מתיה דה שיליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתיה דה שיליו
Mattia De Sciglio
דה שיליו במדי נבחרת איטליה, 2015
דה שיליו במדי נבחרת איטליה, 2015
מידע אישי
לידה 20 באוקטובר 1992 (בן 30)
מילאנו שבאיטליה
גובה 1.83 מטר
עמדה מגן
מועדוני נוער
20012012 מילאן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
20112017
2017–
20202021
מילאן
יובנטוס
ליון
110 (0)
72 (2)
29 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2013– נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 40 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-2 באוקטובר 2022
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-29 במאי 2022

מתיה דה שיליואיטלקית: Mattia De Sciglio; נולד ב-20 באוקטובר 1992) הוא כדורגלן איטלקי המשחק בעמדת המגן ביובנטוס ובנבחרת איטליה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה שיליו הוא יליד מילאנו, והחל לשחק כדורגל כילד במרכז הבילוי הקהילתי Santa Chiara e San Francesco בעיירה הסמוכה למילאנו בשם רוזאנו, ב-2001 שיחק בקבוצת החובבנים המקומית צ'ימיאנו.

מילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הצטרף דה שיליו למחלקת הנערים של מילאן כשהיה בן עשר, שם שיחק במשך תשע עונות. בשנת 2010 חלק מסגל קבוצת הנוער של מילאן עד גיל 20 אשר זכתה בגביע האיטלקי באותה עונה, לראשונה מזה 25 שנים.

בתחילת עונת 12–2011 הוא נכלל רשמית בסגל המקצועי של מילאן על ידי המאמן מסימיליאנו אלגרי. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה המקצועית של המועדון ב-28 בספטמבר 2011, ונכנס כמחליף נגד ויקטוריה פלזן במשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות, מילאן ניצחה 0–2. הוא פתח במשחקו הראשון במועדון (והשני בהופעותיו סך הכל) בתיקו 2-2 נגד אותה היריבה ב-6 בדצמבר. ארבעה חודשים מאוחר יותר, ב-10 באפריל ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה ופתח בהרכב הראשון בניצחון החוץ 0–1 נגד קייבו ורונה. ב-6 במאי הוא שיחק בדרבי של מילאנו הראשון שלו נגד היריבה העירונית אינטר מילאנו, כאשר החליף את דניאלה בונרה שנפצע באמצע המחצית הראשונה בהפסד 2–4.

החל מעונת 13–2012 קיבל את חולצה מספר 2 ואמר, "מספר חשוב מאוד", בעבר המספר נלבש על ידי השחקן הגדול קאפו ואמר שהוא "מקווה לעמוד בסטנדרטים שלו". במהלך העונה הפך לשחקן קבוע בהרכב מילאן הודות לסדרת הופעות משכנעות.

יובנטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביולי 2017 חתם דה שיליו באלופת איטליה יובנטוס תמורת 12 מיליון יורו. ב-13 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בהפסד 2–3 ללאציו בהסופר קאפ האיטלקי. ב-26 בנובמבר הבקיע את שערו הראשון בקריירה, בניצחון 0–3 על קורטונה.

ליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוקטובר 2020 הושאל דה שיליו לליון מליגת העל הצרפתית לעונה אחת[1].

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באוגוסט 2012 זומן דה שיליו על ידי מאמן נבחרת איטליה צ'זרה פראנדלי לסגל הנבחרת לקראת משחק ידידות נגד נבחרת אנגליה. הוא נשאר על הספסל ולא שותף במשחק שהסתיים בניצחון 1–2 של איטליה. ב-21 במרץ 2013 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת, במשחק ידידות נגד ברזיל שהסתיים בתיקו 2-2.

בגביע הקונפדרציות 2013 שיחק בארבעה משחקים מתוך חמישה, כולל המשחק נגד אורוגוואי אותה ניצחה איטליה בבעיטות הכרעה וזכתה במקום השלישי.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן
יובנטוס

לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתיה דה שיליו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Official: De Sciglio moves to Lyon, Football Italia. 5 October 2020


נבחרת איטליהמונדיאל 2014

1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 מוטה • 6 קאנדרבה • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 צ'רצ'י • 12 סיריגו • 13 פרין • 14 אקווילני • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אימובילה • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 פאלטה • 21 פירלו • 22 אינסינייה • 23 וראטי • מאמן: פראנדלי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 2016

1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה

איטליהאיטליה