מתיאש צ'אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתיאש צ'אני
Csányi Mátyás
צ'אני ומשפחתו
צ'אני ומשפחתו
צ'אני ומשפחתו
לידה 6 בדצמבר 1884
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 1962 (בגיל 77)
ארד, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Piroska Csányi עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתיאש (מתיתיהו) צ'אני (במקור צינר, בהונגרית: Csányi Mátyás‏; 6 בדצמבר 18846 במרץ 1962) היה מלחין ומנצח יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אני נולד בסגד כבן רביעי ליאנוש (יוחנן) צ'אני (לשעבר צינר), בנקאי מהעיר סגד. בנעוריו החל לעבור הכשרה לרבנות, אולם בסופו של דבר זנח אותה ועבר ללימודי מוזיקה חילוניים. הוא למד בעיר הולדתו, סגד, ומאוחר יותר המשיך את לימודיו בבודפשט ובווינה . עם סיום לימודיו החל לעבוד כמנצח וכמלחין ב"תיאטרון סגד" בעיר ארד, שברומניה ובין השאר כתב אופרות, אופרטות ואוורטוריות.

בין יצירותיו המפורסמות: אופרות של קלאודיוס[1], פיטר אבה (אופרה דו-אופרתית, לטקסט שלו, ואחריו הרומן של זולא רומא, שהוצג ב -1910 בארד, בתיאטרון הלאומי של סגד בשנים 1911-1919);[2] שיר השירים ג. אורטוריה (1919); מסה ג. אופרטה, הציגה בערד בשנת 1923, בשיתוף עם גלאטה פרנץ); ורד של אהבה (אופרה Revu, 1923); שיר השירים עם תפילה מקראית, עמנואל לעף (Szeged, 1929). הטקסט של האופרה המוזהב (1934) מאת מור ג'וקאי .

ב-1937 גירשה אותו ממשלת גוגה מארד, והוא שב עם משפחתו לעיר הולדתו. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר מחדש לרומניה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אני נישא לרקדנית מהתיאטרון שלו. נולדו להם שישה ילדים. בתו פירושקה (פיריקה) צ'אני[3], התפרסמה בעצמה כעיתונאית וכסופרת בבודפשט ונישאה לסופר Berey Géza . בתו אילונה צ'אני (לימים שוורץ) היא היחידה מבין ילדיו שעלתה לישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ספרות רומני : Főszerk. Balogh Edgár. בוקרשט: קריטריון. 1981

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]