מתיאס דה פאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מתיאס דה פאז (Matías de Paz;‏ 1468–1519) היה כומר דומיניקני שכהן כפרופסור לתאולוגיה באוניברסיטת סלמנקה, ספרד, ובהמשך התמחה בתורת המשפטים.

בעקבות העימותים בין הכס המלכותי הספרדי לאפיפיור, פנה פרננדו השני אל דה פאז כדי לקבל אישור סמכותי כי אישור האפיפיור אלכסנדר השישי משנת 1493, בו הוכרז כי איי הודו המערבית שייכים לממלכת ספרד, מעניקה לגיטימציה מספקת עבור השליטה של ספרד ביבשת החדשה. דה פאז ערך למלך מסמך ובו נכתב כי האפיפיור הוא נציג ישו עלי אדמות ולכן בידו הסמכות הריבונית על העולם. לפיכך, אישורו קביל כדי להעניק לכתר הספרדי את הבעלות על האיים. מחד, חיבורו שולל את בעלותם של האינדיאנים על האיים ומאידך, הוא שולל את זכותה של ספרד על שאר העולם שהתגלה ולא הוענק לספרד בשנת 1493. לכן פנה פרננדו השני אל המשפטן חואן לופס דה פלאסיוס רוביוס כדי שיחבר חיבור תאולוגי שיחזק את החזקה הריבונית של ספרד על אמריקה כולה, ללא צורך באישור האפיפיור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביהו זכאי, אירופה והעולם החדש: גילוי אמריקה וכיבושה על ידי מדינות אירופה במאות הט"ו-י"ז מקורות ותעודות / ערך, הוסיף הקדמות, מבואות והערות, בלוויית תמונות - אביהו זכאי ; תרגום המקורות: אהרן אמיר, ירושלים: אקדמון, תשנ"ד, 1993 עמ' 294-293.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתיאס דה פאז, באתר larramendi.es (באנגלית)


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.