נאג'ביום

נאג'ביום
Nagybajom
סמל נאג'ביום
סמל נאג'ביום
סמל נאג'ביום
דגל נאג'ביום
דגל נאג'ביום
דגל נאג'ביום
הכנסיי הרומית קתולית
הכנסיי הרומית קתולית
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל דרום טרנסדנוביה
מחוז שומוג'שומוג' שומוג'
נפה נפת קאפושוואר
שטח 108.06 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 3,208 (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 30.62 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 46°23′57″N 17°30′29″E / 46.399180555556°N 17.507930555556°E / 46.399180555556; 17.507930555556 
אזור זמן UTC +1
http://www.nagybajom.hu

נאג'ביוםהונגרית: Nagybajom) היא עיר במחוז שומוג', בנפת קאפושוואר.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם בחלק המרכזי של מחוז שומוג', לאורך הכביש הראשי 61, כמעט אותו מרחק מאגם בלטון ומנהר הדראווה, 25 קילומטרים מערבית לקאפושוואר. בקרבת היישוב עובר קו הרכבת MAV מס' 41 דומבובאר-ג'קניש, שהיא אחת מנקודת העצירה, אך התחנה נמצאת ביאקו בערך 6 קילומטרים מדרום לנאג'ביום.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם בא מהתקופה של ממלכת הונגריה (1000–1301), מלכי בית ארפד. השם Baj או Bajan היה פירושו אז "עשיר".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם היישוב הוזכר בצורת Boyon ב-1297 ו-Boyun ב-1357. בין השנים 13321337 היישוב הוזכר גם במרשם המעשרות של האפיפיור, כך שבאותה עת כבר הייתה לו קהילה. בשנים 14341435 היישוב היה בבעלות הרוזנים של נג'מארטון (פרקנו).

ב-11 בנובמבר 1800 הכפר נבזז ונהרס על ידי קבוצת של מורדים שהרסו אז גם את רוב יישובי המחוז. מגפת הכולרה הרסה את המקום ב-1855, שאז כ-200–300 אנשים מתו ממנה. עד אמצע המאה ה-19, היישוב נחשב לכפר ובשנת 1859 הוא הפך לעיר שוק של אלפיים עד שלושת אלפים תושבים. בשנת 1870 כבר היו 4,000 תושבים, והיה היישוב השלישי בבגודלו במחוז. עדות לחוסן כלכלי וחברתי של היישוב היה ששלוש עדות דתיות שונות, הקתולית, הקלוויניסטית והיהודית, קיימו בתי ספר יסודיים נפרדים.

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעיר מקננות כשלושים זוגות חסידות מדי שנה. בשנת 1996 זכה נאג'ביום בתואר "כפר חסידות אירופי". בשנת 2008 אירחה נאג'באיום את המפגש החמישי של רשת יישובי החסידות האירופית.
  • אחוזת שרקוזי.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים מתועדים בנאג'ביום מ-1746. הם ישבו שם בחסות הרוזן סצ'ני (SZÉCHÉNYI). רובם עסקו במסחר, מיעוטם במלאכה. הקהילה התארגנה בסוף המאה ה-18. אחרי הקונגרס היהודי ההונגרי ב-1868–1869 (הקרע ביהדות הונגריה) בחרה הקהילה בזרם ה"סטטוס-קוו", כלומר נשארה במתכונתה שלפני הקונגרס. במקום היו חברה קדישא ובית ספר יהודי. בשנת 1930 נמנו בקהילה 112 יהודים.

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, חוקקה ממשלת הונגריה הפרו-גרמנית את "החוקים היהודיים" (1938) ובהמשך את החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי, שהטילו מגבלות על יהודי הונגריה ופגעו בזכויותיהם, ברכושם ובפרנסתם. במרץ 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה). כמה שבועות לאחר מכן הובלו יהודי נאג'ביום לגטו שהוקם בקאפושוואר, משם גורשו לאושוויץ. אחר המלחמה חזרו לעיירה 15 ניצולים. חיי הקהילה לא חודשו וב-1947 הוכרזה הקהילה רשמית כמבוטלת. ב-1956 כבר לא היה אף יהודי אחד בנאג'ביום.

תושבים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alajos Mikóczi - László Solymosi: The History of Nagybajom ; הקדמה אלברט גיירג'אי; הוועד הפועל של המועצה המשותפת של נאג'ביום, קאפושוואר, 1979
  • שמו בורובסקי: מחוז שומוג'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאג'ביום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Belügyminisztérium 1901. évi 121545. sz. rendelete. MNL-OL 30806. mikrofilm 72. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1901. év 35. oldal 13. sor.