מתניהו אנגלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתניהו אנגלמן
Matanyahu Englman.jpg
לידה 8 ביוני 1966 (בן 56)
כ' בסיוון ה'תשכ"ו
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקר המדינה ה־9
4 ביולי 2019 – מכהן
(3 שנים ו־5 שבועות)
מנכ"ל הטכניון
20142018
(כ־4 שנים)
מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה
20182019
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מתניהו אנגלמן (נולד בכ"א בסיוון ה'תשכ"ו, 8 ביוני 1966) הוא רואה חשבון ומנהל ישראלי המכהן כמבקר המדינה. קודם לכן שימש כמנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, מנכ"ל הטכניון ויו"ר פורום המנכ"לים של ור"ה, מנכ"ל המועצה המקומית שוהם, ומשנה למנכ"ל המכללה האקדמית להנדסה ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי מתניהו אנגלמן נולד ברחובות לחסיה (בתו של יהודה קיל)[1] ופרופ' בנימין אנגלמן, פיזיקאי במרכז למחקר גרעיני שורק[2], חבר סגל הטכניון לשעבר ומקים התכנית לתואר שני בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב[3].

אנגלמן הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר וישיבת ההסדר הר עציון. שירת בצה"ל בחיל השריון כמפקד טנק. בצעירותו היה ממגיהי מהדורת "דעת מקרא" שבעריכת סבו יהודה קיל[4].

אנגלמן הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים, שניהם בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

היה מנהל סניף ירושלים של משרד רואי החשבון "פאהן, קנה ושות'". הוא נמנה עם מקימי עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים בה שימש כמשנה למנכ"ל. לאחר מכן, מונה למנכ"ל המועצה המקומית שוהם, והיה שותף להקמת אזור התעשייה הגדול של שוהם, לצד פרויקטים חדשניים בהם BOT‏, PPP וחיסכון באנרגיה.[דרוש מקור]

בשנת 2010 מונה למשנה למנכ"ל הטכניון, ובתחילת 2014 מונה למנכ"ל הטכניון. במסגרת זו היה שותף לפעילות הבינלאומית של המוסד האקדמי, במסגרתה הוקמו שלוחות של הטכניון בארצות הברית - ניו יורק[5] ובסין - במחוז גאוונדונג[6], וכיהן כדירקטור מטעם הטכניון בשלוחות אלו. כחובב ספורט הקים בטכניון קבוצת כדורגל שהעפילה לליגת העל למקומות עבודה.

בשנים 2004–2017 שימש, במקביל לתפקידיו, כיו"ר ועדת הביקורת של ג'וינט ישראל ושל עמותות וחברות בנות של הג'וינט.

ביוני 2018 מונה למנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה[7].

ב-3 ביוני 2019 נבחר למבקר המדינה, בהצבעה חשאית ברוב של 67 חברי כנסת למול 42 מתנגדים ו-5 נמנעים. ב־4 ביולי נכנס לתפקידו[8].

באפריל 2021 נבחר לנשיא ארגון מבקרי המדינות האירופי (EUROSAI) ברוב של 43 מתוך 48 משתתפים בהצבעה. עד לשנת 2024 יכהן אנגלמן כסגן נשיא היורוסאי, ולאחר מכן יכהן כנשיא עד לשנת 2026 (לאחר מכן, מחליפו כמבקר המדינה יכהן כנשיא היורוסאי עד 2027)[9].

כמבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלמן הוא מבקר המדינה הראשון זה למעלה מ-30 שנה שאינו שופט בדימוס. הוא נחשב לבעל תפיסה חברתית ושמרנית ביחס לתפקיד המבקר ודרכי פעילותו.[10]

עם כניסתו לתפקיד הציג גישה של "ביקורת בונה".[11] בהצהרת האמונים בכנסת הציג את גישתו:

ערכה של הביקורת כהליך בונה ותורם הינו יסודי בעיני.. כמבקר המדינה אני רואה חשיבות בבניית תוכנית רב-שנתית כבסיס לעבודת הביקורת, בְּשילוב נושאי ביקורת מערכתיים לצד ביקורות בנושאים פרטניים, בבחינת הרלוונטיות של נושאי הביקורת וביצירת הלימה בין נושאי הביקורת לְיעדים לאומיים (לדוגמה: חיזוק הפריפריה, טיוב השירות לאזרח, התייעלות כלכלית והפחתת רגולציה). הדבר חשוב לצורך חיזוק חוסנה הביטחוני והכלכלי של המדינה. ניהול הליכי הביקורת – ראוי שהליכי הביקורת יתנהלו בדרך מכבדת ובונה. ראוי לשמור על אתיקה מקצועית בממשקים מול הגופים המבוקרים ולהתמקד בבחינת הממצאים ולימוד המצב לאשורו במהלך הביקורת. אפעל להמשיך ולשלב כלי ביקורת מתקדמים בהליכי הביקורת שמקיים מבקר המדינה. חשוב לשמר את היוזמות בקרב הנהלות הגופים המבוקרים ואת ניצוץ העשייה, ועל הביקורת לראות בְּחיוב תיקון ליקויים במהלך הביקורת. הביקורת צריכה להביא לידי ביטוי, לצד צילום תמונת מצב בעת עריכתה, את התקדמות הגוף המבוקר וכן תהליכים חיוביים שאירעו בגוף בראייה רב שנתית...הדרך של עידוד התנהלות תקינה, מצוינות ויוזמות אינה עומדת בסתירה לצורך בהצגת ליקויים ונושאים הטעונים שיפור, והשפעתה תורמת רבות לקידום מטרות הביקורת".[12]

את נאומו הראשון בתפקיד פתח בתודה לבנימין נתניהו על התמיכה במועמדותו, אמירה שזכתה להדים בתקשורת.[13]

אנגלמן הודיע כי במסגרת עבודת מטה ייבחן המבנה הארגוני במשרד מבקר המדינה על כלל יחידותיו. בתחילת מרץ 2020 שינה את תפקודו של האגף לתפקידים מיוחדים, שעסק בשחיתות שלטונית כ-15 שנה, וכעת יעסוק האגף בביקורת סייבר ומערכות מידע. אנגלמן ציין כי הביקורת למניעת שחיתות ציבורית תימשך, אך לא תיועד לאגף מסוים[14][15][16].

ביוני 2020, לקראת סבב גיוס נרחב למשרד המבקר, ביטל אנגלמן את מדיניותו של המשרד לפיה על עובדים חדשים להיות בעלי רישיון עריכת דין או ראיית חשבון.[17]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים הראשונים של תפקידו, בעת שעבד על פרסום הדוחות הראשונים החתומים על ידיו, ספג ביקורת על מספר מהלכים שביצע, על כך שהוא מרכך, מעלים או דוחה את הביקורות הקשות, ועל כך שבאופן חריג משרדו עיכב את פרסומם של דוחות חמורים מספר חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, אף על פי שבמשרדו טיוטות של דוחות המבקרים את השלטון ואשר נמצאים בשלבי עבודה מתקדמים לקראת פרסום.[18][19][11][20] אנגלמן השיב על הטענות בכך שלדבריו יש לחכות ולבחון את הדוחות הסופיים לאחר פרסומם לציבור.[21] מבקר המדינה הבהיר כי בהתאם לסעיף 8ג לחוק מבקר המדינה, למבקר הקודם, יוסף שפירא, עומד משך זמן של שלושה חודשים להשלים דוחות שלא פרסם ומשלא בחר לעשות זאת על המבקר הנכנס מוטלת החובה והזכות לבחון כל דבר לעומק ובהתאם לפרסם ממצאיו[22]. בג"ץ קיבל את עמדתו של אנגלמן, ועתירות שהוגשו בנושא נדחו על הסף.[23].

אנגלמן ספג ביקורת מחלק מהעובדים מתוך משרדו, כאשר הטענות שעלו בין השאר היו בנוגע לכך שהוא מבצע תיאומים מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במקרים בהם לטענת חלק מעובדי משרד מבקר המדינה היה צורך לתאם מולם.[20] בפרסומים שונים בתקשורת עלו טענות של עובדים במשרד המבקר ולפיהם עוותו נתוני הגרעון בתקופתו של משה כחלון כשר האוצר.[24][20][25] אחדים מבכירי משרד מבקר המדינה, בהם המנכ"ל אלי מרזל והיועץ לענייני שחיתות עמיחי שי, פרשו מהמשרד.[26] בחודש מאי ניהל אנגלמן עימות מתוקשר עם סמנכ"ל משאבי האנוש של משרד המבקר, חזי שעיה, שטען בתקשורת שמשרד המבקר ניהל באופן לא תקין מכרז לתפקיד הדובר. בתגובה דרש אנגלמן משעיה לפרוש מתפקידו.[27]

לקראת הגשת הדוחות הראשונים שלו ב-31 בדצמבר 2019, הציג אנגלמן שינוי במתכונת תקצירי דוחות ביקורת המדינה. על פיה, דוחות המבקר יוצגו לציבור במתכונת חדשה ונגישה יותר. במקום תקציר רווי מלל של יותר מ-20 עמודים, שהקשה לעיתים על הבנת הדוח וביאור הליקויים והמלצות המבקר בדוח, יכלול התקציר בממוצע עמוד וחצי בלבד ויתמקד בעשרת הממצאים המרכזיים בליבת הדוח ובהמלצות המרכזיות לצידן. בנוסף, התקציר יכלול "נתוני מפתח" ושימוש נרחב באינפוגרפיקה אשר יתמצתו את ממצאי הביקורת למספרים ונתונים מרכזיים.[28]

בשנת 2020 מבקר המדינה החליט לעבור לתוכנית ביקורת רב-שנתית, כנהוג במוסדות מבקרי מדינה נוספים בעולם.[דרוש מקור]

במרץ 2020 פרסם אנגלמן דוח על מימון הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, ובו חשף כי רבים מהמתמודדים לא עמדו בחוק מימון מפלגות. לאחר פרסום הדוח הודיע אנגלמן שהחל ממערכת הבחירות הבאה יפורסמו באופן פומבי פרטי ההלוואות שמקבלות הסיעות המתמודדות, בניסיון למנוע מצב זה בעתיד.[29]

במאי 2020 פורסם הדוח השנתי הראשון. חלק מהעבודה עליו נעשתה עוד בתקופת המבקר הקודם. המבקר שינה חלק מפרטי וניסוחי הדוחות.[30][31] הדוחות עוררו דיון ושיח על אופי הביקורת.[32][33][34][35]

בהמשך 2020 פרסם המשרד דוח על ביקורת בשלטון המקומי ושני דוחות מיוחדים הנוגעים למגפת הקורונה.[36]

בסך הכל פורסמו בשנת 2020 111 דוחות.[16] בדוחות אלו הוטמעו ביקורות פיננסיות ובוצעה ביקורת שנתית על הדוחות הכספיים של המדינה[37][38].

בחודש מאי 2021, בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, החליט המבקר לפתוח ב"ביקורת מיוחדת", כלשונו, לבדיקת האירועים שהובילו לאסון. לאחר כינונה של ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, הודיע אנגלמן על הפסקת הבדיקה על מנת שלא לבצע עבודה כפולה[39].

באוקטובר 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח נרחב על פעילותה הדלה של ממשלת ישראל בהיערכות למשבר האקלים.[40]

דוח מבקר המדינה על מטוס ראש הממשלה, שפורסם במרץ 2022,[41] מונה פגמים רבים בתהליך רכישת המטוס והכשרתו, אך מציין כי "במטוס ראשי המדינה יש שיפור ניכר לעומת חכירה של מטוס אזרחי ברמת הביטחון, לרבות בהיבטים של ההגנה על המטוס ואבטחת המידע בו, התקשורת, השליטה, התנאים במטוס והשירות שניתן בו וכן זמינותו."[42] ביולי 2020 הייתה הערכת ההוצאה בפרויקט (רכישה, הסבה ותפעול במשך חמש שנים) 587.6 מיליוני ש"ח, אשר מתחלקת ל-381.8 מיליוני ש"ח לשלב ההקמה, ו-205.8 מיליוני ש"ח לשלב התפעול.[43]

ביולי 2022 פרסם דו"ח ביקורת מיוחד בנוגע לאירועי המהומות בישראל במהלך מבצע שומר החומות. בין יתר מסקנות הדו"ח עולה תפקוד לקוי של המשטרה והשב"כ, מחסור בשוטרים, במיוחד בערים מעורבות בהן פרצו מהומות, כשלים בפעילות מודיעינית ואיסוף מידע של המשטרה, כשלים בתפקוד של מערכת מוקד 100 ועוד.[44]

בדו"ח שפורסם במקביל התייחס המבקר למצבה של האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות: "סקירת החלטות הממשלה המרכזיות שהתקבלו בנושא שיפור מצב החברה הערבית בשנים 2010 עד 2020, אשר הסתכמו בתקציבים בהיקף של יותר מ-19 מיליארד שקל, מלמדת כי למעט החלטות נקודתיות לגבי האוכלוסייה הערבית בירושלים, הן אינן חלות על התושבים הערבים בערים המעורבות. כפועל יוצא מכך, האוכלוסייה הערבית ביישובים אלו לא קיבלה תקציבים ייעודיים, לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה"[45].

ועדת ההיתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2019 התעמת אנגלמן עם ועדת ההיתרים לאחר שהכריעו כי על נתניהו להשיב כספים שלווה מבן דודו, נתן מיליקובסקי, בשל חשד לניגוד עניינים.[46] בחודש אוגוסט עזבו כמה מחברי הוועדה את תפקידם, תוך החלפת האשמות הדדיות עם אנגלמן, בהן מצד אחד טענו החברים העוזבים שאנגלמן התערב בתפקידם באופן מוגזם, ומצד שני נטען ממשרד מבקר המדינה שחברי הוועדה סילפו את דברי אנגלמן והדליפו אותם במגמתיות לתקשורת.[47]

אנגלמן מינה חברים חדשים לוועדה, ובתגובה לזהות החברים שנבחרו, עתרה התנועה לטוהר המידות לבג"ץ בטענה שהמינויים של חברי הוועדה מגמתיים, בעקבות הרקע של כמה מהמינויים.[48] העתירה נדחתה על ידי בג"ץ בינואר 2020, בנימוק שלא ניתן לקבוע זיקה פוליטית מגמתית על פי פעולות עבר, אלא יש להעלות בעייתיות כזו רק אם תהיינה עדויות לכך שפעולתם של חברי הוועדה חורגת מן הטעם הטוב בפועל.[49]

במקביל לדיון בעתירה, בספטמבר 2019, אישר אנגלמן לנתניהו את ההלוואה מבן דודו, בניגוד להחלטה המוקדמת יותר של ועדת ההיתרים.[50][51]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלמן נשוי לאסתר אביגיל (בתו של משה מנדלבאום, לשעבר נגיד בנק ישראל),[52] עובדת סוציאלית ולשעבר מנהלת מחלקת הרווחה במועצה האזורית גזר, ואב לשישה ילדים. מתגורר ביישוב נוף איילון. אחיו הוא ד"ר שוע אנגלמן, מומחה ללקויות למידה.

אנגלמן עוסק בספורט, בעיקר בריצה, ועד היום רץ שבעה מרתונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעמי גוטקינד, "עזר כנגדו" של מדען דתי: או יעוד?, הצופה, 21 בינואר 1966
  2. ^ חיל האוויר האמריקאי הזמין 2 מחקרים בישראל, דבר, 27 בפברואר 1964
  3. ^ לדוגמה: דברי הכנסת, ישיבות ר"פ-רפ"ב, כ'-כ"ב כסלו תש"ם, עמ' 853
  4. ^ הקדמת מהדורת דעת מקרא לספרי בראשית, ויקרא ומלכים
  5. ^ Cornell Tech, באתר אוניברסיטת קורנל
  6. ^ ‏Guangdong Technion - Israel Institute of Technology
  7. ^ מתניהו אנגלמן מונה למנכ”ל מל”ג וות”ת, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  8. ^ צבי זרחיה, מתניהו אנגלמן נבחר לתפקיד מבקר המדינה, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2019
  9. ^ יאיר אלטמן, ‏הישג בינלאומי למבקר המדינה, באתר ישראל היום
  10. ^ עקיבא ביגמן, ‏"יש מוסדות מנהלים למדינה. המבקר לא צריך להחליף אותם", באתר ישראל היום, 23 במאי 2019
  11. ^ 1 2 חן מענית, ‏מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מציג - מתווה "הרפורמה לביקורת בונה", באתר גלובס
  12. ^ מתוך נאום מבקר המדינה בכנסת: אתר מבקר המדינה, 1 ביולי 2019
  13. ^ 15 סימנים לכך שהח״כים מוותרים על עצמאות הכנסת, שקוף - גוף התקשורת של הציבור
  14. ^ טובה צימוקי, במקום שחיתות: אגף במשרד המבקר יתמקד בסייבר, באתר ynet, 3 במרץ 2020
  15. ^ שחר אילן, מבקר המדינה מחסל את הסיירת שנלחמת בשחיתות, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2020
  16. ^ 1 2 סיכום פעילות המשרד לשנת 2020, באתר מבקר המדינה
  17. ^ מבקר המדינה אנגלמן מציג: מהפך בתנאים לקבלת רישיון עבודה במשרדו, ישראל היום, ‏17 ביוני 2020
  18. ^ נינה פוקס, "הורג את מוסד הביקורת" או "עבודה מדהימה": סערת דו"ח המבקר, באתר ynet, 4 במאי 2020
  19. ^ שחר אילן, אנגלמן מורח זמן: אם אין דו"חות תאכלו רפורמות, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2019
  20. ^ 1 2 3 גור מגידו, מתניהו אנגלמן - מבקר המדינה, באתר TheMarker
  21. ^ תומר אדם, מתניהו אנגלמן: "אנחנו לא מצנזרים ולא מטייחים", באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2019
  22. ^ תומר אדם, מתניהו אנגלמן: "אנחנו לא מצנזרים ולא מטייחים", באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2019
  23. ^ ענת רואה, בג"ץ דחה את העתירות נגד מבקר המדינה שמעכב פרסום דו"חות הביקורת, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2019;
    בג"ץ 5849/19 רשימת המחנה הדמוקרטי ואחרים נ' מבקר המדינה ואחרים, ניתן ב-12 בספטמבר 2019
  24. ^ צבי זרחיה, עובדי מבקר המדינה: "אווירת פחד וטרור תחת אנגלמן", כלכליסט
  25. ^ עמירם ברקת, ‏מבקר המדינה החדש מרוקן מתוכן את הדוח על הגירעון, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2019
  26. ^ שחר אילן, עוד עזיבה במשרד המבקר: היועמ"ש יורם רבין מסיים את תפקידו - ימונה לנשיא המכללה למינהל, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2019
  27. ^ עימות חריג במשרד מבקר המדינה: אנגלמן הודיע לסמנכ"ל – התפטר או שתפוטר, באתר ‏מאקו
  28. ^ אבישי גרינצייג, ‏מספרים בולטים וסימוני לייק או דיסלייק: כך ייראו דוחות המבקר החדשים, באתר גלובס, 22.12.2019
  29. ^ אלקין וליאון עברו על החוק בבחירות בירושלים ויש בשורות טובות: לאחר הפצרות שלנו, בפעם הבאה ההלוואות יהיו שקופות, שקוף (גוף תקשורת)
  30. ^ מבקר המדינה או מפרגן המדינה? כך עובדת שיטת הריכוך של..., N12, ‏2020-05-08
  31. ^ "מצנזר המדינה: אנגלמן דאג לרכך מסקנות שיפגעו בנתניהו". TheMarker. נבדק ב-2020-05-05.
  32. ^ מתן ברניר, פרשנות: המחמאות בדוח המבקר לא האפילו על הנשיכות והביקורת, גלובס, ‏4 במאי 2020
  33. ^ "הורג את מוסד הביקורת" או "עבודה מדהימה": סערת דו"ח המבקר, ynet, ‏4 במאי 2020
  34. ^ הדו"ח הראשון של אנגלמן - חוד החנית של המלחמה בשחיתות השלטונית לא קיים יותר, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  35. ^ אביעד גליקמן, חלק מהדוחות העלו חשד לפלילים מצד המבוקרים, טוויטר
  36. ^ מסגרות הפרסום, מבקר המדינה
  37. ^ דוחות כספיים של מדינת ישראל, באתר משרד האוצר
  38. ^ החשב הכללי הגיש היום למבקר המדינה את הדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2020
  39. ^ שחר אילן, מבקר המדינה החליט לבטל את החקירה שלו בעניין אסון הר מירון, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2021
  40. ^ פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, באתר של משרד מבקר המדינה, 26 באוקטובר 2021;
    פרופ' עדי וולפסון, ישראל ומשבר האקלים: כרוניקה של כישלון, באתר ynet, 26 באוקטובר 2021
  41. ^ דוח המבקר רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה, מרץ 2022
  42. ^ דוח מבקר המדינה עמ' 513-514
  43. ^ דוח מבקר המדינה עמ' 504
  44. ^ פרסום דוח ביקורת מיוחד בנושא ערים מעורבות, באתר מבקר המדינה, 27 ביולי 2022
  45. ^ מבקר המדינה בדוח חמור: האוכלוסיה הערבית בערים המעורבות הוזנחה, www.maariv.co.il
  46. ^ מעריב אונליין, ‏המבקר: "חרגתם מסמכותכם בנוגע לנתניהו"; ועדת ההיתרים: "דבריך לא מקובלים", באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2019
  47. ^ משה כהן, ‏שופטות בדימוס ונציגות מהפריפריה: מבקר המדינה מרחיב את ועדת ההיתרים, באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2019
  48. ^ שחר אילן, אנגלמן מדיח את כל חברי ועדת ההיתרים: ימנה בכירים לשעבר, חלקם מקורבים לליכוד, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2019
  49. ^ איתמר לוין, נמחקה עתירה נגד חברי ועדת ההיתרים, באתר News1 מחלקה ראשונה
  50. ^ שחר אילן, הצבעה לחיסול שלטון החוק, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  51. ^ אלה לוי-וינריב, ‏נתניהו התעקש - והצליח: המבקר אנגלמן אישר לרה"מ ללוות כסף ממקורבו למימון הגנתו המשפטית, באתר גלובס
  52. ^ שמחה מנדלבוים, עשרה דורות בארץ ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' 74
מבקרי המדינה Mevaker Symbol.svg
זיגפריד מוזס יצחק ארנסט נבנצל יצחק טוניק יעקב מלץ מרים בן־פורת אליעזר גולדברג מיכה לינדנשטראוס יוסף שפירא מתניהו אנגלמן
19491961 19611982 19821987 19871988 19881998 19982005 20052012 20122019 2019 ואילך