משתמש:Slav4/ארגז חול/לוט - השלמות
לפי ספר בראשית, פרק יא, פסוקים כז-לא, היה לוט בנו של הרן בן תרח ואחיהן של מילכה ויסכה. הוא יצא מאור כשדים עם אברם אחי אביו, ושרי אשת אברם, "ללכת ארצה כנען" (פסוק ל"א). לפי המסופר באגדה, היה לוט יתום מאב. כאשר הושלך אברהם לכבשן האש על ידי נמרוד, בשל אמונתו מונותאיסטית באל אחד, נעשה לו נס ולא אירע לו כל פגע, אך מיד לאחר מכן נשאל הרן אחיו בצד מי הוא עומד, וכאשר ראה את הנס שנעשה לאברם ענה שהוא בצד אברם. הוא הושלך גם כן לכבשן האש, אך בניגוד לאברם, לא נעשה לו נס והוא נספה. לאחר אירוע זה לקח אברם את לוט היתום תחת חסותו, ועלה איתו לארץ כנען.
מהפכת סדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל סכסוכי רועים על חלקות מרעה, הציע אברהם ללוט להיפרד ולחלוק אזורים אחרים: "הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה"[1]. לוט נפרד מאברהם ובחר להתיישב בסדום עיר החטאים והפשעים, בעוד אברהם מתיישב באזור באר שבע. במלחמת המלכים, בה מרדו חמשת מלכי אזור סדום בארבעת המלכים מאזור בבל ששיעבדו אותם שתים עשרה שנה נשבה לוט ביחד עם כל תושבי סדום וסביבתה לאחר שחמשת המלכים נוצחו. אברהם אוסף את אנשיו, שלוש מאות ושמונה עשרה במספר, ומשחררו בתום מרדף שנמשך עד דמשק.
כאשר האלוהים מחליט להחריב את סדום, הוא שולח מלאכים להוציא את לוט ומשפחתו משם, ואלו מחלצים את לוט מהמקום למרות התנגדותם של אנשי סדום, ולמרות שלוט עצמו לא מבין את הדחיפות שביציאה. בעת הבריחה מזהירים המלאכים את לוט ומשפחתו לא להסתכל על העיר הנהפכת, משום שאין ראוי שלוט, אשר היה ראוי להיענש ביחד עם אנשי סדום וניצל רק בגלל קירבתו לאברהם, יתבונן בחורבן העיר. אשתו לא עומדת בפיתוי, מתבוננת אל העיר והופכת לנציב מלח.
לאחר החרבת סדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוט, שמבין שהתמהמהותו בבריחה מהעיר גרמה לכך שהזמן שנותר לו עד ההפיכה לא יספיק כדי לצאת מהאזור העומד להיות מוחרב, מבקש מהמלאכים שיתנו לו לגור בצוער, עיר שהייתה אמורה להיחרב עם סדום ובנותיה, ואלה נענים לו ולא משמידים את צוער. אך בכל אופן, לוט מחליט לעבור מצוער ולשבת במערה, "כי ירא לשבת בצוער" עקב קרבתה לסדום, שם הוא גר עם שארית משפחתו - שתי בנותיו.
מכיוון שבנותיו חושבות בטעות שכל העולם כולו נחרב, הן משקות את לוט יין ושוכבות עימו, על מנת לדאוג להמשכיות המין האנושי (ומכאן השתרש הביטוי "שיכור כלוט"). ממעשים אלו של גילוי עריות נוצרים, על פי המקרא, שני עמים, מואב (מאב) ועמון, שנקרא בעת הולדתו בן-עמי (פירושו: "בנו של אבי"), שמרמז גם כן על מוצא הבן. חז"ל קישרו לאחר מכן, בין המתירנות המינית של עמים אלו לתחילת יצירתם, אך גם מביעים הבנה למעשיהן, ומכנים את מעשה הבנות "עבירה לשמה", דהיינו - עבירה שנעשתה לשם שמים, לפחות מנקודת מבטן של הבנות - המשך קיום המין האנושי.
לוט בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלסתר פניהם של אברהם ושל לוט היה דומה ולכן[2] אמר אברהם ללוט: "אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ"[3], למרות שלאמיתו של דבר, לא היו אחים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילויות על לוט ואברהם באתר מקראגשר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בראשית פרק י"ג, פסוק ט',
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"א, פסוק ו',
- ^ בראשית פרק י"ג, פסוק ח',