לדלג לתוכן

מתתיהו שוהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתתיהו שוהם
לידה 1893
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביולי 1937 (בגיל 44 בערך)
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ביאליק (1933) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ישיבת אבל מיוחדת במלאת שנה לפטירת מתתיהו שהם, בבית הספרייה המרכזית למדעי היהדות בוורשה

מתתיהו משה שוהם (פוליאקביץ') (18931937) היה סופר, משורר ומחזאי.

נולד בוורשה שבפולין. הוא התייתם בגיל ארבע. את חינוכו היהודי קיבל מסבו ודודו, אך הוסיף ולמד שפות זרות ולימודים כלליים באופן עצמאי. בשנת 1930 עלה לארץ ישראל, אך לא מצא עבודה ולא יכול היה לקיים את עצמו, ועל כן שנתיים מאוחר יותר שב לפולין. היה במשך שנתיים יושב-ראש אגודת הסופרים העבריים בפולין וסייע בעריכת ביטאון האגודה הדו-שבועי. כמו כן, הוא נהג להרצות במכון ללימודים יהודיים בוורשה. ב-1937 נפטר ממחלת סרטן-הכבד.

מחזותיו של שוהם עוסקים בעולם התנ"ך ומציגים אותו בצורה מיתית-אגדתית. שוהם אינו נאמן תמיד למקור התנ"כי והופך את הדמויות התנ"כיות לדמויות ארכיטיפיות המשקפות אידאות נשגבות, בין אם הן חיוביות ובין אם הן שליליות. גיבוריו של שוהם הם אינדיבידואליסטים קיצוניים, אמיצי לב וכאלו שעומדים מול החברה ומורדים בשם הערכים בהם הם מאמינים. כל זאת בניגוד לדור שבו הם חיים. שוהם גם מעניק מקום מרכזי לנשים במחזותיו, ובכך הוא נחשב ליוצא דופן בתקופתו.

מחזהו הידוע ביותר "צור וירושלים", זכה לתשבחות רבות מצד החוגים הספרותיים העבריים ואף זיכה אותו בפרס ביאליק לשנת 1933, אולם בשל שפתו המורכבת התקשה לעלות על במות התיאטרון, על אף עיבוד לטקסט שערך אברהם שלונסקי ב-1958; ב-1992 הוא עובד לתסריט בידי זיוה צחר וב-2003 הוא הועלה על ידי תיאטרון בית ליסין בבימוי יוסי יזרעאלי.

מחזהו 'יריחו' תורגם לאנגלית ב-1974 בידי ראובן בן-יוסף.

  • יריחו: ( 1923) מחזה
  • בלעם: ( 1925) מחזה
  • צור וירושלים: דרמה (תל אביב: דביר, תרצ"ג 1933)
  • אלוהי ברזל לא תעשה לך: חזיון קדומים (ורשה: א"י שטיבל, תרצ"ו 1936)[1]
  • כתבים: שירים, מחזות ומסות (כולל פרק על תולדותיו והערכת יצירתו מאת ישראל כהן; תל אביב: אגודת הסופרים, תשכ"ה 1964)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הלל ברזל, שירת ארץ־ישראל – אקספרסיוניזם נבואי: אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם, בני ברק, ספרית פועלים, תשס"ד 2004.
  • יוסף צמודי, ההיסטוריוסופיה של מתתיהו שהם, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב – הפקולטה למדעי הרוח – החוג לספרות עברית, תשכ"ט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
-
פרס ביאליק
במשותף עם דבורה בארון

1933
הבא:
אברהם פרימן