מתתיהו שמחה רבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתתיהו שמחה רבנר או מתיתיהו שמחה רבענעררומנית: Matityahu Simcha Rabener), המוכר גם בשם העט המשביר, 1829 או ,לפי מקורות אחרים, 23 בינואר 1823[1] לבוב - אפריל 1894[2], רב, דרשן, מחנך, מורה לעברית, סופר, מתרגם ועורך בשפות עברית, גרמנית ורומנית, יליד גליציה המזרחית (בימינו באוקראינה) שפעל בגליציה, בוקובינה וברומניה, מראשי המשכילים בצ'רנוביץ וביאשי.

רקע משפחתי, ילדותו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממתיהו שמחה נולד בסביבות שנת 1829, בלמברג, בגליציה, אז באימפריה האוסטרית כבנו של יהודה רבנר או לפי מקורות אחרים, לייב (או אולי יהודה לייב) בוברקר ושל אשתו, יינטה, שנמנו עם צאצאי משפחת מנקס המיוחסת. [3] למד תורה בבית מדרשו של הרב יעקב משולם אורנשטיין ויצא לו בילדותו שם של עילוי. בגיל 15 נפתח לעולם התרבות הכללית, למד שפות זרות, דקדוק עברי וכתב סיפורים ושירים בעברית, שאותה פרסם בשנת 1845 ידידו מנדל בן יצחק שטרן (מקס עמנואל שטרן, 1871-1811) בכרך הראשון של כתב העת שלו "כוכבי יצחק". רבנר לא הסתפק בלימודי רבנות ונרשם גם לאוניברסיטת למברג, בה למד פילוסופיה, מזרחנות ומוזיקה[4] הוא שהה תקופה מסוימת בווינה, שם התראה עם קבוצה של משכילים מתונים ועם קבוצות של חסידי הרפורמות הדתיות ביהדות. הוא התידד עם כמה מהם ובמיוחד עם מאיר הלוי לטריס. ביקר גם אצל משכילים נחמן קרוכמל בז'ולקייב ושמשון בלוך בקוליקוב.[5]

המשך פעילותו בגליציה ובוקובינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1848 התחתן עם אשה יהודיה מראווה רוסקה. בראווה רוסקה התיידד רבנר עם הסופר אברהם גולדברג. ניסה את מזלו גם בעסקים אך איבד בשנת 1855 את כל נבסיו ועבר לגור בנאראיוב, שם מצא משרה של מזכיר אצל איש עסקים אמיד. בשנת 1860 להזמנת דודו, הרב אליעזר אליהו איגל הגיע לצ'רנוביץ ועבד שם כמורה.[6] גם בצ'רנוביץ התחבר רבנר לקבוצה של סופרים עברים, מחסידי ההשכלה ובהם אברהם אייזנר, מוזס אורנשטיין, אברהם גולדפדן ועוד. בנוסף לספר דקדוק עברי "לוח הלב" פרסם קובץ שירים תחת הכותרת "עת זמיר" שבו כלל תרגום לעברית מן השירה של פרידריך שילר.

פעילותו ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיפוש אחר עבודה, מצ'רנוביץ עבר רבנר לרומניה. ב-1865 התמנה כדרשן ומורה לדת היהודית בגימנסיה בעיר סוצ'אבה . בזמן שהותו שם כתב,בין השאר, דרשה שנקראה "כורש ופרנץ יוזף הראשון". ב-1867 עבר לעבוד כדרשן וכמנהל בית הספר היהודי המתוקן (משכילי) של פלטיצ'ן.[7] ב-1869 עבר ליאשי, לנהל את בית הספר שייסד הנדבן יעקב נוישוץ. יאשי הוא שימש גם כדרשן בבית הכנסת נוישוץ. עובד תקופה גם כתמרגם רשמי בעד הקונסוליה האוסטרו-הונגרית ביאשי. הוא היה אחד מ"שלישיית הסופרים המשכילים" - שני האחרים היו המשורר מרדכי סטרליסקר, שהיה החזן של מיכאילן והאינטלקטואל הנודע הלל כהנא, שהיה מנהל בית הספר לבנים בבוטושאן. רבנר פרסם ביאשי את הרבעון "זמרת הארץ" בענייני דת וחינוך, ממנו הוציא לאור שני גליונות - ב-1872 - וב-1877. הוא שהה בעיר המולדבית שנים רבות אך בשנות התשעים של המאה ה-19 הוא מוזכר כדרשן בעיר רומאן ומשם גם הגיע לעיתונות הידיעה על מותו לאחר שלושה ימי מחלה בשנת 1894.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זמרת הארץ (כתב עת)

במקורות מסוימים מצוין כי נפטר בשנת 1901, אולי בלמברג.[8]

יצירתו של רבנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנר התחיל לפרסם עוד בנעוריו והשתמש בשם העט "המשביר", שם שהורכב מראשי התיבות של שם אביו ושמו הוא: הצעיר מתתיהו שמחה בן יהודה רבנר. בכתיבתו הספרותית הוא הושפע מהרציונליזם, אך גם מהרומנטיקה. רבנר כתב שירים ומאמרים בעברית ותרגם יצירות של פרידריך שילר ושל לורד ביירון ("נגינות עבר" 1862) לעברית. הוא כתב מחזה בחרוזים, דו-לשוני, עברי גרמני, בשם "שולמית או שיר השירים אשר לשלמה - Sulamit oder das Hohe-Lied Salomo's", שפורסם ביאשי, ב-1880. המחזה הוקדש לקיסר אוסטרו-הונגריה פרנץ יוזף לרגל 25 שנות נישואיו שנחגגו ביום 24 באפריל 1879. בנוסף, רבנר פרסם מסות ושירים ב"המבשר", ב"אוצר חוכמה", ב"העת" וב"המגיד".

לאחר שהתיישב ברומניה למד רבנר את השפה הרומנית ואף תרגם מרומנית לעברית את השיר הנודע של וסילה אלכסנדרי, Oda gintei latine‏[9].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה:

- מתורגמת:

  • "עת הזמיר" - אסופת מבחר שירי המשורר האשכנזי הנשגב שיללער תהילתו מלאה הארץ,אשר העתיק ללשון עברייה בעת תקופת מאה שנה לחיי שילר, צ'רנוביץ כת"ר,1862 בדפוס של אלי איגל
  • נגינות עבר - תרגומי 23 שירי ה"מנגינות העבריות" ושל השיר Darkness ("חזיון מחשך") מאת לורד ביירון, 1862
  • שיר החיים
  • לוח הלב
ספרי הגות:
  • ציונים לתורה - 1887, דרוהוביץ'
  • אש דעת - 1888, דרוהוביץ'
  • מאמר שמו של המשיח, 1893, קרקוב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

O pagină din istoria mişcării de Haskala din România (מתתיהו שמחה רבנר וכתב העת זמרת הארץ: דף בהיסטוריה של תנועת ההשכלה ברומניה) (ברומנית) [1]

  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura Hasefer, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", בוקרשט: הוצאת Hasefer, 2008. (ברומנית)
  • Sheila A. Spector Byron and the Jews Wayne University Press, Detroit, Michigan 2010
  • V.Alecsandri: "Cântecul gintei latine"; traducere în limba ebraică, cu litere ebraice,

în patru versiuni, de Aizic Taubes, M. S. Rabener, Naftali Herz Imber şi Israel Teller Anuar pentru Israeliţi 2 639; 1878

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ Bukowinabook תולדות יהדות בוקובינה מכרך 1 עמודים 63-58 במיזם "יזכור" של לאנס אקרפלד ברשת Bukowinabook
  2. ^ אין ודאות לגבי מועדי הלידה והמוות, אלא רק בקירוב
  3. ^ Bukowinabook
  4. ^ Bukowinabook
  5. ^ Bukowinabook
  6. ^ Bukowinabook
  7. ^ Bukowinabook
  8. ^ L.Z.Herşcovici
  9. ^ שיר זה תורגם לעברית על ידי שלושה מתרגמים נוספים, יצחק איזיק טאובס, נפתלי הרץ אימבר וישראל טלר