מתייה קסלס
| לידה |
20 במאי 1784 מאסטריכט, הולנד |
|---|---|
| פטירה |
4 במרץ 1836 (בגיל 51) רומא, מדינת האפיפיור |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| תחום יצירה |
פיסול |
| זרם באמנות |
נאו-קלאסיציזם |
| תקופת פעילות |
1799–1836 (כ־37 שנים) |

מתייה קסלס (בהולנדית: Matthias Kessels; 20 במאי 1784 – 4 במרץ 1836) היה פסל הולנדי שעבד בעיקר ברומא ופיסל בסגנון ניאו קלאסי.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קסלס בן של נגר ממאסטריכט, אחד מאחיו נהיה אדריכל בהמבורג ואח אחר הנדריק יוהאן קסלס (אנ') היה בונה שעונים ליד אלטונה. קסלס החל כמתמחה לצורף בפנלו ולאחר תקופה קצרה עזב התמחות זאת לטובת לימודים בבית הספר לאמנויות יפות בפריז. בגיל 22 הוא עבר דרך המבורג לשמונה שנים בסנקט פטרבורג שם למד יצירת מודלים משעווה ופסלים אצל ג'וזף קמברליין. בשנת 1815 עבד בסודיו של אן-לואי ז'ירודה דה רוסי-טריוזון בפריז והציג ב בסלון 1819 (אנ').
קסלס התקבל כמתמחה של ברטל תורוואלסן ברומא בסביבות שנת 1818, וזכה בפרס עבור עבודת טרקוטה בתחרות לאמנים צעירים שארגן אנטוניו קנובה. התקבל כחבר ובהמשך כפרופסור באקדמיה של סן לוקא, קסלס לימד גם באמסטרדם ובאנטוורפן.
פסליו במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גאון המוות מכבה לפיד
-
זורק הדיסקוס
-
סצנות המבול
-
מצבה של הרוזנת לואיז דה סלס