מתתיהו רוטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתתיהו רוטנברג
אין תמונה חופשית
לידה אוקטובר 1930
כ"ג בתשרי ה'תרצ"א
סצ'ובצה (אנ'), צ'כוסלובקיה
פטירה 30 בדצמבר 1965 (בגיל 35)
ז' בטבת
ישראל
מקום קבורה בית הקברות קריית שאול
פעילות בולטת מזכ"ל בני עקיבא ומנהל המרכז לחינוך דתי
תקופת הפעילות ? – 30 בדצמבר 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים

מתתיהו רוטנברג (כ"ג בתשרי ה'תרצ"א, אוקטובר 1930 - ז' בטבת ה'תשכ"ה, 30 בדצמבר 1965) היה מנהל "המרכז לחינוך דתי" של המזרחי והפועל המזרחי, והמזכ"ל הראשון של תנועת בני עקיבא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשמחת תורה ה'תרצ"א בסצ'ובצה (אנ') שבצ'כוסלובקיה לאליקים גצל רוטנברג ודבורה לבית לנקנברג. למד בבית הספר היהודי בעיירה עד הכיבוש הנאצי. ב-1944 נשלח לאושוויץ, שם נרצחו הוריו ואחותו. בדרך לא דרך הבריחה אותו דודתו חזרה להונגריה, שם שהה עד תום המלחמה. לאחר המלחמה למד כשנה בישיבה בניטרה, ועלה לארץ כמעפיל באונייה "החייל העברי", שנוסעיה נעצרו במחנה עתלית. למד בחוות סג'רה ומשם עבר למדור הדתי במקוה ישראל. במהלך מלחמת העצמאות שהה בבארות יצחק והשתתף בקרב על הקיבוץ. לאחר קום המדינה למד בסמינר למדריכים דתיים של עליית הנוער בבית וגן, ושימש כמדריך נוער בחוות סג'רה, בגבעת וושינגטון ובמקווה ישראל. התגייס לנח"ל לגרעין "עציון". משנת ה'תשי"ג היה חבר ההנהלה הארצית ורכז מחלקת ההדרכה ומחלקת יישובי העולים של בני עקיבא. מספר שנים לאחר מכן החל לשמש כמזכיר הכללי של בני עקיבא, למשך כעשור. ביוזמתו ובדחיפתו, החלה בני עקיבא לעסוק גם בקליטה חלוצית-חברתית-דתית של נוער עולה, בעיקר מארצות המזרח[1][2]. היה חבר מרכז ישיבות בני עקיבא (במסגרת זו היה ממייסדי אולפנת כפר פינס) וחבר המזכירות העולמית של בני עקיבא (במסגרת זו השתתף בכנסי נוער בינלאומיים[3] ונשלח לריכוזים יהודיים בגולה[4]). משנת 1963 היה מנהל המרכז לחינוך דתי[5].

למד סוציולוגיה ומדעי המדינה בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית[6].

רוטנברג לא נישא מעולם. נפטר לאחר מחלה ממושכת ב-30 בדצמבר 1965, בגיל 35. נקבר בבית הקברות קריית שאול[7].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרו הוקמו ספרייה למדריכים ומרכזייה בבית בני עקיבא בתל אביב, שרוב הספרים שבה הגיעו מספרייתו של רוטנברג עצמו[8] ובית כנסת לנוער בבאר שבע[9]. כמו כן, במלאת שנה לפטירתו יצא לזכרו ספר זיכרון "נר למתתיהו".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תנועות נוער בישראל ובעולם - יחד עם מרדכי נאור (תל אביב, 1962).
  • הדת והמדינה - ליקוט ועריכה (תל אביב תשכ"ד).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: מרדכי בר-לב, "בני עקיבא: תנועת הנוער הדתית-חלוצית", בתוך: מרדכי נאור (עורך), "תנועות הנוער 1920–1960: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומרי עזר", 1989, עמ' 85
  2. ^ נפתחה הוועידה השמינית של בני עקיבא, הצופה, 3 באפריל 1961
  3. ^ ראו למשל: יצאו מישראל, הארץ, 27 באוקטובר 1959; שליחי נוער לסמינר "איגוד הנוער העולמי", הארץ, 5 בינואר 1961; חיים פיקרש, בירכתי צפון, הצופה, 17 באוגוסט 1962; משלחת תנועות הנוער - לארה"ב, למרחב, 12 ביולי 1964
  4. ^ ראו למשל: אישים ומוסדות, הצופה, 2 בינואר 1957.
  5. ^ הרכב המרכז לחינוך דתי, הצופה, 5 במאי 1963
  6. ^ רשימת הבוגרים של השלוחה הת"א של האוניברזיטה העברית, למרחב, 28 בינואר 1964
  7. ^ מתתיהו רוטנברג ז"ל, הצופה, 31 בדצמבר 1965
  8. ^ נחנכה מרכזיה פדגוגית למדריכי תנועות נוער ע"ש מתתיהו רוטנברג ז"ל, הצופה, 8 בינואר 1968
  9. ^ בית כנסת לנוער ע"ש מתתיהו רוטנברג ז"ל נחנך בבאר שבע, הצופה, 6 בספטמבר 1966