נאג'קאלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאג'קאלו
Nagykálló
סמל
סמל נאג'קאלו
Flag of Nagykálló.svg
דגל נאג'קאלו
"Nazarín" en Nagykallo (Hungría), Octubre de 2009.jpg
מקהלת Nazarin בלבוש מסורתי במרכז העיר, 2009
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל המישור הגדול הצפוני
מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג
שטח 68.55 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,214 (נכון ל־1 בינואר 2018)
 ‑ צפיפות 157.75 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 47°52′59″N 21°51′00″E / 47.883055555556°N 21.85°E / 47.883055555556; 21.85 
אזור זמן UTC +1
http://www.nagykallo.hu

נאג'קאלוהונגרית: Nagykálló, בפי היהודים נקראה קאליב או קאלוב) היא עיירה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאג'קאלו הייתה ידועה כעיירת שוק כבר במאה ה-14. השם שלה כנראה מגיע מהמילה הישנה kálló שמשמעותה "מקום התכנסות". Nagy פירושו "גדול"; קידומת זו שימשה להבדיל בין Nagykálló לבין Kiskálló הסמוכה ("Kálló קטן"), אשר מאוחר יותר הפכה לחלק מנאג'קאלו.

בשנת 1315 העניק המלך קארוי הראשון מלך הונגריה לעיירה את הזכות להחזיק בשוק. לאחר מכן נערכו במקום מועצות המחוז, וכך הפכה העיר למרכז האזור. לאחר שהעות'מאנים שרפו את העיר בשנת 1556, בנו האזרחים טירת אבן להגנה. בשנת 1603 אישטוואן בוצ'קאי שליט טרנסילבניה התיישב במקום.

בשנת 1630 כבש גיירג' ראקוצי הראשון את העיר והוציא את כרוז העצמאות כאן. פרנץ ראקוצי תקף את הטירה ב-29 ביולי 1703 (הקרב הראשון של מלחמת העצמאות של ראקוצי) וכבש אותה למחרת. בשנת 1704 הוא הורה להרוס את הטירה (היא נהרסה רק מאוחר יותר, בשנת 1709). בשנת 1747 ניתן לה מעמד של עיר המחוז, מעמד שנשלל ממנה בשנת 1867. רק בשנת 1989 ניתן לה מחדש מעמד של עיר.

קבר האדמו"ר מקאליב

יהודי נאג'קאלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קהילת יהודי קאליב

על פי מצבות בבית הקברות היהודי במקום, יהודים גרו בעיר עוד בימי הביניים. רוב היהודים היו חקלאים ובעלי מלאכה. מהמאה ה-18 יש עדויות כתובות על הקהילה וצמיחתה המהירה. המקום התפרסם בעולם היהודי הודות לרבה הראשון של הקהילה – ר' יצחק אייזיק טויב, שנודע כ"צדיק מקאליב". תחילת כהונתו כנראה בשנת 1781. בתקופתו נוסדו בקהילה חברה קדישא ומוסדות לעזרה הדדית. כן נוסדו על ידו ישיבה ותלמוד תורה. בית הכנסת נוסד גם הוא על ידי הרב טאוב בשנת 1800. תשע עשרה שנה לאחר פטירתו מונה הרב ישעיה בנט לרב הקהילה.

בשנת 1944, עם כניסת הוורמאכט להונגריה, גורשו יהודי נאג'קאלו לגטו בעיר נירג'האזה, ומשם גורשו לאושוויץ, שם נרצחו רובם. אחרי המלחמה חזרו כ-98 יהודים לעיר וחידשו בה את חיי הקהילה.

שנה מספר היהודים בכפר[1] כלל האוכלוסייה
1840 693
1880 627 4,837
1910 906
1920 1,060
1930 977
1941 869 9,863

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975
  • פנקס הקהילות – הונגריה, יד ושם, ירושלים, תשל"ו עמ' 371–372
  • נאג'-קאלו (קאליב, קאלוב), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 252–253. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאג'קאלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]