מתקפת זלילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתקפת זלילהאנגלית: Feeding frenzy) היא סוג של התנהגות אכילה בעולם החי וצורת אכילה של מספר בעלי חיים, המתנפלים בקבוצות גדולות על מזונם. מינים רבים של קרניבורים כמו כרישים שונים (למשל כריש לימוני, כרישון לבן-קצוות או כריש שחור-שוליים) ופיראניות ניזונים בהתנפלות אדירה על טרפם.

הסיבה לכך היא עקב טירוף של ריח וחישה חזקה המהממת את מוחם, וגורמת להם לנשוך באופן אוטומטי את הטרף הקרוב. סיבה נוספת היא כאשר מתקבצים מיני טורפים רבים על כמות טרף קטנה יחסית, כך שלא כולם יזכו לאכול, וכל פרט מנסה להתנפל בעוצמה על המזון. בנוסף הם מנסים להימנע בכך מחומסנות של חיות אחרות.

התנהגות מתקפה כזאת נפוצה בעיקר באוקיינוס הפתוח בו אין הרבה מזון. דגים קטנים כמו סרדיניים ועפייניים יוצרים כדור פיתיון (אנ'), בו הם מנסים להתחמק מטורפים באמצעות הלהקה אך למעשה מושכים מאות טורפים לעבר הכדור הבולט, ביניהם דולפינים, לווייתנים שונים, כרישים, טונות, מפרשניים ומגוון עופות ימיים כמו סולות ויסעוריים וכן אלבטרוסיים. מיני עופות ימיים אחרים כמו שחפיים, חמסניים ויסעורים ענקיים עטים על מזון חולף בפראות. החופמאים מתקבצים על חוף הים ומחכים לתום הגאות ואז נעים במהירות לחטוף חסרי חוליות קטנים.

גם אצל אוכלי נבלות נצפית התנהגות זלילה קדחתנית, בה מינים רבים של עורבים, נשרים, קונדוריים, תנים וצבועים וכן השד הטסמני זוללים את שיירי הבשר מהנבלה ומותירים עצמות.

בהשאלה מדובר על התנפלות של עיתונאים על נושא לכיסוי תקשורתי באופן נמרץ מאוד (אנ').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]