נאט

במיתולוגיה הנורדית, נאט (בנורדית עתיקה: Nótt) היא בתו של הענק נרפי מגזע הואניר המשמשת כפרסונפיקציה של לילה. נאט היא אשתו של דלינג, אמו של דוגר ושל יורד וסבתו של ת׳ור.

מקורות

אדה פואטית

בסטנזות 24–25 ב"בלדה של ואפת׳רודניר" באדה הפואטית האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר, שואל את הענק Vafþrúðnir מאין הגיעו היום, הלילה והמחזוריות שלהם. הענק משיב שדלינג הוא אביו של היום ואילו נאט היא אמו. בסטנזות 13–14 באותה הפואמה אודין מספר על סוסה של נאט, רים-פקסי, שמביא את הלילה בכל ערב לאלים ובבוקר מותיר אחריו שובל, הטל.

נאט מוזכרת בקצרה גם בפואמות "דברי אלויס" ו"דברי זיגדריפה". בסטזה 30 ב"דברי אלויס" שואל ת׳ור את הגמד אלוויס כיצד נקרא הלילה "שהביא נרפי". ב"דברי זיגדריפה" לאחר שהולקיריה זיגדריפה מתעוררת משנתה המכושפת על ידי הגיבור סיגורד היא פוצחת בתפילה ומזכירה בה את נאט, דוגר וצאצאיהם.

אדה פרוזאית

שושלת היוחסין של נאט מתואר ב"הטעיה של גילבי", החלק השני של האדה הפרוזאית. בפרק העשירי ב"הטעיה של גילבי" הנעלה מספר לאודין המסווה כאדם פשוט, גנגלר, על מקורם של היום והליל. לדבריו לנפיל נרפי ששכן ביוטונהיים הייתה בת, נאט, בעלת צבע עור כהה האופייני לענקים. נאט נישאה בתחילה לנגלפרי והיה להם בן יחיד - אוד. היא נישאה בשנית לאנאר ולזוג נולדה בת - יורד - הפרסוניפיקציה של "ארץ". בנישואיה השלישיים היא התתחתנה עם דלינג וילדה לו את דוגר. אודין העניק לאם ולבנה שני סוסים ושתי מרכבות וביקש מהם לרכוב זה אחר זה מסביב לארץ, במחזוריות של יממה. לסוסה של נאט קוראים רים-פקסי, "רעמת כפור" ואילו הסוס של דוגר נקרא סקין-פקסי, "רעמת בוהק".

ארבעת כתבי היד שיש בידינו ל"הטעיה של גילבי" נבדלים בתיאור הקשרים המשפחתיים. בעוד שלפי כתב היד העתיק ביותר יורד היא אשתו של דלינג ואמו של דוגר, בשלושת כתבי היד האחרים ממלאת נאט את התפקיד. יש הטוענים שהמעתיק של כתב היד העתיק (או אחד מהמעתיקים הקודמים לו) רצה לקצר את הטקסט המקורי ופישט את קשרי המשפחה.

נאט מוזכרת גם בחלקה השלישי של האדה הפרוזאית, "שפת השירה". נאט מוצעת כדרך לתיאור ארץ ("בתה של נאט") וכדרך לתיאור זמן. גם סוסיהם של נאט ודוגר מוזכרים כאלו שמושכים ומביאים את הליל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נאט בוויקישיתוף