משתמש:Uri Yanay/טיוטה

בנימין יונס (1909-1986) הוא מורה ומחנך, מנהיג ומחדש בתחום החינוך הפנימייתי בישראל. בשנת 1942 הקים בנימין יונס את "אחוזת ילדים" בשכונת אחוזת סמואל על הכרמל, לימים שכונת אחוזה בחיפה. בנימין יונס ניהל את המוסד משך שלושים שנה כשהוא יוזם חידושים ושיפורים בתחום החינוך המוסדי, פנימייתי.

בנימין יונס נולד ב 15 באפריל 1909 להוריו רוזה ודוד יונס בעיר פירט בחבל הפרנקים על גבול בוואריה בגרמניה. המשפחה התפרנסה משיווק חלב כשר ומוצריו. מגיל צעיר השתתף אבא במאמצי המשפחה להתקיים בכבוד.

בעיירה פירט פעלה קהילה יהודית גדולה ומכובדת שהתגבשה שם משלהי ימי הביניים. את השכלתו היסודית והתיכונית רכש בנימין יונס בבתי הספר היהודים בעיר. בצד לימודי החול והקודש ניגן בכינור.

את השכלתו העל תיכונית שילב יונס בין לימודים בסמינר המורים היהודי בעיר קלן, גרמניה, ולימוד 'חינוך מיוחד' באוניברסיטת וירצבורג, לא רחוק מעיר הולדתו. את רוב זמנו הפנוי הקדיש לתנועת "עזרא" בה היה תחילה חניך ואח"כ מדריך. ישעיהו ליבוביץ היה "ראש השבט". תנועה זו חיזקה בו את רעיון העלייה לפלשתינה א"י.

בדרכו לאוניברסיטת וירצבורג (1933) בעט צעיר גרמני ברגלו תוך שהוא קורא "יהודי החוצה". בו ביום עבר בנימין יונס את הגבול להולנד שם עבד בפנימייה של ילדים עם צרכים מיוחדים בעודו מארגן את המסמכים הדרושים להגירה לפלשתינה. הכנת המסמכים נמשכה כשנה. בסיומה (1934) הגיע לנמל יפו. בארץ החל לעסוק במלאכות שונות מהתקנת ידיות קרן לסכינים ועד להקמת עמודי חשמל ענקיים סמוך לתחנת הכוח בחיפה. אחותו ואביו עלו ארצה והצטרפו אליו בשנת 1936, שנה בה גם נשא לאישה את רות (לבית בינט, מנהיים) שהייתה חברתו מאז הלימודים בקלן ואחות במקצועה.

בשנת 1936, החל לעבוד בכפר הילדים מאיר שפיה כמדריך ומורה בבית הספר שבכפר. בשנת 1941 פוצצה בנמל חיפה אניית הגירוש פטריה. מאות פליטים יהודיים נהרגו, ילדים נפצעו והתייתמו. ויצ"ו הזדרזה לקבל על עצמה את הטיפול בילדים אלה ואכסנה אותם על הכרמל במבנה 'קייטנה' אותו תרמו עשר שנים קודם לכן בני משפחת וילבוש (וילבושביץ) ממקימי מפעל "שמן" בחיפה. בשנת 1942 נקרא יונס לנהל את ה"קייטנה" אותה הפך לפנימייה חינוכית לילדים. כמקובל באותן שנים הוא ומשפחתו התגוררו במוסד ועמדו לרשות הצוות והחניכים בכל עת.

הקייטנה הפכה ל"אחוזת ילדים" לה סייעה הגב' רחל כגן מחותמי מגילת העצמאות וחברת הכנסת הראשונה והשנייה, לימים נשיאת ויצ"ו העולמית. הפנימייה קיימת עוד היום על הכרמל בחיפה. בתחילה היה המוסד רחוק ומבודד אך שכונת אחוזה ("אחוזת הרברט סמואל") התרחבה והמוסד מצא עצמו בעיבורה של עיר. מאז הקמתה, "אחוזת ילדים" היא בבואה המשקפת את השינויים והאתגרים שעברה החברה בישראל. לאחר ניצולי "פטריה" הגיעו לפנימייה ילדיהם של מגויסי הבריגדה העברית, ילדים פליטי שואה, ילדי מעברות, עולי תימן, עיראק, מרוקו ועוד – כל עליה ונציגיה. הילדים הופנו למוסד על ידי עליית הנוער או על ידי שירותי הסעד המקומיים עקב עוני ומצוקה של המשפחה או רצון הילד ושאיפתו להשתלב ולהתקדם בחברה המתהווה.

בתחילת שנות ה- 1950' יזם בנימין יונס את "בית השוליה" ויסד אותו בפנימייה. בית השוליה נועד להכשיר את הנערים למקצוע, תוך השלמת לימודיהם העיוניים בשעות הערב. העיקרון היה שבשנתיים הראשונות לשוליאות ישלם החניך למוסד את רוב שכרו כדמי קיום ואילו בשנת החניכות השלישית (גיל 17), כשהכנסתו משמעותית, יצבור הנער את שכרו כחיסכון לעתיד.

בשנת 1973 פרש בנימין יונס לגמלאות, עבר לגור בנהרייה שם חיבר ספר המתאר ודן בניסיון העשיר שצבר בתחום החינוך המוסדי. תחום זה משלב עקרונות של חינוך והוראה עם יסודות הפסיכולוגיה, הבריאות והעבודה סוציאלית. בנוסף החל יחד עם פרופ. ראובן כהן רז מן האוניברסיטה העברית בירושלים לבחון מה עלה בגורלם של בוגרי המוסד וחניכיו, ומה הם עושים כיום.

לאחר פרישתו הקים בנימין יונס את ארגון "אחים בוגרים" בחיפה. משרד הרווחה הוקיר את תרומתו לתחום הרווחה בארץ בכלל, ולתחום החינוך המוסדי בפרט בהעניקו לבנימין יונס בשנת 1983 את 'פרס חזני' על מפעל חיים.

מקורות:

ספר: Jonas, B. (1976) Anpassungsschwierige Kinder - Erfolge und Probleme der Heimerziehung. Muenchen, Urban & Schwarzenberg. מאמרים:

יונס, ב. (1955) בית השוליה – ניסיון לשיקום נוער מגמות ו' 3:

יונס, ב. (1975) היכן עומד החינוך המוסדי היום? מגמות כ"א. 4: 484 – 491

יונס, ב. (1978) המוסד הרי-אדיוקטיבי: מעקב אחר בוגרי מוסד. חברה ורווחה. א. 4: 464 – 479

Kohen-Raz, R. and Jonas, B. (1976) A post-residential treatment follow up of socially and emotionally deviant adolescents in Israel. Journal of Youth and Adolescence. 5, 3:235 – 250

Jonas, B. (1977) Die heimerziehung aufgrund eines followup ehemaliger zoeglinge in Israel – Teil I. Soziale Arbeit, 26, 11: 489-497

Jonas, B. (1977) Die heimerziehung aufgrund eines followup ehemaliger zoeglinge in Israel – Teil II. Soziale Arbeit, 26, 12: 537-548

קורות חיים

יליד העיר פירט בבואריה, גרמניה (1909)

תרומה מקצועית