משתמש:Yaronx/מדעי ההצלחה - יכולות מוגבלות אך ההצלחה בלתי מוגבלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדע ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם בו אנו חיים היום קיימות המון רשתות מידע המכילות בתוכן מידע אינסופי בתחומים שונים. עד השנים האחרונות, לא היה שימוש בנתונים אשר נאספו, אך עם התפתחות ניתוחי המידע והעבודה עם Big Data, למדו להשתמש בנתונים הללו ולהיעזר בהם לחקירת תחומים שונים. מדע ההצלחה הוא תחום חדש יחסית אשר פותח בעקבות השימוש בנתונים אשר נאספו מהרשתות השונות ועוסק בהצלחה או כישלון של אדם או צוות.

The Formula: The Universal Laws of Success[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט-לסלו ברבאשי אשר ידוע בעיקר עקב תרומותיו בתחום חקר הרשתות המורכבות, היה בין הראשונים לחקור בספרו The Formula: The Universal Laws of Success את מדע ההצלחה על-פי ניתוח הנתונים הרבים שנאספו מהרשתות השונות. ברבאשי מסביר בספרו שגם כאשר אנשים מצליחים וגם כאשר נכשלים, הם משאירים אחריהם כמות גדולה של מידע ונתונים אשר ניתן לחקור. הנחת היסוד של ברבאשי היא שההצלחה אינה שייכת לאדם אינדיבידואלי, אלא הצלחה היא תפיסה קולקטיבית, כלומר, ההצלחה היא יחסית ונמדדת על-פי התפיסה של של אנשים אחרים. ברבאשי חקר הצלחה של אנשים שונים אשר נחשבים למצליחים בעזרת מציאת סדרה של דפוסים שחוזרים על עצמם ומובילים לתוצאה של הצלחה ולמעשה עוזרים להם להגיע לתוצאה זו. בספרו של ברבאשי, הוא מציג 5 חוקים עיקריים להצלחה אשר מסביר בהם בעזרת הדפוסים שמצא איזה מהם עוזרים לאדם להצליח ואיזה מפריעים לו.

5 החוקים של אלברט-לסלו ברבאשי:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הביצועים מניעים את ההצלחה, אך כאשר הביצועים אינם ניתנים להערכה, הרשתות קובעות הצלחה.
  2. יכולות מוגבלות אך הצלחה בלתי מוגבלת
  3. כושר x הצלחה קודמת = הצלחה עתידית
  4. בעוד שהצלחה בקבוצה מצריכה גיוון ואיזון, אדם יחיד יקבל קרדיט על הישגי הקבוצה
  5. ההצלחה יכולה להגיע בכל עת כל עוד אנו מתמידים

יכולות מוגבלות אך הצלחה בלתי מוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולות מוגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יכולות (טכנולוגיות, של האדם וכו') הן מוגבלות. עם הזמן, הביצועים משתפרים בצורה מינורית אך לכל תחום יש את קצה גבול היכולת שלו. בתחומים השונים, רוב המתחרים ממוקמים בממוצע הביצועים, קיים מיעוט של מתחרים עם יכולות גבוהות ומיעוט של מתחרים אשר בעלי יכולות נמוכות. ניתן להסביר זאת על ידי גרף פעמון:

עקומת הפעמון


תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפו רדיצ'י חוקר של מדעי ההצלחה מאוניברסיטת אינדיאנה,כתב את המאמר: Universality, Limits and Predictability of Gold-Medal Performances at the Olympic Games. בו מסביר כי השיאים של האולימפיאדה משנת 1896, תואמים לעקומת פעמון, מה שעזר לו לחזות שיאים אולימפיים בדיוק מרבי:

  • הוא חזה ששיא ריצת 100 בנשים יהיה 10.73 בטווח חריגות של 0.02 שניות, השיא נשבר ע"י שלי-אן פרסר פרייס, אשר רצה בזמן של 10.75 (נמצאת בטווח החריגות של פליפו רדיצ'י)
  • הוא חזה שבאולימפיאדת לונדון 2012 השיא שיהיה בריצת 100 מטר הוא 9.63 ואכן יוסיין בולט שבר אותו

פליפו מציין שהגבול שיכול להיות לריצת 100 מטר זה 8.28 ואף אחד לא יוכל לשבור את זה לעולם, לצורך השוואה – שיא העולם עומד היום (2019) על 9.56 על ידי יוסיין בולט

יין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט הודג'סון, יינן אשר התחרה עם יינו בתחרויות שונות וראה שבתחרויות מסוימות ניצח ובאחרות לא. השוני בתוצאות התחרויות השונות סקרן אותו ולצורך בדיקה, החליט להיות שופט בתחרויות אלו. שם הבין הודג'סון שכאשר כמות היינות גדולה כך קשה יותר לשפוט. הודג'סון ביצע ניסוי, הוא נתן לשופטים בתחרות לטעום מאותו סוג יין שוב ושוב תחת שמות אחרים וראה שהשופטים נתנו דירוגים שונים ליינות. כך הוכיח כי החשיבות לתפיסה של היינות גבוהה יותר מאשר החשיבות לאיכות שלו.

מוסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(Queen Elisabeth Competition) תחרות המוסיקה הבינלאומית של המלכה אליזבט בעלת היסטוריה ארוכה של שיפוט כשירות במוזיקאים. התחרות מאז 1937 – עם מוניטין של שיפוט ללא דופי, שימוש בנתונים משנת 1957 עד 1991 בפסנתר. בתחרות התקיימו התצפיות הבאות

  1. ההופעה של המנצח אף פעם לא הייתה בימים הראשונים.
  2. ביום השני רק שני נגנים ניצחו.
  3. היה רק מנצח אחד מהאחרונים שניגנו.
  4. מחצית מהזוכים הנותרים כולם הופיעו ביום החמישי

כל מוזיקאי ניגן את אותה יצירה כדי להסיר הטיה של קומפוזיציה. ביום הראשון השופטים לא נתנו תשומת לב טובה כל כך ביצירה, הם הקשיבו אחרת, כשהם מחמיצים את הסימנים העדינים. כמו כן, שופטים לא יכולים לחזור בדיעבד - הם לא יכולים "להעריך את ראשון הפרפורמרים לגופם". אם ציון המופיע הראשון היה 10 זה היה מגביל את הניקוד שלך כדי להגדיר את האחרים. הזמן משפר את ההגדרה בשיטת הניקוד כי זה משפר את ההאזנה.

ראיונות עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר המועמדים כשירים באותה מידה, כמו לעתים קרובות, מחקרים הראו שהאדם שמגיע לריאיון האחרון מקבל לרוב את התפקיד (בדומה לתחרות המלכה אליזבט). פשוט כמו זה. אם אתה מתמודד על תפקיד, ברבאשי ממליץ לדחות את הריאיון ככל האפשר. "אתה יכול להיות טוב יותר באחוז אחד ממני בעבודתך, אבל ההבדל הזעיר הזה יכול לתרגם להבדל פי מאה בהכרה ובפרס" אומר ברבאשי.

הצלחה בלתי מוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחה - מונח זה שמור לקומץ אנשים (פנומנים או כוכבי-על) אשר יכולתם גבוהה במעט מהמתחרה הממוצע אך הצלחתם יכולה להיות אינסופית. על-פי ברבאשי, ההצלחה של אדם אינה נמדדת על-פי יכולותיו אלא על-פי התפיסה של האנשים כלפיו. ככל שיותר אנשים מכירים בהצלחתך, כך הצלחתך נחשבת יותר.

ניתן להסביר זאת על ידי גרף הזנב הארוך

Long Tail


בגרף ניתן לראות כי יש מיעוט בעלי הצלחה גבוהה אך הרוב המוחלט של המתחרים אינם נתפסים כמצליחים, לכן לא נחשבים כך.








אפקט כוכבי-העל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tiger Woods 2005

"אפקט כוכבי-העל" או בשמו השני "אפקט טייגר וודס" מתייחס לשינוי בביצועים שנגרם בגלל נוכחותו של שחקן מדורג ביותר או כוכב על בתחרות. התופעה תוארה לראשונה במחקר שכותרתו "וותרנים לעולם לא מנצחים: השפעות התמריץ (השליליות) של התחרות עם כוכבי-על" מאת ג'ניפר בראון. בראון מגלה כי הביצועים של ספורטאים באירועים עם ובלי סופרסטארים לצידם (לדוגמא: מסי, לברון ג'יימס, רפאל נדאל, פלויד מייות'ר). בניגוד למה שהאינטואיציה תציע (כלומר, יריבות מוגברת מעודדת ביצועים טובים יותר), בראון מגלה כי נוכחותו של כוכב-על קשורה למעשה למאמצי המתחרים המופחתים בטורנירים בסדר הדירוג. ההסבר שהיא מספקת הוא מודל כלכלי בו התחרות היא יקרה - למשל, עלול לפגוע בתדמית - ולכן כאשר הסיכוי לזכות הוא נמוך מאוד, המשתתף מתייאש מלהופיע במיטב יכולותיו, מהחשש להפסיד.


תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייגר וודס הינו שחקן גולף מקצועני אמריקאי אשר הישגיו מדרגים אותו בין שחקני הגולף המצליחים ביותר בהיסטוריה. בשיא תקופתו, היה הספורטאי המרוויח בעולם. בשיא תקופתו של טייגר וודס, הוא ניצח במרבית התחרויות ונראה שהצלחתו הייתה אינסופית. מתמודדים נוספים בתחרות, שיכולתם לא הייתה פחות טובה ממנו, קרסו בתחרויות מולו והראו תוצאות פחות טובות עקב לחץ מנוכחותו. כאשר וודס נפצע בברכו, נאלץ להיעדר תקופה מסויימת מתחרויות, עקב כך, שאר המתמודדים הראו שיפור ניכר ביכולתם ואף שיפרו את החבטות בתחרויות בהן לא נכח וודס בממוצע של 4.6 חבטות. בזמן הזה, גם שחקנים אשר דירוגם נמוך וגם שחקנים אשר לא דורגו כלל, הוכיחו את עצמם בתחרויות. בנוסף להיעדרותו של וודס מהתחרויות כתוצאה מפציעתו, התפרסמה כתבה המספרת על כך שוודס בגד באשתו, לאחר פרסום הכתבה, השחקנים שהתמודדו בתחרויות בהן וודס לא נכך, שיפרו את תוצאתם אף יותר בממוצע של 3.6 חבטות.

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Steven weinberg 2010

סטיבן וויינברג, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1979. באותה שנה, קיבל הצעה מאוניברסיטת טקסס להיות ראש מחלקת פיזיקה של האוניברסיטה. משרה בעלת משכורת שוות ערך לדיקן האוניברסיטה. וויברג סירב להצעה מסיבת השכר ודרש לקבל משכורת שוות ערך למאמן קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה. סכום העומד על (רבע מליון דולר). אוניברסיטת טקסס קיבלו את דרישתו של ווינברג ונוסף לתפקידו בתור ראש מחלקת פיזיקה, החל לבנות מהלכים בשיתוף עם מאמן קבוצת הבייסבול של האוניברסיטה, מהלכים המבוססים על חוקים פיזיקליים. כתוצאה מבניית המהלכים ביחד עם המאמן, הקבוצה נהייתה לטובה ביותר בתחרויות וווינבר הפך לסופרסטאר. כתוצאה מהצלחת הקבוצה והצלחתו של וויינברג, פורסמו 14,000 מאמרים בתחום הפיזיקה בנושא ראייה מודרנית על אספקט הרנורמליזציה של תורת הסודות הקוונטית, השווים לסכום של 1.4 מיליארד דולר.





סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק יכולות מוגבלות אך הצלחה בלתי מוגבלת מסביר את הגורמים הנסתרים המעצבים את הבחירות שלנו. זה אומר לנו מדוע שופטים נידונים לכישלון כאשר הם מנסים לבחור את היינות הטובים ביותר או הכנרים המוכשרים ביותר. החוק מסביר מדוע המתחרים של טייגר וודס משחקים גרוע למדי כאשר הוא נמצא בדשא, מדוע המרואיין האחרון כמעט תמיד מקבל את התפקיד.

על מנת לשפר הצלחה של אדם בכל תחום, שיפור היכולות הן לא המרכיב המרכזי, עליו לשפר גם את תפיסת האנשים כלפיו בתחום אותו הוא מעוניין לשפר.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]