מתתיה נסים טירני
מתתיהו נסים טירני (1745 - 1815 בערך) היה רב ומשורר מחכמי איטליה. שימש כרב בקהילות פירנצה, אורבינו, טיניגליה ופזארו בה גם לימד כמה שנים בבית המדרש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באנקונה בשנת תק"ה (1745) בערך לרבי יעקב ישראל. בשנים תקנ"ט-תק"ס (1799-1802) בעקבות כיבוש נפוליון ירדה פורענות על קהילותיו. בשנת 1799 נאסר בחשד של מעורבות פוליטית וביתו נשדד. לאחר כמה ימים שוחרר. לזכר הצלתו והצלת הקהילות כתב שירים לימי 'פורים' מיוחדים והדפיס אותם בחוברת "מדבר קדש".
הרב טירני העריץ את החיד"א שהיה בעיניו הסמכות העליונה בדור, "ומי יבוא אחר המלך". בספריו ופסקיו הוא מזכיר אותו בהערצה. לדוגמה, באיגרת ששלח לחיד"א והדפיס אותה בספרו שפת אמת כתב בראשה: כתב כתבתי למופת דורנו, ספרא רבא דיש[ראל] מוהר"ר חיד"א . . כשבתו בעיר אנקונא יגן עליה אלוקים" במקום אחר הוא קורא לו "קדוש הוא לאלהיו מבטן ומלידה . . הרב המופלא אוצר כל כלי חמדה הדיין המצוין אך מעין חסיד"א", "אחרי ראיתי אור פני מלך חיים הריני כאילו התקבלתי פני שכינה".
מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שישה מחזות שטירני כתב כונסו לראשונה במהדורה מדעית על ידי דבורה ברגמן עליהם היא כותבת:
טירני כתב מחזות בשירה חרוזה ושקולה ולפחות חמישה מהם הועלו על הבמה בזמרה ובנגינה 'בבית הגביר אברהם הלוי' שבעיר פזארו. בחורי 'תלמוד תורה' המקומי, תלמידיו של המחבר, היו השחקנים - הזמרים ואולי גם הנגנים המלווים. המחזות עוסקים ביחסי אהבה ונטישה, כעס והתפייסות שבין אלוהים לבין עם ישראל. ישראל או 'כנסת ישראל', מיוצגים בדמות שחקן או שחקנית. מתן תורה, 'יום הנישואין' האלגורי של אלוהים עם כנסת ישראל או של ישראל עם התורה הוא לפיכך אירוע משמעותי ביותר והוא מתואר בחגיגיות גדולה, חזותית וצלילית, כיאה לחתונה באיטליה.
המחזות ספוגים ביסודות מסורתיים, מקראיים ומדרשיים, ומעוצבים על פי מוסכמות הדראמה והאורטוריו האיטלקיים של התקופה. מחזותיו של טרני מייצגים את אורח החיים היהודי - איטלקי שמיזג תורה עם דרך ארץ, יהדות עם השכלה. הם מצטיינים בכוח המבע, באסתטיות ובסגנון מקורי.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן דוד של הרב דניאל טירני.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת שפת אמת, ליוורנו תקנ"ז.
שמונה חוברות דלהלן שגם נכרכו בשני כרכים.
- מדבר קנאה בעניין שוחט עם הארץ
- מדבר במשור בעניין שליח צבור שחטא
- מדבר הגדול ובו שאלות ששאל המחבר מאת ר' ישמעאל הכהן ממודנה
- מדבר בערבה בעניין עגונות.
- מדבר קדש על נם ההצלה שאירע לקהלת אורבינו ביום יא סיון תקנ"ט ולקהלות פיסארו וסיניגאליא ביום טו סיון תקנ"ט בעת המלחמות של נפוליאון באיטליה.
- מדבר מתנה הערות ומשא ומתן על פסקיו של המחבר.
- מדבר משפט דיון על מתנה מסוימת.
- מדבר הרים תשובות בנושאים שונים.
- מדבר בערבה בעניין העגונות שענינן נדון ב"מדבר בערבה"
- תפארת סיני - ספר המחזות של מתתיה נסים טרני; ההדירה מכתבי יד, כינסה והוסיפה מבוא והערות דבורה ברגמן, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ג 2003.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהפרטים הביוגרפים מבוססים על הערך עליו ב"ארזי הלבנון, אנציקלופדיה לגאוני ספרד", ח"ב עמ' 1704.
