מתקפה אווירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השלכות הפצצה במלחמת קוסובו

מתקפה אוויריתאנגלית: Air Strike) היא פעולת תקיפה המבוצעת על ידי כלי טיס. תקיפות אוויריות יכולות להתבצע באמצעות ספינות אוויר, בלונים, מטוסי קרב, מפציצים וכלי טיס בלתי מאוישים. אין הכוונה למתקפה אווירית כוללת, ובשימוש פופולרי הכוונה במונח זה היא לתקיפה טקטית (בקנה מידה קטן) על מטרה קרקעית או ימית. כלי נשק המשמשים לתקיפות אוויריות יכולים להיות תותחי מטוסים, מכונות ירי, טילים, טילי שיוט, טילים בליסטיים וכלה בפצצות מסוגים שונים ובלייזרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת המתקפות האוויריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקיפה אווירית של A-26 של חיל האוויר של ארצות הברית על מחסנים במלחמת קוריאה

ב-1 בנובמבר 1911, במסגרת המלחמה האיטלקית-עות'מאנית הטיל הסגן האיטלקי ג'וליו גבוטי ארבע פצצות על שני בסיסים בטורקיה ובלוב, ובכך ביצע את התקיפה האווירית הראשונה בעולם. במהלך מלחמת העולם הראשונה הורחב השימוש בתקיפות אלו. לדוגמה, בקרב על נוב שפל בשנת 1915, הטילו הבריטים פצצות על הרכבות הגרמניות. הפשיטה האווירית הראשונה בקנה מידה גדול התרחשה מאוחר יותר באותה שנה כאשר לונדון הופצצה על ידי 15 ספינות צפלין שונות במהלך הלילה.[1]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שתקיפות אוויריות נעשו נפוצות במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוסיף מילון אוקספורד את המונח "תקיפה אווירית" רק במהלך מלחמת העולם השנייה.[2] מלחמת העולם השנייה ראתה גם התפתחות בתחמושת מונחית מדויקת, אשר הייתה בשימוש מוצלח על ידי הגרמנים, ותרמה למודרניזציה של התקיפות, שהפכו מדויקות יותר. לא ניתן להפריז בחשיבות התפתחות זו: לפי נתונים סטטיסטיים, למעלה ממאה פשיטות היו נדרשות כדי להשמיד יעד טקטי במלחמת העולם השנייה; במלחמת המפרץ פרסם חיל האוויר האמריקאי תמונות של פצצות הפוגעות ביעד במדויק וכמעט ללא נזק לסביבה. כיום עושות מדינות מפותחות מאמצים למנוע פגיעה בסביבת המטרות.

במהלך מלחמת וייטנאם הותאמו תקיפות האוויר למטוסים, כמו ה-F-100 סופר סייבר, A-4 סקייהוק, מקדונל דאגלס F-4 פנטום ועוד. כלי טיס אלה יכלו לטוס מהר יותר, לשאת יותר תחמושת ולהגן על עצמם טוב יותר לעומת ה-P-51 מוסטנג וווט F4U קורסייר שלחמו במלחמת קוריאה.

מרבית המטוסים הצבאיים המודרניים כמו F-22 ראפטור זה נושאים תחמושת מונחית מדויקת, אשר מקורות צבאיים מקדמים כדי להוריד את מקרי המוות האזרחיים

ניתן לבצע מתקפות אוויריות אסטרטגיות גם ללא מלחמה כוללת. לדוגמה, מבצע אופרה להשמדת הכור העיראקי הביא לביקורת עולמית, אך לא הוביל למלחמה. דוגמה כזו של תקיפה יצרה שאלות חדשות באשר למשפט הבינלאומי.

הרג בלתי-מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקיפות אוויריות גורמות לעיתים למותם של בלתי-מעורבים, כולל אזרחים.[3][4] החוק הבינלאומי קובע את עקרונות הצורך, ההבחנה והמידתיות הצבאית. עקרונות אלה מדגישים כי יש לתקוף מטרות צבאיות, והפגיעה הנגרמת ליעדים שאינם לוחמים צריכה להיות מידתית.[5][6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כריסטופר קליין, טרור הצפלין בלונדון במלחמת העולם הראשונה, ערוץ ההיסטוריה, ‏2 ביוני 2014
  2. ^ מילון אוקספורד, air, n.1, OED Online, Oxford University Press
  3. ^ Chris Woods, Pentagon in Denial About Civilian Casualties of U.S. Airstrikes in Iraq and Syria, Foreign Policy (בAmerican English)
  4. ^ Airstrikes launched amid intelligence gaps, PBS NewsHour, ‏2014-10-01 (בAmerican English)
  5. ^ Customary IHL - Practice Relating to Rule 14. Proportionality in Attack, ihl-databases.icrc.org
  6. ^ Collateral damage on the 21st century battlefield: enemy exploitation…, archive.is, ‏2012-06-29