נאוה ארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאוה ארד
אין תמונה חופשית
לידה 4 בדצמבר 1938 (בת 79)
קיבוץ חולדה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה מכללת בית ברל, האוניברסיטה העברית, בית הספר לכלכלה של לונדון
עיסוק פוליטיקאית, עובדת סוציאלית, חברת איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המערך, העבודה, סיעת יחיד
חברת הכנסת
תקופת כהונה 20 ביולי 198113 ביולי 1992 (11 שנים)
חברת הכנסת
תקופת כהונה 5 בנובמבר 199517 ביוני 1996 (32 שבועות ויומיים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נאוה ארד (נולדה ב-4 בדצמבר 1938) הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאוה ארד נולדה בקיבוץ חולדה. אביה, דוד ברמן, היה ראש המועצה המקומית חדרה בשנים 19461954 והיה לראש העירייה הראשון בין השנים 1954 - 1956. ארד שירתה בצה"ל כסמלת סעד בנח"ל המוצנח, למדה הוראה במכללת בית ברל, קיבלה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל חברתי ומדיניות סוציאלית מבית הספר לכלכלה של לונדון.

ארד הייתה מזכירה ארצית של איגוד העובדים הסוציאליים (19631969)[1]. ב-1973 נבחרה כחברת הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית ועמדה בראש המרכז לביטחון סוציאלי. כיהנה כמזכירה הכללית של נעמת בשנים 19771981. בשנת 1983 התמודדה על מועמדות מפלגת העבודה לראשות עיריית רמת-גן[2], אך הפסידה לאורי עמית.

בשנים 19881994 שימשה כיו”ר מועצת המנהלים של "משען". באוקטובר 1993 מונתה ליועצת ראש הממשלה למעמד האשה של יצחק רבין וליו"ר המועצה הלאומית לקידום מעמד האשה. שימשה כחברת כנסת ברציפות בכנסות העשירית, האחת עשרה והשתים עשרה מטעם מפלגת העבודה והייתה חברה בוועדות העבודה והרווחה, הכספים והעלייה והקליטה. לכנסת ה-13 נכנסה במקום יצחק רבין שנרצח. לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה פרשה ממפלגת העבודה והקימה סיעת יחיד על שמה.

לכנסת ה-14 וה-16 התמודדה כיו"ר רשימת גיל, ללא הצלחה. בבחירות לכנסת ה-17 זכתה הרשימה, הפעם בראשות רפי איתן וללא הכללת ארד, בשבעה מנדטים. לבקשתה נשארה בתפקיד מזכ"ל המפלגה ולא התמודדה על תפקיד שר. בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצבה במקום ה-25 מתוך 26 ברשימת גיל, שלא עברה את אחוז החסימה.

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארד תמכה בשוויון מלא בין גברים לנשים ובמסגרת זאת בקשה לבטל את חוקי המגן שהעניקו זכויות יתר לנשים, כמו חוק עבודת נשים[3]. כן התנגדה להקלות על קבלת פטור משירות בצה"ל לנשים, באופן הפוגע במה שהיא ראתה כהישג: שירות חובה לבנות ובנים בצה"ל[4]. כיו"ר נעמת כיוונה את הארגון להגברת מעורבות האשה בבעיות החברה במקום התרכזות באספקת שירותים לנשים[5].

ארד ראתה חשיבות רבה בחינוך לגיל הרך והטיפה לחינוך חינם מגיל 3[6], כיותר חשוב מחינוך תיכון חינם[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]