משתמש:TBD2/פאטמה שנאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פאטמה שנאן (נולדה ב-1986) היא ציירת דרוזית-ישראלית. מתגוררת ויוצרת בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאטמה שנאן נולדה ב-1986 וגדלה בכפר הדרוזי ג׳וליס. בין השנים 2007 ל-2010 למדה במכון לאמנות במכללת אורנים, בקריית טבעון, וב-2011 למדה ציור אצל האמן אלי שמיר. בשנת 2016 זכתה בפרס מפעל הפיס ע״ש חיים שיף לאמנות פיגרוטיבית-ריאליסטית ובשנת 2017 בפרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות והספורט. היא הציגה מספר תערוכות יחיד, בין היתר בגלריה לאמנות אום אל-פחם ובמוזיאון תל אביב לאמנות. עבודותיה נכללות באוספי מוזיאון ישראל בירושלים, כמו גם באוספים פרטיים בישראל ובשאר העולם.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנן מתמקדת בציור ריאליסטי ובטכניקה של שמן על בד. ציורייה יונקים ממקורותיה הביוגרפיים ומסביבתה הקרובה, מתולדות האמנות ומחוויית הקיום היומיומית שלה כאמנית עכשווית בחברת מיעוט מסורתית. השטיח האוריינטאלי הוא נושא מרכזי ביצירתה - אייקון המסמל את המסורת ומוצג בהקשרים שונים הבאים לבטא את הדיאלוג המורכב בין המסורתי והחדש, בין מזרח ומערב, בין אמנות לאומנות ובין הציבורי לאישי.[1] השטיחים בעבודותיה של שאנן משקפים גם את התהליך שבו מוצרים אלו, שנתפשים כמוצרי פולקלור ומלאכת כפיים נשיים, נטמעים בתוך שפת האמנות הקאנונית והופכים לחלק מאמצעי הביטוי בפרקטיקת האמנות העכשווית.[2] שנאן מחשיבה את השטיח כמרחב הטרוטופי - אובייקט מוגדר אשר נלקח מההקשר המקורי שלו, וניתן להציבו בכל מקום ובכל זמן על מנת ליצור מיקום חדש של ביטוי עצמי.[3]

בראיון לדורון לוריא בקטלוג לתערוכת היחיד שלה במוזיאון תל אביב (2017) שנאן מסבירה: ״אני עצמי באה אל השטיח ומציירת שטיח מתוך מקום חתרני וכאנטי-תזה לנקודת המבט של החברה. בחוויה שלי השטיח הפך ליצור חי ממש, חלק מהאופן שחוויתי את הבית. יש הורים – אמא ואבא, יש אחים ואחיות, ויש שטיח. [...] אני יוצאת מהשטיח כפי שהוא בחברה שלי, אבל לאו דווקא כדי לתאר ולרצות את הציפיות של ריאליזם אוריינטליסטי, אלא כדי להציע, דרך מוטיב השטיח, חלופה לתפיסה סטריאוטיפית, שהתקבעה במהלך השנים באמנות המערב בזיקה בין שטיח, נשים ומזרח״.[4]

בתהליך יצירתה שנאן עוסקת בציור מבוים תוך שימוש בתצלומי הכנה. לעיתים היא מביימת את עצמה ולעיתים דמויות אחרות, לרוב דמות נשית או ילדה, המשמשות כ״ממלאות מקום״ של הציירת או כשליחיה בעולם הסובב. ציורים אלו נותנים ייצוג לעולמה כילדה הגדלה במערכת המקודדת בקודים ברורים של מותר ואסור. הדמויות מועמדות בסצינות מינימליסטיות, כאשר בחירת האור, המיקום והאביזרים המעטים מצביעים על המרחב העומד במרכז העניין ועל היחס בין גיבורי הציור – השטיח והדמות שמתלווה אליו. הדמויות עוסקות פעמים רבות בפעולה פשוטה כגון עמידה או שכיבה, והתוצאה היא סצנה חידתית שבמרכזה מעשה שהפשר שלו אינו ברור.[5]

דימוי השטיח בציוריה של פאטמה שנאן מאפשר עיסוק בגלוי וגם במוצפן. השטיח מסמל את החברה והמסורת התומכת והמגוננת, אך הוא גם מגביל ואוסר.[1] לדוגמה, בעבודה ״לארה 1״ (2013), ילדה קטנה ניצבת יחפה על גבול השטיח, מצייתת לאיסור הדריכה בנעל על השטיח. טפט פרחוני ורדרד המכסה את הקיר שמאחוריה יחד עם פרחוניות השטיח עוטפים אותה, בעוד העולם החיצון - החופשי, המיוצג באמצעות האור החודר אל החדר, חסום על ידי דלת זכוכית.[6] משמעות סמויה נוספת גלומה בתליית השטיחים לאוורור על מעקה הגג או המרפסת, כמו בעבודה ״שטיח תלוי״ (2011) ועשויה לשמש כמטפורה לשאיפה לאוורור תהליכי הדיכוי של החברה המסורתית ולהתרסה כנגד הדחקתם.[6]

בציורים רבים שנאן מושכת ומרחיקה את השטיח ממקומו הטבעי ויוצרת הזרה כשהוא מונח באמצע השדה. בעבודה ״מיה״ (2014) למשל, נראית דמות העומדת על שטיח מתחת לענפי עץ זית. השטיח מסמן בית נעדר, חסר קירות,[7] ואילו הטיפול הציורי הזהה בשטיח, בדמות, בעץ וברקע מדגיש את העובדה כי המסורת חולשת על כל עולמה של הדמות.[1] בעבודה ״שטיחים״ (2014) השטיחים מכסים את השדה עד לקו האופק, הם הולכים ומיטשטשים עד שהופכים לחלק אינטגרלי מהאדמה ומבטאים את הרצון להתחבר לטבע ולאדמה.[7] ב״רזאן ועדן 1״ (2012) נראות שתי נערות הגוררות במאמץ רב שטיח כבד לאורך דרך עפר בנוף הפתוח משל היו סוחבות עמן את עברן ועתידן, את איסורי החברה ומשקלה הכבד.[2]

בעבודת הווידאו שיצרה בשנת 2014 שנאן מגייסת נערים ונערות בג׳וליס, כפר הולדתה, לצורך בימוי פעולה פרפורמטיבית בה הם פורסים שטיחים רבים על הגג, החצר והכביש ומצולמים מן האוויר באמצעות כלי טיס קל. צילומים אלו משמשים בסיס ליצירה כגון ״בית 2״ (2014). מבט העל מאפשר לבטל את חשיבות מקור השטיח ואיכותו והעיסוק הוא בגנריות של ״המרבד המזרחי״ המתפשט וכובש את המבנים המשקפים סדר חברתי ואורבני.[8] בעבודת וידאו ״שטיח ודיוקן עצמי מרחף״ (2017) עולות שאלות של ציפה וריחוף, כיסוי וגילוי. שאלות אלו מקבלות ממד נוסף של משך זמן וגם ממד אקוסטי.[9]

הנושא של זהות וריבוי זהויות הן בהקשר הפוסט קולניאלי והן בהקשר המגדרי עולה בסדרת העבודות ״דיוקן עצמי ושטיח״ (2017). בעבודות אלו שנאן מציירת את עצמה כדימוי ״ארוג״ לתוך השטיח. שנאן התוודעה לשטיחים אלו בביקורה כאמנית אורחת במחלקת הטקסטיל של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. היא בוחרת בשטיחים שמקורם מהמאה ה-18 וה-19 באיראן, ומייצגים אוצרות תרבות מן המזרח אשר מוצגים לראווה במערב כאקט של ניכוס. ב״דיוקן עצמי ושטיח״ 1 ו-2, השטיח, מסוג המכונה ״פנטזיה״, מזמן מפגש בין חיות מיתיות לבין דמותה של האמנית - כך נוצרת היברידיות המדגישה את ריבוי הזהויות המושטח בשיח הדיכוטומי והבינארי. ב״דיוקן עצמי ושטיח״ 3 ראשה של האמנית מתמזג עם השטיח המונח לפניה במחלקת השימור של המוזיאון. בשטיח מופיעים שלושה ברושים המסודרים בצורה סימטרית ונראים כמזדקרים נוכח דמותה הרכונה. נראה כי האמנית מבקשת לשבש את הסדר הקיים באמצעות התערבות בטוהר המעבדתי של המוזיאון בעל הסמכות. יצירה זו מעלה דיון על יחסי כוח ומרות והתמודדות עם הסדר הפטריארכלי ומסמניו.[10]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010-2007 - תואר ראשון B.Ed באמנות, המכון לאמנות במכללת אורנים, קריית טבעון
  • 2011 - לימודים פרטיים בסטודיו של האמן אלי שמיר.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 - ״ארגמן״, הגרליה לאמנות עכשווית במרכז ההנצחה, קריית טבעון. אוצרת: טלי כהן-גרבוז
  • 2014 - ״מקום-שטיח״, גלריה זימאק, תל אביב, אוצר: רון ברטוש
  • 2015 - ״רצף מרחבי אחיד״, גלריה לאמנות עכשווית, אום אל פחם, אוצרת: כרמית בלומנזון (פרס מפעל הפיס; קטלוג)
  • 2017 - ״פאטמה שנאן: עבודות 2010-2017״, הפרס ע״ש חיים שיף לאמנות פיגרוטיבית-ריאליסטית 2016, מוזיאון תל אביב לאמנות (קטלוג)
  • 2019 - ״Yellow Skirt״, גלריית ״Dittrich & Schlechtriem״, ברלין.

תערוכה זוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2016 - ״הדביר״, פאטמה שנאן דרע ומישל פלטניק, גלריה אלפרד, תל אביב, אוצר: יואב שביט.

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 - ״אדום, מתוק ושביר״, הגרליה של בית התרבות והאמנות, נצרת (קטלוג)
    • תערוכת בוגרים, המכון לאמנות באורנים, קריית טבעון
  • 2011 - ״פנים אל פנים״, האוניברסיטה המורמונית, ירושליםֿ
    • ״טבע, טבע דומם״, גלריה GEBO, תל אביב
    • פסטיבל לאמנות עכשווית בינלאומית, ארמון הפסטיבלים, קאן, צרפת
    • תערוכת מכירה במרכז בונהאמס, לונדון אנגליה (קטלוג)
    • ״אבני רוח״, גלריה דניאל, תל אביב
    • ״נאמן למקור״, בית הגפן, חיפה (קטלוג)
  • 2012 - Young Masters, תערוכה לאמנים ישראלים צעירים, CBK, המרכז לאמנות פלסטית ברוטרדם, הולנד
    • ״בלומינג״, גלריה פלורנטין 45, תל אביב
    • ״טרה נובה״, הגלריה העירונית בת ים (קטלוג)
    • ״אביב 2012״, גלריה MECA, ניו ג׳רזי, ארצות הברית
  • 2013– ״רה-אוריינטציה״, בינאלה בינלאומית ים תיכונית, סח׳נין
    • יריד האמנות ״צבע גלילי״, חצור הגלילית
    • ״מחנה מס׳ 6״, גלריה עירונית לאמנות עכשווית, רמלה
    • ״מרחב מתמשך״, הגלריה בבית התרבות והאמנות בנצרת (קטלוג)
  • 2014 – ״דפוס. עמל״, גלריה אלפרד, תל אביב
    • תערוכת אמני גלריה זימק ביריד באמנות ״צבע טרי״, תל אביב
    • תערוכת אמני רזידנסי HomeBase, ירושלים
    • ״ALFRED XL״, גלריה אלפרד, תל אביב
    • תערוכת אמני הגלריה, גלריה זימק, תל אביב
  • 2015 – ״מראה דרך״, הגלריה לאמנות ישראלית עכשווית – מרכז ההנצחה, בקריית טבעון
    • ״40x30x20״ גלריה זימק, תל אביב
    • אדםה״, מוזיאון העמק, קיבוץ יפעת
    • ״Art Tornto״, יריד אמנות בינלאומי, טורנטו קנדה
  • 2016 – ״Territory-Textile-Text״, גלריה MECA, ניו-ג׳רזי, ארה״ב
    • תערוכת אמני גלריה זימק ביריד באמנות ״צבע טרי״, תל אביב
    • ״אגרופוליס״, מוזיאון המדע, ירושלים
  • 2017– ״Round about״, פסטיבל TLVinLND, לונדון
    • ״NonFinito״, גלריית ArtPort, תל אביב
    • ״מכפר באת ואל כפר תשוב״, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
    • ״מיקום חדש: חפצים ישנים, יצירות חדשות״, המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים
  • 2018 – ״חמסה, חמסה, חמסה״, המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים
    • ״Only Through Time, Time is Conquered״, גלריית ״Dittrich & Schlechtriem״, ברלין
    • Art Dusseldorf, יריד האמנות הבינלאומי, גרמניה
    • מוזיאון הצייד והטבע, פריז
    • ״1948״, מוזיאון העיר חיפה
  • 2019 – ״Artists are the new Athletes״, גלריית EDIT, קפריסין
    • ״חדש באוסף״, מוזיאון ישראל, ירושלים.

שהות אמן (Residency)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2014 - HomeBase, ירושלים
  • 2017-2016 - ארטפורט, תל אביב
  • 2018-2017 - Peleh Fund Residency, קליפורניה
  • 2018 – Residency UnLimited, ברוקלין, ניו-יורק.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 - פרס הצטיינות, קרן התרבות אמריקה-ישראל ע״ש שרת
    • פרס עידוד המשך יצירה על פרויקט הגמר, המכון לאמנות, מכללת אורנים
  • 2011 - פרס אוצר, הגלריה לאמנות עכשווית במרכז ההנצחה קריית טבעון והמכון לאמנות באורנים, במסגרת פרויקט הגמר של ה-B.E.D
  • 2013 - פרס מפעל הפיס לאמנות: סיוע להוצאת קטלוג ותערוכת יחיד, 2014
    • מלגת אמן בירושלים מטעם ״HomeBase Project״
  • 2014 - מענק להוצאת קטלוג, מפעל הפיס
    • פרס ״אמן בקהילה״, משרד התרבות והספורט
  • 2016 - הפרס ע״ש חיים שיף לאמנות פיגרוטיבית-ריאליסטית 2016, מוזיאון תל אביב לאמנות
    • מענק מטעם עמותת ״Artis״
    • מענק מטעם קרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות
    • מענק מטעם מועצת הפיס לתרבות ואמנות עבור תערוכה זוגית עם מישל פלטניק
  • 2017 - פרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות והספורט.

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוזיאון ישראל, ירושלים
  • אוסף דובי שיף, תל אביב
  • אוסף מוזיאון אילנה גור, יפו
  • Luna Art Fund, תל אביב, ישראל וניו יורק
  • רבקה סאקר ועוזי צוקר, תל אביב
  • אוספים פרטיים בארץ ובחו״ל.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2015 – בלומנזון, כרמית (אוצרת), ״פאטמה שנאן דרע, רצף מרחבי אחיד״ (קטלוג תערוכה), אום אל פחם: הגלריה לאמנות אום אל פחם, 24 בינואר – 19 באפריל 2015
  • 2017 – לוריא, דורון (אוצר), ״פאטמה שנאן – עבודות 2010–2017״ (קטלוג תערוכה), תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 25 ביוני – 28 באוקטובר 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 בלומנזון, כרמית, ״קודם כל בית״, פאטמה שנאן דרע - רצף מרחבי אחיד (קטלוג תערוכה), אוצרת: כרמית בלומנזון, אום אל פחם: הגלריה לאמנות אום אל פחם, 24 בינואר – 19 באפריל 2015, עמ' 12-10
  2. ^ 1 2 בלומנזון, כרמית, ״קודם כל בית״, פאטמה שנאן דרע - רצף מרחבי אחיד (קטלוג תערוכה), אוצרת: כרמית בלומנזון, אום אל פחם: הגלריה לאמנות אום אל פחם, 24 בינואר – 19 באפריל 2015, עמ' 13
  3. ^ אתר האמנית
  4. ^ לוריא, דורון, ״השטיח כמרחב הטרוטופי: ראיון עם פאטמה שנאן״, פאטמה שנאן – עבודות 2010–2017 (קטלוג תערוכה), אוצר: דורון לוריא, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 25 ביוני – 28 באוקטובר 2017, עמ' 17-16
  5. ^ עפרת, גדעון, ״על שטיחים ועל אותנטיות״, פאטמה שנאן דרע - רצף מרחבי אחיד (קטלוג תערוכה), אוצרת: כרמית בלומנזון, אום אל פחם: הגלריה לאמנות אום אל פחם, 24 בינואר – 19 באפריל 2015, עמ' 19
  6. ^ 1 2 עפרת, גדעון, ״על שטיחים ועל אותנטיות״, פאטמה שנאן דרע - רצף מרחבי אחיד (קטלוג תערוכה), אוצרת: כרמית בלומנזון, אום אל פחם: הגלריה לאמנות אום אל פחם, 24 בינואר – 19 באפריל 2015, עמ' 15
  7. ^ 1 2 פלג רותם, חגית, ״קולות של שטיח״, באתר פורטפוליו, ‏26.6.2017
  8. ^ גילעת, יעל, ״שטיחים כמרחבי פעולה ויצירה: על תהליכי עבודה אצל פאטמה שנאן״, פאטמה שנאן דרע - רצף מרחבי אחיד (קטלוג תערוכה), אוצרת: כרמית בלומנזון, אום אל פחם: הגלריה לאמנות אום אל פחם, 24 בינואר – 19 באפריל 2015, עמ' 20
  9. ^ לוריא, דורון, ״השטיח כמרחב הטרוטופי: ראיון עם פאטמה שנאן״, פאטמה שנאן – עבודות 2010–2017 (קטלוג תערוכה), אוצר: דורון לוריא, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 25 ביוני – 28 באוקטובר 2017, עמ' 24
  10. ^ גילעת, יעל, ״גוף-מרחב: על גבולות וזהויות ביצירותיה החדשות של פאטמה שנאן״, פאטמה שנאן – עבודות 2010–2017 (קטלוג תערוכה), אוצר: דורון לוריא, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 25 ביוני – 28 באוקטובר 2017, עמ' 17-16

[[קטגוריה:דרוזיות ישראליות]] [[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1986]] [[קטגוריה:ישראליות זוכות פרסים: אמנות]] [[קטגוריה:תל אביב: אישים]]