נאג'קאלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאג'קאלו
Nagykálló
Coa Hungary Town Nagykálló.svg
סמל נאג'קאלו
Flag of Nagykálló.svg
דגל נאג'קאלו
"Nazarín" en Nagykallo (Hungría), Octubre de 2009.jpg
מקהלת Nazarin בלבוש מסורתי במרכז העיר, 2009
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל צפון המישור הגדול
מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג
שטח 68.55 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,214 (נכון ל־1 בינואר 2018)
 ‑ צפיפות 157.75 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 47°52′59″N 21°51′00″E / 47.883055555556°N 21.85°E / 47.883055555556; 21.85 
אזור זמן UTC +1
http://www.nagykallo.hu

נאג'קאלוהונגרית: Nagykálló בפי היהודים נקראה קאליב או קאלוב) היא עיירה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאג'קאלו הייתה ידועה כעיירת שוק כבר במאה ה-14. השם שלה כנראה מגיע מהמילה הישנה kálló שמשמעותה "מקום התכנסות". Nagy פירושו "גדול"; קידומת זו שימשה להבדיל בין Nagykálló לבין Kiskálló הסמוכה ("Kálló קטן"), אשר מאוחר יותר הפכה לחלק מנאג'קאלו.

בשנת 1315 העניק המלך קארוי הראשון מלך הונגריה לעיירה את הזכות להחזיק בשוק. לאחר מכן נערכו במקום מועצות המחוז, וכך הפכה העיר למרכז האזור. לאחר שהעות'מאנים שרפו את העיר בשנת 1556, בנו האזרחים טירת אבן להגנה. בשנת 1603 אישטוואן בוצ'קאי שליט טרנסילבניה התיישב במקום.

בשנת 1630 כבש גיירג' ראקוצי הראשון את העיר והוציא את כרוז העצמאות כאן. פרנץ ראקוצי תקף את הטירה ב-29 ביולי 1703 (הקרב הראשון של מלחמת העצמאות של ראקוצי) וכבש אותה למחרת. בשנת 1704 הוא הורה להרוס את הטירה (היא נהרסה רק מאוחר יותר, בשנת 1709). בשנת 1747 ניתן לה מעמד של עיר המחוז, מעמד שנשלל ממנה בשנת 1867. רק בשנת 1989 ניתן לה מחדש מעמד של עיר.

קבר האדמו"ר מקאליב

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מצבות בבית הקברות היהודי במקום, יהודים גרו בעיר עוד בימי הביניים. רוב היהודים היו חקלאים ובעלי מלאכה. מהמאה ה-18 יש עדויות כתובות על הקהילה וצמיחתה המהירה. המקום התפרסם בעולם היהודי הודות לרבה הראשון של הקהילה – ר' יצחק אייזיק טויב, שנודע כ"צדיק מקאליב". תחילת כהונתו כנראה בשנת 1781. בתקופתו נוסדו בקהילה חברה קדישא ומוסדות לעזרה הדדית. כן נוסדו על ידו ישיבה ותלמוד תורה. בית הכנסת נוסד גם הוא על ידי הרב טאוב בשנת 1800. תשע עשרה שנה לאחר פטירתו מונה הרב ישעיה בנט לרב הקהילה.

בשנת 1944, עם כניסת הוורמאכט להונגריה, גורשו יהודי נאג'קאלו לגטו בעיר נירג'האזה, ומשם גורשו לאושוויץ, שם נרצחו רובם. אחרי המלחמה חזרו כ-98 יהודים לעיר וחידשו בה את חיי הקהילה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975
  • פנקס הקהילות – הונגריה, יד ושם, ירושלים, תשל"ו עמ' 371-372

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאג'קאלו בוויקישיתוף