מת מצווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מת מצווה על פי ההלכה הוא אדם שמת ואין מי שמופקד על קבורתו. כל הנתקל במת מצווה חייב לקוברו, גם אם כתוצאה מכך ייגרם לו הפסד מרובה או יתבטל ממצווה חשובה (אפילו כזו שדינה כרת, כגון קרבן פסח). קבורתו נחשבת לחובה משום כבוד הבריות[1].

דיני מת מצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי מת מצווה יש דינים מיוחדים. לדוגמה: אפילו לנזיר ולכהן גדול, שאסור להם להיטמא למתים (ואפילו לאביו ואמו), מותר להתעסק בקבורת מת מצווה.

אחת מהתקנות המיוחסות ליהושע בן נון היא ש"מת מצווה קונה מקומו"[2]. כלומר, ניתן לקבור אותו במקום בו הוא נמצא, גם אם זהו שטח פרטי.

המונח בהשאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשאלה מקובל להשתמש במונח "מת מצווה" לתיאור נושאים תורניים שונים שכמעט ואין עוסקים בהם, כדוגמת לימוד מסכתות מסוימות (בעיקר מסדר קודשים וסדר טהרות) או קיום מצוות לא שכיחות, כדוגמת פדיון פטר חמור או ראשית הגז. כך נכתב בספר חסידים:

אהוב לך את המצוה הדומה למת, מצוה שאין לה עוסקים. כאשר תראה מצוה בזויה שאין לה עוסקים, כגון שתראה שבני עירך לומדים סדר מועד וסדר נזיקין, ואתה תלמוד סדר קדשים. ואם תראה שאינם [צ"ל: שהם] חוששים ללמוד מועד קטן ומי שמתו מוטל לפניו, אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם. כי הם דוגמת מת מצוה, אותם מסכתות ואותם הלכות שבני אדם אין רגילים בהם.

סימן א, עמ' 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד א'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא דפים פ' ע"ב - פ"א ע"א: "תנו רבנן: עשרה תנאין התנה יהושע... ומת מצווה קונה מקומו".
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.