מתתיהו היצהרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מתתיהו היצהרי
מקום פעילות סרגוסה, ספרד
השתייכות ראשונים
תחומי עיסוק

פילוסופיה, פסיקת הלכה,

פרשנות המקרא
תפקידים נוספים רבה של סרגוסה
רבותיו רבי חסדאי קרשקש
תלמידיו רבי חסדאי בן חסדאי
חיבוריו

פירוש למסכת אבות,

פירוש לראב"ע על התורה

רבי מתתיהו בר משה היצהרי היה מחכמי ספרד במאה ה-15-14, פרשן ופילוסוף.

מוצא משפחתו מנרבונה שבצרפת, ובגירוש יהודי צרפת בשנת ה'סו (1306) היגרה המשפחה לאראגון שבספרד.

היה תלמידו של רבי חסדאי קרשקש. עם פטירתו של רבי חסדאי, כתב פייטן בן התקופה קינה על מותו, ובה ציין את רבי מתתיהו כאחד מממשיכי דרכו, לצד בנו של רבי חסדאי ורבי יוסף אלבו (הקינה מופיעה בבטאון 'מוריה' מג עמ' ג).

שימש כרבה של סרגוסה, ובמסגרת תפקידו השתתף בשנת ה'קע"ג (1413) בוויכוח טורטוסה כנציג יהודי סרגוסה, יחד עם רבי יוסף אלבו וחכמים נוספים.

תלמידו, רבי חסדאי בן חסדאי, מתאר אותו כ"מורי הזקן... החכם המפורסם ברבים" (קובץ 'מזרח ומערב', כרך חמישי, אייר תר"ץ).

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב כתביו של רבי מתתיהו טרם יצאו לאור, וכתבי יד שלהם מפוזרים בספריות שונות.

  • פירוש למסכת אבות. הפירוש מוזכר על ידי רבי יצחק אברבנאל בספרו "נחלת אבות", ועשרות מובאות ממנו מופיעות בפירושו של רבי שמואל די אוזידא, "מדרש שמואל" על מסכת זו. רבי שמואל מציין בהקדמתו שפירוש רבי מתתיהו היה "סתום וחתום עד עתה".
  • פירוש על התורה, נכתב בשנת ה'קסב (1402). הפירוש משלב מובאות מהרמב"ם הרמב"ן וראב"ע, וכן ציטוטים מכתבי אריסטו. קטע לפרשת וירא נדפס בקובץ 'ישורון' יז עמ' נה-עט.
  • פירוש לפירושו של ראב"ע על התורה.
  • פירוש לפרק קיט בתהלים (הפרק הארוך ביותר). הפירוש הוקדש לכבוד מורו רבי חסדאי קרשקש. נדפס בשנים רע"ה, ש"ו, שע"ג, ושוב בימינו על ידי דב רפל (הוצאת 'ידע סלע' תל אביב).
  • ספר הלכתי על הלכות טרפות. הספר מוזכר בבית יוסף של רבי יוסף קארו (יורה דעה סימן לז).
  • ספר פולמוסי נגד הנצרות.
  • ידועה גם תשובה הלכתית שלו בעניין אשה קטלנית (בטאון 'מוריה' מג עמ' י).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]