מתילדה מרקזי
 | |
| לידה |
24 במרץ 1821 פרנקפורט  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1913 (בגיל 92) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| שם לידה |
Graumann |
| מוקד פעילות |
ממלכת פרוסיה |
| סוג קול |
מצו-סופרן |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| בן או בת זוג |
סלבטורה מרצ'זי |
| צאצאים |
בלנצ'ה מרצ'זי |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מתילדה מרקזי (בגרמנית: Mathilde Marchesi, נולדה בשם מתילדה גראומן; 24 במרץ 1821 - 17 בנובמבר 1913) הייתה זמרת מצו-סופרן, מורה לשירה ותומכת בטכניקת בל קאנטו.
תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרקזי נולדה בפרנקפורט על נהר מיין (כיום בצד הגרמני של מדינת הסה). בגיל 22, אחרי שמשפחתה איבדה את הונה, נסעה לווינה לפתח את קולה. משם המשיכה לפריז, ללמוד אצל מנואל גארסיה השני, שהשפעתו עליה הייתה העיקרית בחייה. בערך באותה תקופה נישאה לבריטון האיטלקי סלבטורה מרקזי ופיתחה קריירה קצרה באופרה וברסיטלים. הואיל וקולה היה סביר ולא מעבר לזה, בחרה לעסוק בהוראה, ובתחום זה עשתה לה שם.
מרקזי לימדה בקונסרבטוריונים בקלן ובווינה ובשנת 1881 פתחה בית ספר משלה בפריז, שם נשארה למשך רוב חייה. בסופו של דבר נודעה ביותר כמורה לפיתוח קול של כמה זמרים דגולים. המפורסמת ביותר בין תלמידיה היא אולי נלי מלבה, אבל היא הדריכה גם את אמה קלווה ואת אמה איימס. מרקזי מתה בלונדון.
כיום אין זוכרים עוד את מרקזי בגין קריירת הזמרה שלה. תחת זאת, היא נודעת בראש ובראשונה כמורה של הרבה מאוד זמרים ידועי שם וכן כמורה לפיתוח קול וזמרה, שהביאה את טכניקת הבל קנטו אל המאה ה-20. עד היום יש הלומדים את רעיונותיה, בעיקר זמרות סופרן, שבפיתוח קולן התמחתה במיוחד.
מרקזי עודדה בדרך כלל סגנון שירה טבעי: היא הטיפה לשיטת נשימה אינסטינקטיבית במידה רבה וטענה כנגד תנוחת ה"חיוך" שהייתה מקובלת על מורות רבות בימיה. בעיקר העסיקה אותה החלוקה למשלבים הווקאליים והמעבר ביניהם, שבה ראתה את "האלפא והאומגה של יצירת הקול הנשי ופיתוחו, אבן הבוחן של כל שיטות השירה, ותיקות כחדשות." כמו כן ביטאה שוב ושוב את סלידתה ממורות בנות זמנה, שהשיטות שהציעו היו אמורות לפתח במלואו, באחריות גמורה, לטענתן, את הקול תוך שנה או שנתיים. היא, לעומת זאת, גרסה שהדרך הטובה והנכונה ביותר לגשת לפיתוח הקול היא במתינות ובשיקול דעת.
שניים מן המאפיינים הבולטים ביותר בתורתה היו "השיטה האנליטית" שלה ועמידתה התקיפה על פרקי תרגול קצרים מאוד למתחילים. "השיטה האנליטית" שלה ייחסה חשיבות רבה להבנה אינטלקטואלית של כל דבר שירה, הן מן הבחינה הטכנית והן האסתטית של היצירה, החל באריות נשגבות וכלה בתרגילי קול פשוטים. היא טענה, ששינון מכני ללא הבנה מזיק בסופו של דבר לשימוש האמנותי בקול. בלטה ביותר תביעתה להקפיד על פרקי זמן קצרים ביותר של אימון למתחילים, לא יותר מחמש דקות בכל פעם, שלוש או ארבע פעמים ביום, למתחילים גמורים. כמובן, פרקי הזמן האלה יכולים וצריכים להתארך ככל שהקול מבשיל ומתפתח.
תלמידיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
(רשימה חלקית)
- סוזאן אדמס
- פרנסס אלדה
- זיגריד ארנולדסון
- בלאנש אראל
- אמה קלווה
- אמה איימס
- רוז אטינגר
- מרי גארדן
- אטלקה גרסטר
- זלמה קורץ
- בלאנש מרקזי (בתה)
- דיים נלי מלבה
- אמה פוקשק (נודעה בשם אילמה דה מורסקה)
- אמה נבאדה
- סיביל סנדרסון
- פרנסס סאביל
- אלן ביץ' יאו
- נדז'דה זאבלה-ורובל
ועוד.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרקזי, מתילדה. בל קאנטו: שיטה ווקאלית תאורטית ומעשית. דובר (1970) ISBN 0-486-22315-9
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתילדה מרקזי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מתילדה מרקזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}