מת'יו ארנולד

מתיו ארנולד (באנגלית: Matthew Arnold;‏ 24 בדצמבר 1822 – 15 באפריל 1888) היה משורר ומבקר תרבות אנגלי, שעבד כמפקח על בתי ספר. הוא היה בנו של תומאס ארנולד, מנהל של בית ספר רוגבי.

ארנולד נחשב ל"אבי הביקורת המודרנית" לא מעט בזכותו של ת.ס. אליוט. האחרון ראה בו מבקר דגול ואימץ את האסתטיקה האובייקטיביסטית של ארנולד הן בכתיבתו הספרותית והן בביקורת. אליוט אף פיתח בהשראתו את המושג תואם אובייקטיבי (Objective Correlative) במאמרו "המלט ובעיותיו", שבו ביקר את הרומנטיקה הוויקטוריאנית וקרא לאובייקטיביזציה של הרגש במקום דיבור מופשט עליו^[1].

מתיו ארנולד למד ברוגבי ואז המשיך לבייליל קולג', אוקספורד. הוא כתב את שירתו הידועה ביותר לפני גיל ארבעים, ואז פנה לביקורת תרבות וספרות. שירו מ־1867, "חוף דובר", המתאר עולם סיוטי שכבר לא מתקיימות בו האמיתות הדתיות הישנות, הוא אחת היצירות הראשונות שמתארות את התחושה המודרנית הזו. בהקדמה מפורסמת למבחר משיריו של ויליאם וורדסוורת', ארנולד זיהה את עצמו, באופן מעט אירוני, כ"וורדסוורת'י". ההשפעה של וורדסוורת', ברעיונות ובמעשים, בולטת ביצירתו הטובה ביותר של ארנולד.

ארנולד המשיך מביקורת ספרות לביקורת כללית יותר של רוח התקופה. בין 1867 ל־1869 כתב את "תרבות ואנרכיה" בו הטמיע את המונח הגרמני "פיליסטר" לתיאור חלק מהאוכלוסייה הוויקטוריאנית כ"פיליסטינים" - על שם הפלשתים, מילה שפירושה אנשים צרי מוחין, חסרי השכלה רחבה וראיית תרבות כוללת.