרווח הישיר מהם בלבד. למטרות תזונה, האדם הקדמון למד על בעלי החיים כיצד ללכוד אותם, להרוג אותם, לפשוט את עורם מעליהם, ולחלק את אבריהם. כן למד על תכונותיהם של בעלי החיים, על מנת להיעזר בהם, או להישמר מהם.

האדם הקדמון השאיר אחריו מידע רב אודות בעלי החיים אתם הוא בא במגע באמצעות פטרוגליפים וציורי מערות, אותם חקק במערות, על סלעים ובקניונים ברחבי העולם. מעיזבון זה נשאבת היום מרבית האינפורמציה הידועה למחקר, אודות בעלי חיים שנכחדו מהעולם. דוגמאות לכך הן התבליטים באי הפסחא, כתובות הסלע בטמגאלי שבקזחסטן, או הפטרוגליפים במערות טוואיפלפונטיין שבצפון מערב נמיביה.

כבר בתקופה קדומה ביותר, החזיקו בני אדם בבעלי חיים גם לצורך הנאתם בלבד. אוספי-חיות היו קיימים בחצרות מלכים, כבר בתקופה העתיקה בסין, מצרים אשור ובבל. לצד האדרת שמו של המלך, נצברו האוספים גם לשם בידור ולימוד[1].

בתקופה העתיקה כבר נכתבה ספרות העוסקת בחקר בע"ח, כך נמצאו חיבורים הודיים וסיניים העוסקים במיון בע"ח, אך מדובר במיון תמים למדי, המתבסס על תצפיות בלתי מדעיות. גם ביהדות יש התייחסות לבע"ח ובתורה אנו מוצאים חלוקה בין בהמות - בעלי חיים מבוייתים, לבין חיות - בעלי חיים שאינם מבוייתים. בתנ"ך ובדברי חז"ל אנו מוצאים שמות רבים בעלי חיים ומיונם על פי כללים ברורים לטמאים ולטהורים.

התקופה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ:Historia Animalium.jpg
כריכת הספר: "תולדות בע"ח לאריסטו"

את המחקר הזואולוגי החשוב ביותר, מן התקופה השנייה של התפתחות מדע הזואולוגיה, עשה אריסטו. ספרו תולדות בעלי החיים (Historia Animalium) עולה בהרבה על החיבורים שקדמו לו, שהם שטחיים ובלתי ברורים ביחס אליו. את גדלות מחקרו הזואולוגי של אריסטו, ניתן ללמוד ממה שאמר אבי תורת האבולוציה - צ'ארלס דרווין:

ליניאוס וקיווייה היו שני האלים שלי, אך לעומת אריסטו הזקן, אינם אלא תינוקות של בית רבן”.

אריסטו מזכיר בספרו כ-500 בעלי חיים שונים, הכוללים תיאורים מדויקים ביותר. מהספר משמע שלצורך מחקרו, הוא ניתח כ- 50 בעלי חיים. כאשר לא יכל ללמוד על בעל החיים באופן ישיר, הוא שאב את ידיעותיו מרועים, ציידי חיות ועופות, רוקחים, ודייגים. אריסטו היה הראשון שניסה למיין את בעלי החיים, ושיטת המיון שלו, נשארה בתוקף עד תקופתו של ליניאוס.

ימי הביניים לא היו ימי זוהר עבור מדע הזואולוגיה, ולא די בכך שעדיין הייתה מוכרת בנושא זה תורתו של אריסטו, אלא שבזמנים אלו היא גם סולפה, ונוספו לה טעויות שורשיות. בנושא בעלי חיים רבים שלטה האגדה ולא העובדות, והדמיון גבר על המציאות.

התקופה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקרוסקופ של רוברט הוק

שינוי מחשבתי בכיוון הזואולוגיה המודרנית מתחיל בימי הרנסאנס. ניתן לראות תזוזה בכיוון זה, בכתביהם של חוקרים כקונרד גסנר ואוליסה אלדרובנדי. התקדמות נוספת בספריו של פייר בלון (תולדות הדגים, תולדות הציפורים, ועוד) וכן בכתבי לאונרדו דה וינצ'י. במאה ה-17 התרחשה המהפיכה המדעית, שאחד מדמויות המפתח שלה היה רוברט הוק. הוא שיתף פעולה עם אנטוני ואן לוונהוק וביחד הם פיתחו את המיקרוסקופ. מיקרוסקופ זה איפשר להם לצפות ביצורים זעירים, ושניהם היו הראשונים שהצליחו לצפות בתאים. לקראת סוף המאה ה-17 היה הביולוג יאן סוומרדם (מייסדה של האנטומיה המדויקת) הראשון שצפה באמצעות המיקרוסקופ ותאר את הכדוריות האדומות. כמו כן נמנה עם ראשוני המדענים שהשתמשו במיקרוסקופ בנתיחות האנטומיות, ושיטותיו הטכניות נשארו בשימוש מאות בשנים. חוקר נוסף שתרם למהפך בגישות הזואולוגיות במאה זאת, היה הרופא והמשורר האיטלקי פרנצ'סקו רדי. הוא לא חשש משחיטת פרות קדושות והפריך כמה תיאוריות שהתקבעו בדעת החוקרים, מאז התבססו על ידי אריסטו.

במאה ה-18, מתפתחת הזואולוגיה לכיוון חדש, אין עוד להסתמך על שמועות, אגדות או סברות שלא הוכחו. ההתקדמות המבוססת מעתה על גישות מחקריות שיטתיות, ועל תצפית אובייקטיבית מהירה יותר. בשנים מועטות, בעקבות ניסויים שביצעו, הגיעו המדענים שרל בונה, אברהם טרמבלה לזרו ספלנצ'ני ואנטואן ראומיר לתוצאות רבות מכל מה שנעשה, במאות רבות של שנים לפניהם.

במאה ה-18, החלה פועלת שיטת מחקר חדשה של משלחות ימיות (ונהרות גדולים), אשר יצאו לחקור בעיקר את מקווי המים הגדולים בעולם והיוו את הבסיס למדע האוקיינוגרפיה. גילויים של ימים וארצות היה כרוך באיסוף דוגמיות מעולם החי והצומח. נוסעים כגון הצרפתי אמה בונפלאן שחקר את אגן האמזונאס העשיר בבעלי חיים, הגרמני-בלטי פביאן גוטליב שחקר את אזור הקוטב הדרומי, הבריטי ג'ורג' בס ממגלי מצר בס, הסקוטי ג'יימס ברוס שגילה את מקורות ההנילוס הכחול, הביאו איתם אוצר בלום של חומר זואולוגי, שאיפשר לפתח את המחקר הזואולוגי בצורה מרשימה.

למעשה הוותה מאה זאת, בסיס ופריצת דרך, ל-2 נושאים חשובים למדע הזואולוגיה. פיתוח הטקסונומיה החל על ידי המדען השבדי, קרל פון לינה שההיררכיה שקבע, היא הבסיס של מדע זה, עד ימינו, ואילו מפעלו המונומנטלי של הרוזן בופון הוא הבסיס לתורת האבולוציה של דרווין.

לימוד הזואולוגיה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזואולוגיה הינה תחום שירד מגדולתו. בעבר היו ההתבוננות בבעלי חיים ולמידת התנהגותם אחד הנתיבים היחידים שעמדו לרשות הביולוגיה. כיום, לעומת זאת, עם התפתחותם של כלים המאפשרים לראות ולחקור ברמה התאית והמולקולרית, מתמקד המחקר במיקרואורגניזמים, ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה, ביוטכנולוגיה, הנדסה גנטית וביואינפורמטיקה. באוניברסיטאות נעלמים בהדרגה פקולטות ומסלולי לימוד המוקדשים לזואולוגיה.

למרות זאת, אין ספק שתרומתה של הזואולוגיה למחקר הביולוגי ראשונה במעלה, ומדענים רבים עדיין עוסקים בתחום זה. בנוסף, התעורר בשנים האחרונות הצורך והרצון לעזור לבעלי החיים עצמם, אשר במקרים רבים נדחקים ונרמסים תחת רגלי ההתפתחות האנושית. הזואולוגיה, בהגדירה את הצרכים ואת אורח החיים של בעלי החיים, תורמת רבות למטרה זו, ומשתפת פעולה עם האקולוגיה לשם שיפור והצלת חייהם של בעלי החיים.

ענפי הזואולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזואולוגיה נחלקת לעשרות תחומי משנה, רובם מוקדשים לקבוצות השונות של בעלי החיים. בין ענפיה ניתן להזכיר:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנציקלופדיה העברית, כרך י"א, ערך גן חיות, עמוד 55