מתופף צבאי
מתופף צבאי היה תפקיד שהוטל על ילדים שגויסו כמתופפים בשדה הקרב.
עד שלהי המאה ה-19 נהגו צבאות מערביים לגייס לצבא ילדים ונערים כדי שישמשו כמתופפים צבאיים. התופים היו חלק משמעותי בניהול הקרב ומערכת התקשורת בין המפקדים והלוחמים. סוגי תיפוף שונים סימנו הוראות קרב שונות ללוחמים. השימוש הנרחב והידוע ביותר במתופפים צבאיים היה במלחמת האזרחים האמריקנית.
בדרך כלל היו מגבלות גיל על גיל הגיוס של הילדים המתופפים ואולם הייתה התעלמות רבה ממגבלות אלה. הילדים הצעירים היו לעיתים גם הקמע של היחידה ושל הלוחמים הבוגרים. חיי המתופף נראו זוהרים בעיני בני התקופה וכתוצאה מכך ילדים רבים ברחו מבתיהם כדי להצטרף לצבא. אחרים היו בנים או יתומים של חיילים ביחידה.
המראה של ילד צעיר בעיצומה של המערכה נתפס כאידיאליזם בעיני אמנים מהמאה ה-19, וילדים מתופפים תוארו בציורים, פיסול ושירה לעיתים קרובות. אדמונדו דה אמיצ'יס כתב במסגרת סיפור חודש ינואר בספרו הלב את הסיפור "המתופף הסרדיני", העוסק בנער מתופף אשר מאבד את רגלו במסגרת מעשה גבורה שלא מתפקידו בשדה הקרב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- U.S. Civil War History & Genealogy: The Drummer Boys, genealogyforum.com